רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניקולס פייטון ניסה להיות זמר, חצוצרן, פסנתרן ודי־ג'יי גם יחד, ונכשל

ניקולס פייטון הופיע בפסטיבל "ג'ז תל אביב" רק עם מתופף וקונטרבסיסט. את כל יתר התפקידים הוא מילא בעצמו, וזה דבר קשה מאוד עד בלתי אפשרי

תגובות
ניקולס פייטון בתל אביב, אתמול
אברהם קביליו

לשמוע ולראות את ניקולס פייטון מופיע עם הטריו שלו בערב הראשון של פסטיבל "ג'ז תל אביב" היה כמו לצפות ברץ למרחקים ארוכים שלפני תחילת המירוץ, בזמן שהאתלטים האחרים מתחממים, עובר במסלול שלו ומניח משוכות לכל אורכו. הוא היחיד שעושה את זה, ונדמה שהוא רוצה להוכיח משהו במעשה המוזר שלו, אבל לא ברור מה בדיוק. וכך הוא רץ, מאט לפני כל משוכה שהניח, ואז חולף על פניה ומגביר מהירות, ושוב מאט לפני המשוכה הבאה. לפעמים הוא מועד קלות בזמן מעבר המכשול, אבל הוא ממשיך בשלו עד קו הסיום, עקשן כפרד, ונראה שלא אכפת לו שכל הרצים האחרים הגיעו מזמן.

מוזיקה היא לא אתלטיקה ואמנות היא לא תחרות, ובכל זאת, בזמן ההופעה של פייטון, התחשק רוב הזמן לראות אותו רץ בתנאים אופטימליים. זה מה שהיה קורה אילו הוא היה בא לתל אביב עם הרכב שכולל, בנוסף לחצוצרה שלו ולקונטרבס והתופים, גם פסנתרן, זמר/ת ואולי אפילו די־ג'יי. אבל פייטון בא רק עם מתופף וקונטרבסיסט ואת כל יתר התפקידים מילא בעצמו. הוא ניגן בחצוצרה ובפסנתר חשמלי ואקוסטי — בדרך כלל באותו זמן — ומדי פעם הוא גם שר ועשה עם אחת המכונות שלו משהו שהזכיר סקרצ'ינג של תקליטן היפ־הופ.

Jazz is a Four-Letter Word - דלג

זה לא היה מפתיע. פייטון הופיע באילת לפני כמה שנים וגם אז הוא ניגן בו בזמן בחצוצרה ובפסנתר. הוא חצוצרן מצוין, כזה שהמסורת של הג'ז, מניו אורלינס ועד מיילס, נמצאת אצלו באצבעות. כפסנתרן הוא לא סולן מוצלח במיוחד, אם כי כמלווה הוא יודע איך לתמוך היטב בסולנים, כפי שהתברר באחד מקטעי הסולו של הבסיסט. אבל רוב הזמן פייטון הפסנתרן ליווה את פייטון החצוצרן, וזה דבר קשה מאוד עד בלתי אפשרי. זה לא היה סתם מכשול, זה היה כמו מכשול המים בריצת 3,000. פראזה קצרה בחצוצרה, ואז כמה אקורדים בפסנתר החשמלי, ועוד פראזת חצוצרה, ושוב אקורדים — שום רציפות לא נוצרה, שלא לדבר על הבעה לירית או על תנופה סוחפת.

אחד הקטעים בהופעה נקרא "Jazz Is A Four Letter Word". המשפט הזה נלקח מראיון עם המתופף הדגול מקס רואץ' ומבטא את ההתנגדות העקרונית של רואץ', וגם של פייטון, לשימוש במלה ג'ז כמתארת את מכלול המוזיקה השחורה באמריקה. פייטון דגם את רואץ' מדבר על דיוק אלינגטון, קאונט בייסי וענקים אחרים, אבל המוזיקה שליוותה את הדברים הנחרצים היתה רחוקה מלשקף את יופיה ונצחיותה של המוזיקה שעמדה על הפרק, בין שיקראו לה ג'ז או משהו אחר. ובנוגע לקטעי ה"תקליטנות", ששולבו גם כאן — האסוציאציה הראשונה שעלתה כשפייטון עשה את זה היתה "האשם תמיד" של יאיר ניצני.

היו גם הבהובים של יופי בהופעה. פיסה של סולו חצוצרה, או הגרוב שהתבשל בכמה מהקטעים הקצביים, וקטע חרישי ולירי שנקרא, נדמה לי, "Old Fellow". אבל המשוכות היזומות הן הדבר העיקרי שייזכר מההופעה הזאת. "בינונית" היא מלה בעלת שבע אותיות.

שלישיית ניקולס פייטון בפסטיבל ג'ז תל אביב. סינמטק תל אביב, 6.12



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות