האקורדים שהרב פרל החמיץ

עיון בשיר 
“תן לזמן ללכת”, בעזרת המלחין והדוקטורנט למוסיקולוגיה מפרינסטון, גלעד כהן, מגלה כי לא מדובר ב"שירי ערסים בשני אקורדים", כטענת הרב פרל, אלא בחמישה אקורדים שאביהו מדינה עשה בהם שימוש הרמוני מתוחכם

בן שלו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו

נפתח באזהרה: הרשימה הזאת כוללת ניתוח מוסיקלי מפורט ואף חופר של שיר פופ. זה לא ניתוח מעמיק מדי, בין השאר משום שהידע המוסיקלי-תיאורטי שלי מוגבל מאוד, אבל הוא יורד לרזולוציות שאינן מקובלות בדרך כלל בביקורת מוסיקה ואף עושה שימוש במושגים מפחידים לכאורה כמו "טוניקה" ו"דומיננטה".

רכי הלבב מוזמנים לדפדף הלאה, אבל האמת היא שלא צריך להיבהל. זה בכלל לא מסובך. כל מי שלמד לנגן בכלי, אפילו למשך תקופה קצרה, מכיר את החומר, וגם מי שלא נגע מעודו בכלי נגינה לא יתקשה לעקוב. טוניקה, למשל, היא האקורד הבסיסי של הסולם שבו כתוב השיר, אקורד שיוצר תחושה של יציבות. דומיננטה, לעומת זאת, היא האקורד שנמצא בדרגה ההרמונית החמישית של הסולם (למשל, האקורד סול מז'ור בסולם דו מז'ור) והיא מעניקה תחושה אחרת, מתוחה יותר, שמבקשת להיפתר ולהגיע אל המנוחה והנחלה של האקורד היציב, שהוא... נכון, הטוניקה! קלי קלות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ