בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כריסי היינד ו"הפריטנדרס" בישראל: היא באמת אחת מגדולות הרוק

מופע ישיבה לא התאים ללהקה כמו ה"פריטנדרס", אבל הקול הנהדר של כריסי היינד הציל את המצב. היא במיטבה גם בשירים הפחות מוצלחים

26תגובות
כריסי היינד ו"הפריטנדרס" בתל אביב
מוטי מילרוד

לכאורה זו היתה אמורה להיות ביקורת השוואתית בין ההופעה אמש להופעה של ה"פריטנדרס" בפארק הירקון לפני 30 שנה, הופעת הרוק הגדולה הראשונה שנכחתי בה. הבעיה היא (או אם תרצו, המזל שלכם הוא) שבאורח יוצא דופן אני זוכר מעט מאד מההופעה ההיא. זוכר את כריסי היינד עם כובע של קאובוי ושהם ביצעו את "My Baby", השיר הטוב ביותר שלהם מהאלבום "Get Close" שיצא שנה קודם לכן. אני זוכר מעט מאד מכיוון שהייתי עסוק בכך שמי שבאה אתי להופעה אחזה בידי כשפילסנו דרך קדימה, ואז נשארנו להחזיק ידיים כל ההופעה.

זו ההופעה השלישית שראיתי בהיכל מנורה מבטחים. כמו שתי הקודמות ("אלן פרסונס פרוג'קט" המשמים ו"דיפ פרפל" שביצעו סולו של שעה על כל כלי נגינה שקיים חוץ מקסילופון) היא התחילה רע. היינד עולה לבמה עם דגל ישראל על כתפה (משער שהיא עושה זאת בכל מדינה. כלומר, לא עם דגל ישראל. הבנתם נו) והם פותחים עם שיר הנושא מתוך "Alone", האלבום האחרון מלפני שנה. זו פתיחה מבאסת כי השיר נשמע יותר כמו בוגי עבש מרוק קלאסי. בנוסף, הסאונד מהדהד כאילו ההיכל ריק (הוא מלא לגמרי) והווליום נמוך.

הפריטנדרס - דלג

עם זאת, מרגש לראות את היינד שוב אחרי 30 שנה. היא במיטבה. גם בשירים הפחות מוצלחים, הקול הנהדר והמזוהה מיידית שלה פשוט מרטיט. מרגש לראות גם את החבר המקורי הנוסף היחיד, המתופף מרטין צ'יימברס, שחזר ללהקה אחרי היעדרות של כמה שנים. גם הוא נראה ונשמע מצוין, רק שמשום מה הוא וכל מערכת התופים שלו מוקפת בפרגוד שקוף. בשלב מאוחר יותר היינד מתבדחת שכך צ'יימברס לא יכול לפגוע בה. השיר השלישי הוא להיט, "Message of Love", הגיטרה של היינד מתעוררת לחיים, הסאונד משתפר וגם מצב הרוח. בד בבד מתחוור שמופע ישיבה לא מתאים בעליל ל"פריטנדרס". אין אווירה והכל מרגיש מכובד ומאופק מדי, כמעט הופך את הלהקה ממשהו חי ובועט למוצג מוזיאלי. כאמור, הקול שלה מציל את המצב. היינד, אקטיביסטית זכויות בעלי חיים אדוקה, לובשת חולצה שכתוב עליה בעברית "עצרו את המשלוחים החיים", ומודה לארגון אנונימוס בין השירים.

כשמגיע השיר הראשון שאני אוהב ממש, "Talk of the Town", אני מתרגש ומתחיל לנוע על כיסאי, אבל שוב, הסאונד נקי מדי והביצוע מנומס, חסר החום והחספוס של הביצוע המקורי. את השיר שאחריו, "Kid", היא מקדישה לשני חברי הלהקה שמתו ממנת יתר ברווח של שנה זה מזה, הגיטריסט ג'יימס הנימן־סקוט (1982) והבסיסט פיט פרנדון (1983). "לא היינו כאן בלעדיהם, אבל אולי הם היו כאן בלעדינו", היא אומרת בכנות מכאיבה. בינתיים, כך מסתמן, אלה הבלדות שצולחות את האווירה המסורסת של ההיכל. היינד מבצעת את "Hymn to Her" בגרסת אקפלה וזה הרגע היחיד בהופעה שנוגע בגבול הזלת דמעה.

הפריטנדרס - דלג

"Stop your sobbing" נופל גם הוא קורבן לאווירת הקריוקי בבית מלון מלוקק מדי, אבל, ואומר זאת בפעם האחרונה, הקול שלה הופך הכל לזהב. היא פשוט באמת אחת מגדולות הרוק ושום תנאי שטח לא פוגעים ביכולת לחוש זאת היטב. היא מבצעת קאבר ל"Everyday is like Sunday" של הקומראד שלה לטבעונות, מוריסי. מוריסי עושה אותו טוב יותר, אבל היה מעניין לשמוע את השיר לוקח כיוון של קאנטרי.

ב"Back on the Chain Gang" הקהל סוף סוף מחליט שמדובר בהופעת רוק ונעמד על רגליו. ראוי לציין שבאורח פלא, על אף השלט שאיים לא לצלם בזמן ההופעה ושהלהקה עלולה להפסיק לנגן אם תראה שמצלמים, ולמרות הכרוז שהכריז על כך עשרות פעמים לפני שההופעה התחילה, הקהל הישראלי שלא אוהב שאומרים לו מה לעשות התחשב ברובו. "I'll Stand By You" זה להיט שאני אוהב פחות ובכל זאת הוא היה אחד משיאי ההופעה. כאמור, ערב לבלדות.

הפריטנדרס - דלג

ב"Adding The Blue" מצטרפים פועלי הבמה של הלהקה לשירת רקע וזה מקסים ומזכיר את העדר פוזת הסופרסטאר של היינד ואת האמריקנה העממית של הסאונד של הלהקה האגדית הזאת. הלהקה מסיימת עם ביצוע מפתיע של "Thumbelina" שמקבל תפנית קאנטרי חדה ביותר ומלהיבה ברמה שעושה לי חשק להכות עם יד אחת על הברך כשהיד השנייה מנופפת בכובע בוקרים בקצב. בהדרנים מאבד אחד השירים שהכי ציפיתי להם, "Middle Of The Road", מעוקצו, אך ניצל ברגע האחרון ומרים את כולם עם סולו המפוחית המעולה של היינד. המופע מסתיים בביצוע מושלם ל"Brass in Pocket" ובדרך נס, אפשר לסכם שהוא מוכתר כהצלחה.

אבל אז אני מציץ ברשימת השירים ששלחה לי ההפקה ומגלה שאחד השירים שהיו אמורים להיות מבוצעים בהדרנים הוא "The wait" מהאלבום הראשון, השיר האהוב עלי ביותר של ה"פריטנדרס" שלא חלמתי שהוא בכלל אופציה. מה שהיה במקומו זה סולו תופים משעשע של צ'יימברס שעכשיו אני נזכר שבמהלכו עשתה היינד תנועה של סימון הזמן האוזל על פרק ידה. אני לא מאמין שבגלל מגבלות זמן הפסדתי שיר שכל חיי חלמתי לשמוע בביצוע חי. אז היה טוב, אבל בא לי למות.

הפריטנדרס - דלג

ה"פריטנדרס". היכל מנורה מבטחים, תל אביב, 23.9



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו