מתי בפעם האחרונה ראיתם ראפר שמצייר תמונה ישראלית כל כך קשה ונוגעת?

השיר "ג'ולי" של וייב איש, על צעירה שסובלת מהתעללות ומידרדרת לתהום, מבהיר שלא מדובר רק בראפר חד־לשון, אלא גם במתבונן רגיש וחד־עין

בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

הסיפור שמספר "ג'ולי" של וייב איש, שמתחיל בסטירה שאב שיכור מנחית על בתו הנערה ומשם מוסיף ומידרדר עד לתחתית התהום, יכול להתרחש בכל שכונה בישראל, אך שמו של האלבום שבו השיר נכלל ("העלייה") והתמונה על העטיפה (תצלום שממסגר את רחוב העלייה בתל אביב בתוך פריים איקוני של עטיפות אלבומי ראפ אמריקאיים) ממקמים את זירת ההתרחשות בדרום תל אביב. הסימפול של השיר "עוד מחכה לאחד" שמופיע לכל אורכו של "ג'ולי" בגרסתה של אביגייל רוז, מוכר יותר מהביצוע המקורי של עפרה חזה, ועשוי לזרוק את המחשבה גם לשכונת התקווה. כך או כך, אנחנו לא בתל אביב יא חביבי תל אביב, אלא ברחובות האחוריים של העיר, אלה שבהם המלה "רווחה" אפשרית רק אם היא באה אחרי המלה "שירותי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ