אל תוריד את המנדולינה

מי שלא נסחף אחרי אווירת יום הדין שהשרתה להקת "Woven Hand" בתחילת ההופעה אתמול בתל אביב, מצא את עצמו מרוחק ואפילו קצת משועמם — עד שהסולן ויתר על הגיטרה האדומה

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
להקת "Woven Hand" אמש בבארבי. דרשות רותחות וקול מתכתיצילום: אילן אסייג
בן שלו
בן שלו

מנת הבית — לא, המיוחדות — כן. זאת דרך אחת לתאר את הרושם שלי מההופעה של להקת "Woven Hand" אתמול בבארבי. גיטרה אדומה — לא, מנדולינה וגיטרה שחורה — כן. זאת דרך נוספת.

מנת הבית, שהוגשה בשלושת־רבעי השעה הראשונה של ההופעה, שבה הסולן דייוויד יוג'ין אדוארדס ניגן בגיטרה חשמלית אדומה, היתה תבשיל מוזיקלי סמיך ומבעבע, שעליו אדוארדס ירה את הדרשות הרותחות שלו לתוך מיקרופון מיוחד, שנשמע כמו מגאפון והפך את קולו של אדוארדס לקשה ומתכתי.

זאת היתה מוזיקה אינטנסיבית מאוד, לעתים כמעט רדופה, אבל היה בה משהו סטטי, צמיגי מדי, ומי שלא נסחף אחרי אווירת יום הדין שאדוארדס השרה מצא את עצמו מרוחק ואפילו קצת משועמם. פנטומימת הבלהות שאדוארדס הצמיד למוזיקה — תנועות חידתיות בפרצוף מאיים, כמו זו שבה הוא כאילו כרך חבל סביב צווארו ומשך אותו לאחור — לא שיפרה את העניינים. לשווא קיוויתי שאדוארדס יעבור מדי פעם מהמגאפון המתכתי למיקרופון הרגיל, אבל זה נותר מיותם. "זאת הזרה ברכטיאנית", אמר החבר שבא איתי להופעה (ונהנה הרבה יותר ממני). אני חושב שהוא התבדח.

״Woven Hand״. רגעים של פנטומימת בלהותצילום: אילן אסייג

אחרי שלושת־רבעי שעה אדוארדס הוריד את הגיטרה האדומה, החליף אותה במנדולינה, והמוזיקה נעשתה פחות אינטנסיבית, יותר מאווררת וצלולה, והשירים קיבלו צורה, תחושה של כיוון וצביון של שירי עם בלבוש מודרני, להבדיל מיציקות הרעש הסטטיות של פרק הגיטרה האדומה. גם פנטומימת הבלהות נרגעה. אני לא בטוח בנוגע לברכטיאנים בקהל, אבל לטעמי זה היה הרבה יותר מוצלח. ״אל תוריד את המנדולינה״ — התחשק לצעוק לאדוארדס, וכשהוא עשה את זה אחרי שניים או שלושה שירים החלה להיפלט אנחת אכזבה.

אבל רגע, הוא לא חזר אל הגיטרה האדומה אלא חגר במקומה חשמלית שחורה, ועל האקורד הראשון שהוא סחט ממנה היה ברור שהיא תוביל את המוזיקה לנתיב שונה מהגיטרה האדומה. ואכן, עשרים הדקות הבאות והמצוינות היו רוקנרול יותר קצבי, בהיר וחד מהרעש הצמיגי של הפרק הראשון. גם בחלק הזה הפנטומימה היתה מאופקת יחסית, ובפעם היחידה שאדוארדס ״פינטמם״ הוא הצמיד אצבע דמוית אקדח לרקה וירה. ההבדל בין התנועה הזאת לבין משיכת הצוואר בחבל הדגים היטב את השינוי המבורך במוזיקה.

"Woven Hand". בארבי תל אביב, 30.4

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ