בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בא לי לרקוד" של מוטי טקה: זה לא שיר מקורי. גם לא חינני

אחרי הלהיט הגדול, "בלבלה", מנסה מוטי טקה להפעיל את הנוסחה שעבדה בשביל סטטיק ובן אל תבורי ב"זהב". זה לא הולך

תגובות

בחודשיים האחרונים אי אפשר היה שלא לשמוע בכל מקום את "בלבלה" של מוטי טקה. מצד אחד, היה משמח לראות את הזמר הצעיר הזה, ששיריו הראשונים והנאים בקושי הושמעו, מפלס את דרכו אל הפלייליסט. מצד שני, אפשר היה להצטער על כך שהוא עושה את זה עם שיר קצת טיפשי (אך לא בלתי חביב), שלקח אותו הרחק מהבלדות הים־תיכוניות הרומנטיות והצנועות שהוציא בתחילת דרכו.

הקליפ של "בלבלה", כמנהג להיטי הקיץ, היה מלא ברקדנים נמרצים, אבל טקה עצמו ישב במכונית. הוא לא רקד. נראה היה שלא נוח לו עם פיזיות פרונטלית. ולכן שמו של הסינגל החדש, "בא לי לרקוד", לא משדר מסר מעודד. גם השיר לא מספק יותר מדי סיבות לשמוח.

טקה עלה על פס הייצור של הפופ העכשווי והשיר החדש שלו מנסה להפעיל את הנוסחה שעבדה בשביל סטטיק ובן אל תבורי ב"זהב": בית שחוזר (בצורה השטחית ביותר) לרוקנרול של שנות ה–50, ואחר כך קצת רגאטון מעורבב עם מזרחית. מקורי זה לא. גם לא חינני. ובעיקר: איפה מוטי טקה בתוך כל זה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו