"הרולינג סטונס" עשו טובה והוציאו שיר חדש. בדיוק כך זה נשמע

השיר החדש והראשון זה שמונה שנים של "הרולינג סטונס" על ימי הקורונה נע בין החביב לבינוני והמשומש, כשריף הגיטרה המוכר של קית ריצ'רדס מוחלף לכל אורכו בשירת אווווו־אווווו בנאלית. ואז, למשך רבע דקה, הלהקה עולה מדרגה ומוכיחה שעוד לא אבד הגרוב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיק ג'אגר ב-2015. נשמע כמו שיר שלו ולא של "הרולינג סטונס"
מיק ג'אגר ב-2015. נשמע כמו שיר שלו ולא של "הרולינג סטונס"צילום: אי־פי
בן שלו
בן שלו

חביב, Living in a Ghost Town, השיר ש"הרולינג סטונס" הוציאו בסוף השבוע שעבר אחרי שמונה שנות שתיקה. אם כי הוא לא נשמע בדיוק כמו שיר של "הרולינג סטונס". הוא נשמע יותר כמו שיר של מיק ג'אגר ולהקתו. יש הבדל עקרוני בין שתי היישויות הללו.

שיר של "הרולינג סטונס", או לפחות שיר טוב של הרולינג סטונס, הוא שיר שהתשתית שלו היא ריף גיטרה של קית ריצ'רדס. זה הבסיס שעליו נבנה הכל. בשיר החדש, שיצא בימי הקורונה ומדבר על ימי הקורונה, אין ריף של ריצ'רדס. ג'אגר כתב אותו לבדו (בעשר דקות, לפי עדותו בתוכנית הרדיו של זיין לואו).

Living In A Ghost Town. נכתב בעשר דקות

המרכיב היסודי של Living in a Ghost Town, תחליף הריף שלו, הוא שירת ה־אווווו־אווווו שפותחת את השיר וחוזרת לכל אורכו. אם לומר את האמת, זה תחליף די עלוב. קצת מביך. אילו ריצ'רדס היה יכול להיות באותו חדר עם ג'אגר בזמן שהשיר נכתב, הוא היה זורק את האווווו־אווווו הבנאלי הזה מכל המדרגות.

"הרולינג סטונס" על הבמה. ריצ'רדס היה מעיף את האווווו-אווווו מכל המדרגותצילום: Mario Anzuoni/רויטרס

גם הבחירה של ג'אגר בדימוי של עיר רפאים הוא לא בדיוק מופת של כתיבה. לא רק שזה תיאור מפורש מדי, צילומי, של תמונת העולם העכשווית, זה גם דימוי משומש: הוא רשום בטאבו של הפופ על שמה של להקת ה"ספיישלס", שלהיטה Ghost Town היה אחד השירים הגדולים של שנות השמונים.

הבחירה של "הסטונס" להשתית את השיר החדש על סאונד של רגאיי־רוק מהדהד ביתר שאת את המקור, שייצג בצורה מופתית את החלחול של המוזיקה הג'מייקנית לתוך הפופ הבריטי בשנות השבעים והשמונים, ומדגיש את בינוניותו של השיר החדש.

הבחירה של ג'אגר בדימוי של עיר רפאים הוא לא בדיוק מופת של כתיבה. לא רק שזה תיאור מפורש מדי של תמונת העולם העכשווית, זה גם דימוי משומש: הוא רשום בטאבו של הפופ על שמה של להקת ה"ספיישלס", שלהיטה Ghost Town היה אחד השירים הגדולים של שנות השמונים

Ghost Town של "הספיישלס". ההתכתבות מדגישה את הבינוניות

ואף על פי כן, יש איכשהו קצת נחת. היא דחוסה בתוך קפסולה של 15 שניות, שמתחילות כששעון השיר מורה דקה ועשר שניות. בנקודה הזאת ריצ'רדס עושה טובה, נכנס לעניינים וביחד עם רון ווד מייצר תלכיד גיטרות סמיך ומחוספס. ג'אגר עולה על התדר שלהם ומראה שבגיל 76 הוא לא איבד את הגרוב הווקאלי הנהדר שלו. הסיפוק הזה, הסוכר החום הזה, נמשך כאמור רבע דקה בלבד. אחר כך חוזר האווווו־אווווו המבאס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ