שיר בשבוע |

כזה דבר לא קרה מעולם במוזיקה הישראלית

אקו, רועי חרמון וגם זיו בראשי ורם אוריון — כולם התחדשו לאחרונה בשיר בשם "אין אותי", ותודה למצב החירום

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זיו בראשי ורם אוריון. שיר על סף תהום
זיו בראשי ורם אוריון. שיר על סף תהוםצילום: דייב שחר
בן שלו
בן שלו

איציק קלה הוציא לפני שבועיים את הסינגל "אבא תן לי יד", מה שהעלה מיד את התהייה אם הוא לא יודע שאהוד בנאי הוציא לפני פחות משנה שיר באותו שם. קשה להאמין שקלה לא ידע. "אבא תן לי יד" של בנאי התנגן המון ברדיו. סביר יותר שקלה ידע וחשב שזה לא עניין. מדברים הרבה על כך שיוצרי הפופ הישראלי של השנים האחרונות לא נרתעים מהעתקה של מנגינות או הרמוניות משירים אחרים, אבל מפלס המקוריות יורד, ביודעין או לא, גם בכל הנוגע לשמות השירים עצמם. דוגמה די קיצונית התקבלה לפני כשלוש שנים כשעברי לידר ועופר מאירי הוציאו את השיר "בעיר הזאת". לפניהם הוציאו שירים באותו שם בדיוק "מוניקה סקס", יוסי בנאי ו"בנזין". ואם כבר מזכירים את יהודה פוליקר, אייל גולן לא היסס להוציא לפני כמה שנים שיר בשם "כשתגדל".

אבל מה שקורה עכשיו עם השם "אין אותי" הוא ככל הנראה מקרה תקדימי. בתוך חודשיים בלבד יצאו שלושה שירים שנושאים את השם הזה. בתחילת יולי רועי חרמון הוציא את האלבום "לב שמש", שאחד משיריו נקרא "אין אותי". באוגוסט זיו בראשי ורם אוריון הוציאו סינגל באותו שם. בתחילת ספטמבר הזמרת אקו שיחררה את ה"אין אותי" שלה. מאחר שהשיר של חרמון לא יצא כסינגל, ספק אם בראשי ואוריון ידעו על קיומו. סביר יותר שאקו ידעה על השיר של בראשי ואוריון, ובכל זאת סגרה שלשה. אין אותי, אין אותי, אין אותי. מה קורה פה?

זיו בראשי ורם אוריון — "אין אותי". הטוב מכולם

"אין אותי" הוא סלנג חדש. האזכור הבולט הראשון שלו בפופ הישראלי היה ככל הידוע ב"מה אני נראה לך" של פלד, אחד מלהיטי ההיפ־הופ הטובים של השנים האחרונות. "מה אני נראה לך סחי? אני מעשן עד שאין אותי".

אם אצל פלד האיון העצמי היה תחת השפעה מוצהרת של סמים, נראה שתחושת ה"אין אותי" בשלושת השירים החדשים היא תוצאה ישירה של הקורונה. הרבה מאוד אנשים, ואמנים מופיעים באופן מיוחד, מרגישים בחודשים האחרונים שאף אחד לא סופר אותם. שהם שקופים. אם אני אמן מופיע ואני לא יכול להופיע, אז מה אני בעצם? יש אותי בכלל? אולי אין אותי. השיר של אקו מבטא את התחושות והמחשבות האלה במפורש. "אין מה לקדם, אין מה להגיד", היא שרה. את הייאוש שלה מהמצב היא מבטאת במלה בוטה אחת שחוזרת שוב ושוב — כוסומו — אבל המוזיקה היא ההיפך מבוטה: רכה, פרומה, משתבללת. באסה חרישית, עם מקדם גרוב גבוה.

רועי חרמון - "אין אותי". נותן לקצב הסמבה לדבר
אקו - "אין אותי". מי אני בלי הופעות?

בניגוד לסינגל של אקו, השיר של רועי חרמון לא משמיע קול אקטואלי, לפחות לא על פני השטח. קשה להבין מהי בדיוק מהות ה"אין אותי" אצלו, ועוד יותר קשה להבין מדוע הוא בחר להרקיד את השיר במקצב סמבה. אבל לא חייבים להבין בשביל ליהנות, בעיקר מרגע שחרמון נותן למוזיקה לדבר והשיר מתחיל לרחף בשמים כמו בלון חינני שהחוט שלו נשמט מהיד. "אין אותי, אין אותי, אין אותי, וגם לא יהיה", שר חרמון. הבלון הזה — האדם הזה? — כבר לא יחזור לקרקע.

הטוב מבין שלושת ה"אין אותי" הוא השיר של זיו בראשי ורם אוריון. זה שיר קשוח, על סף תהום. יש כאן איזשהו מצב חירום אישי, ואולי לא פלא שהשיר יצא בעיצומו של זמן חירום קולקטיבי. בראשי, ששרה, לא מצליחה לנשום, לא מצליחה לחיות. "תם זמנו של מנגנון ההדחקה שלי", היא אומרת, וטראומה כלשהי מהעבר עולה אבל לא מתבהרת. בראשי משנה כל הזמן את האינטונציה שלה, וכך גם המוזיקה. היא פשוטה ובסיסית, אבל נעה בתזזית. האוזן מופגזת כל הזמן באינפורמציה ורבלית, מוזיקלית ורגשית. השיר מסתיים אחרי פחות מארבע דקות, והתחושה היא שהוא נמשך שבע. הרבה יש גועש בתוך האין.

זיו בראשי ורם אוריון — "אין אותי"; אקו — "אין אותי"; רועי חרמון — "אין אותי"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ