בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באלבום של "וינטר פמילי" האורגן הוא איבר פועם והדם ממש אינו קטשופ

"סואיסייד" הראתה בראשית ימי הפאנק שהאורגן יכול לדקור יותר מגיטרה, והאלבום החדש של רות רוזנטל וקסאבייה קליין מ"וינטר פמילי" מדגים זאת בדרכו העזה והעצמאית

תגובות
"וינטר פמילי". מהר מאוד או לאט מאוד, הדם בצינורות האיבר־אורגן אף פעם לא זורם במהירות המקובלת
שלומי יוסף

הדבר הראשון שמכה באוזן ונצרב בה הוא הצליל של האורגן. Organ. באנגלית יש שתי משמעויות למלה הזאת — איבר בגוף וכלי הנגינה. הזיקה ביניהן, אם ישנה כזאת, איננה ברורה מאליה, אבל בזמן ההאזנה לאלבום החדש של הצמד "Winter Family", שבו חברים בני הזוג רות רוזנטל וקסאבייה קליין, היא נוכחת ומהדהדת. האורגן כאיבר, כישות פיזית חיה ופועמת.

האורגן של קליין הוא המצע העיקרי שעליו מונחים השירים של "וינטר פמילי", הנוף שבתוכו הם מתרחשים. לא אורגן אחד אלא כמה סוגים של אורגנים ישנים, שנושאים אתם היסטוריה ואבק מסעות. לחלקם יש צליל כנסייתי, אחרים באים משכונות מוזיקליות יותר חילוניות וקשוחות, אורגנים עם מעיל עור וניטים. למעשה, האורגן אצל "וינטר פמילי" תופס את התפקיד והנפח שתופסת בדרך כלל הגיטרה החשמלית. נדמה שאפשר לשמוע מהבחינה הזאת את ההשפעה של להקת "Suicide", שהסולן שלה, אלן וגה, מת לפני כמה חודשים. "סואיסייד" הראתה בראשית ימי הפאנק שהאורגן יכול להיות כלי יותר אקספרסיבי ואינטנסיבי מהגיטרה הכי חדה ודוקרת.

"וינטר פמילי" הולכת אולי בעקבות "סואיסייד", אבל מגבשת צליל עצמאי משלה, שמשרה כאמור את התחושה של רקמה צלילית חיה ופועמת. האורגן מבוסס, לפחות מבחינה קונספטואלית, על הרעיון של צינורות שעובר בהם אוויר, וכך אכן נשמעת לעתים קרובות המוזיקה של "וינטר פמילי". ללהקת אלג'יר היה שיר שנקרא "בתוך הצינורות". השם הזה הולם גם את משפחת החורף.

עטיפת האלבום
Winter Family

אסתטיקת האיבר־אורגן, ההוויה של צינורות שבתוכם זורם אוויר, או עורקים שבתוכם זורם דם, ולפעמים אפילו תעלת ביוב שמזרימה שפכים בגוף האורבני, היא רק חלק ממה שהופך את האלבום החדש של "וינטר פמילי", "South from here", ליצירה בעלת מבע עז ויוצא דופן. יש אלבומים שמתייחדים באינטנסיביות שלהם ומנגד יש אלבומים שמתייחדים בעדינות שלהם. אצל "וינטר פמילי" יש שילוב נדיר למדי של שני הקצוות האלה. יש קטעים אינטנסיביים מאוד, שבהם הדם זורם בצינורות האיבר־אורגן במהירות מסחררת ומתקיף את המוח, ולצדם יש קטעים שבהם הדם זורם באטיות צבית, שאין בה כמובן אנרגיה קצבית אבל אצורה בה כמות גדולה של אנרגיה רגשית, שיוצרת אינטנסיביות מסוג אחר. כך או כך, מהר מאוד או לאט מאוד, הדם בצינורות של "וינטר פמילי", אף פעם לא זורם במהירות המקובלת.

דם זאת מטאפורה טובה גם לתוכן המילולי שמוזרם דרך הצינורות. דם, לא מיץ פטל ולא קטשופ דליל. הטקסטים שרות רוזנטל מדקלמת — היא כמעט לא שרה — נובעים מתוך התבוננות חסרת פשרות הן בנפשה שלה והן במציאות שבתוכה היא חיה, וכשם שהקטעים הזוחלים של "וינטר פמילי" מתיכים את העדין עם האינטנסיבי, כך יש בהם גם טשטוש גבולות בין האישי לפוליטי. מעניין, גם אם לא מפתיע, שדווקא בקטע פוליטי במפגיע כמו "Gaza" הדיבור המפורש נסוג לרקע וממוסך על ידי נויז אורגנים תוקפני. "אין מים הא?" אומרת רוזנטל (בצרפתית) בפתיחת השיר, ואף שהיא ממשיכה לדבר בקדחתנות, כמעט שאי אפשר להבין מה היא אומרת. זה לא מפחית מעוצמת הקטע, להיפך. הכאוס והחרדה דוהרים מתוך הצינורות. בניגוד למים בעזה.

"וינטר פמילי". גולש למחוזות הדרשה הפלקטית
נועה בן-שלום

הדיבור מצופה החלודה של רוזנטל עשוי להיות טעם שנרכש במאמץ ניכר. הוא עלול גם להיות מחסום. אני נמצא איפשהו בין שתי הנקודות האלה, וזה יצר מרחק מסוים מחלק מהקטעים: לא התהווה בהם אותו חומר רגשי מיסתורי שמבטל את חסרונותיה של מוזיקה מונוטונית. הסתייגות נוספת מהאלבום, ובעיקר מהשירים שחותמים אותו, קשורה אף היא להעדר מיסתורין.

הדבר שהכי מזעזע את רוזנטל הוא אדישות לנוכח אי צדק, אבל הצורה שבה היא מבטאת את העמדה הזאת בשירים האחרונים גולשת אל מחוזות הדרשה הפלקטית. בקטע הנועל, "Imagine", כשהיא נגעלת מאתנו, אנשי המערב השבע (וגם מעצמה, צריך לומר), "עם הכלבים המסריחים שלנו, שותים את הקפוצ'ינו המזדיין שלנו וחשים את עצמנו כל כך דמוקרטים", מתחשק להזעיק את אורגני הבלהה מחרישי האוזניים מהשיר על עזה ולבקש מהם שימסכו גם את הטקסט הזה.

Winter Family" – "South from here". Sshaking records"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו