פסטיבל אינדי מפואר, כך פתאום באמצע המגפה

הריפוי בעיסוק בצלילים שיזם המוזיקאי רועי ריק בימי הקורונה הראשונים, נהפך בתוך זמן קצר לנגיף חיובי שהדביק יוצרים רבים בזירת האינדי המקומית. התוצאה: אלבומי "הגל השני", מהמפעלים התרבותיים המרשימים בעת האחרונה

בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

זה לא העניין הכי חשוב בנוגע ל"גל השני", זה אפילו קוריוז די זניח, ובכל זאת: השאלה הראשונה שניקרה בראש עם סיום ההאזנה לשני האלבומים החדשים של המיזם המוזיקלי הנהדר הזה היתה: מה הסיפור עם המפוחית? 32 שירים יש בשני אלבומי "הגל השני" (ולצדם עוד חמישה קטעי קישור של שדרני רדיו), ובלא פחות משישה מהם מככבת מפוחית. זה אחוז לא סביר. המפוחית היא צליל מן העבר. לא שומעים אותה, ודאי שלא במיינסטרים אבל גם לא בזירת המוזיקה העצמאית, שבה פועלים רוב המוזיקאים שמשתתפים ב"גל השני". קשה להיזכר בשירי אינדי מהשנים האחרונות שהמפוחית שרה בהם שיר של שמחה וילל, כמאמר השיר של אלתרמן. ופתאום — "זמר מפוחית" כפול 6, ב–2020!

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ