בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות: מה עומד מאחורי אלבומי הפוסט-מורטם

מטרתם של אלבומים שיוצאים אחרי מותו של זמר היא לרוב להצדיע לו, ולעתים גם לעשות קופה על זכרו. במה נבדלים מהם אלה של די־ג'יי ראשאד ושל גבריאל בלחסן?

תגובות

די־ג'יי ראשאד מת ב-26 באפריל. הוא היה בסך הכל בן 34. ראשאד היה התקליטן והמפיק הבולט בסצינה מוזיקלית שנקראת Footwork. היא התפתחה בעשור האחרון בשכונות השחורות של שיקגו סביב ריקוד רחוב שמזכיר ברייקדאנס ומבוסס, כפי שאפשר להבין משמו, על עבודת רגליים מהירה בצורה קיצונית. כשהריקוד מהיר גם המוזיקה צריכה להיות מהירה, וקטעי הפוטוורק של ראשאד ומפיקי הסגנון האחרים טסו במהירות רצחנית בלי לוותר, במיטב המסורת של המוזיקה האפריקאית והאפרו־אמריקאית, על פוליפוניה ריתמית של כמה מקצבים משלימים וסותרים בעת ובעונה...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו