בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אביב גפן: חבל שהפאתוס של השיר גדול לאין שיעור מהאיכות המוזיקלית

"אם אפשר היה לשכוח את מה שלא שווה לזכור", מתפייט גפן באמצע השיר "עד שיעלה האור". מי אמר שאי אפשר

8תגובות
אביב גפן
תומר אפלבאום

לקבל את הקול של אביב גפן מיד בפתיחת השיר, עוד לפני שנשמעה הפעמה השנייה בתיבה הראשונה, זה לא פשוט. מצד שני, העובדה שמנגינה של גפן, שנוטה לכתיבה מאוד מרובעת, מתחילה במקום לא שגרתי (וגם משחקת משחק נחמד עם ההרמוניה) היא מעניינת כשלעצמה.

כך שהשיר החדש שלו, "עד שיעלה האור", הוא כמו משחק כדורגל שבו שתי הקבוצות מבקיעות שערים כבר בדקות הראשונות. מה קורה אחר כך? בדיוק מה שאפשר לצפות מבלדה עכשווית של גפן. אתה יודע בדיוק מתי הפסנתר יצטרף למיתרים, ואיזה אקורד יוביל לפזמון, ושהתופים יהיו כבדים ומטרונומיים.

העוגן של השיר, כך מתברר, הוא ליין אינסטרומנטלי שמאוד מתאמץ להיות הימנוני. חבל שהפאתוס שלו גדול לאין שיעור מהאיכות המוזיקלית. הוא גם מזכיר מדי את "Video Games" של לנה דל ריי. "אם אפשר היה לשכוח את מה שלא שווה לזכור", מתפייט גפן באמצע השיר. מי אמר שאי אפשר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו