סינגלים

ילדים, עזרו לנו למצוא את הקול של נועה קירל

ישי לוי מתווה את הדרך, "הזאבות" מסתמנות כאחת הלהקות החדשות הכי טובות ברוק הישראלי וג'ורדי עבד שעות נוספות על הקול של נועה קירל

בן שלו
בן שלו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועה קירל. אהבה-שנאה
נועה קירל. אהבה-שנאהצילום: מיכה לובטון
בן שלו
בן שלו

נועה קירל – "אם אתה גבר"

לא קל לצלוח את חצי הדקה הראשונה בסינגל החדש של נועה קירל, שבה היא שרה בקולה הרגיל, הסתמי, בליווי גיטרה חשמלית כמעט רוקיסטית. אבל כשהחלק הזה מסתיים והשיר נכנס אל הפזמון, קורה דבר די מעניין.

קירל עולה לפלצט מתנשף, בהשראת השורה "זרקת אותי לאוויר, בקושי נושמת", וכשהיא מגיעה למשפטים "השארת אותי והלכת מכאן, אם אתה גבר תגמור ת'עניין", אי אפשר שלא לחשוב על הסצינה הקולנועית הגנרית שבה הגיבורה והגיבור מתגוששים באהבה־שנאה, הוא מצמיד אותה אל הקיר, מהדק את אצבעותיו סביב צווארה, והיא, בקור רוח פתייני, כנוע אך שולט, לוחשת "אם אתה גבר תגמור ת'עניין". ארוס ותנטוס, לילדי בית הספר היסודי.

את "אם אתה גבר" הפיק ג'ורדי, שבאופן עקבי נוהג לבצע מניפולציות מרחיקות לכת בקולה של קירל. ב"פאוץ'" הוא הלך על הנדסת קול אקסטרימית־דיגיטלית באווירת הטראפ. הפעם הטיפול בווקאלס יותר אורגני, אבל לא פחות אינטנסיבי. קולה של קירל מוכפל ומושלש, נעטף בצורה די אטרקטיבית בעוד ועוד שכבות, העיקר שלא יישאר עירום, כפי שהוא באמת, למשך יותר משבריר שנייה.

"הזאבות" – "אלמנה שחורה" 

חודש בלבד אחרי הסינגל הקודם שלהן ("הארץ השטוחה" המוצלח למדי), "הזאבות" מוציאות שיר חדש ומשכנע ומבססות את מעמדן כאחת הלהקות החדשות הטובות ביותר ברוק הישראלי העכשווי. "אלמנה שחורה" הוא שיר לא שגרתי מכמה בחינות. ראשית, הסולנית יפעת בלסיאנו שרה את השיר כולו מנקודת מבט של גבר, שמדבר על ואל אשה, שהיא אולי האלמנה השחורה שמעניקה לשיר את שמו.

שנית, יש ניגוד מעניין, שלא לומר תהום עמוקה, בין בתי השיר המאופקים, בעלי ההרמוניה הפתוחה והאמביוולנטית, לבין מה שקורה כשהם מסתיימים: התפרצות של סערה מוזיקלית סמיכה ורועשת, ללא מלים — אולי תשובתה של האלמנה. זאת תשובה מוחצת, חורכת, שיש בה דיאלוג נהדר בין בס נמוך ובוצי לבין גיטרה גבוהה ושורטת, במובן הכי טוב של המלה. "אלמנה שחורה" הוא שיר נטול פזמון, וקשה להאמין ששיר כזה יושמע תכופות ברדיו (דבר שהוא ממילא לא סביר במקרה של שיר גיטרות אינטנסיבי), אבל יש לקוות שמי שאוהב חומרים מסוגו ימצא אותו בדרכים חלופיות. "הזאבות" ישיקו את האלבום החדש שלהן ב–25 בפברואר במועדון בארבי בתל אביב. (מחייך)

ישי לוי – "לבדי"

במשך יותר מ–30 שנה, כשהשם "ישי" עלה בהקשר של מוזיקה ישראלית, הכוונה היה לישי לוי. כיום זה לא כך. ישי ריבו הוא הישי הייצוגי של הפופ העברי העכשווי. בגיל 56 ישי לוי כבר לא נמצא בחזית הפופ. הוא גם לא מרגיש חלק מהסצינה הים תיכונית העכשווית. "אני מאוכזב כי הכל השתנה, זה לא שלנו, לא את הדרך הזאת התוויתי", אמר בשבוע שעבר בראיון רדיו.

זכותו של לוי להיות מאוכזב, אבל הפופ הוא משחק של צעירים, ששועטים בדרכים הדיגיטליות החדשות ולא מתעניינים בהכרח בדרכים שוותיקי הסצינה התוו. השאלה היא מהי הדרך שלוי מתווה לעצמו ברגע הזה, ועל פי הסינגל החדש שלו, "לבדי", הוא מתווה דרך יפה למדי. "לבדי" הוא שיר אולד־סקול עם מלודיה נאה (אם כי לא מקורית במיוחד), ולוי מבצע אותו היטב, עם מיתרים גמישים ורוטטים.

העיבוד כולל קריצה זערורית לצליל המזרחי-ערבי התזמורתי (למשל תפקיד הצ'לו). אפשר היה לוותר על המטאפורה הצבאית לקראת הסוף ("לבדי כמו חייל נטוש בשדה הקרב / לא מוצא את עצמי כשהיא איננה"), אבל בהשוואה למיליטריזם הבוטה של נתן גושן או סאבלימינל, לוי נשמע כמעט כמו פציפיסט.
(מחייך)

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ