בכל הנוגע לריף הגיטרה, המוזיקה הישראלית היא שמורת טבע נדירה

הגרסה החדשה ל"שביר" של אריק איינשטיין ויצחק קלפטר מוכיחה שלפחות בתחום אחד, לרוקנרול הישראלי אין במה להתבייש: ריף הגיטרה

בן שלו
בן שלו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו
בן שלו

האצבע לחצה "פליי" בחשש קל. קאוורים לשירים של אריק איינשטיין הם לרוב עסק מפוקפק, והעובדה שדודו טסה הוא אמן שאפשר לסמוך עליו לא נראתה כמו תעודת ביטוח עם כיסוי מלא. אבל ברגע שנשמעו צלילי הגיטרה הראשונים, אחרי הקדמה מילולית קצרה ("לזכרו של אריק איינשטיין, לחיי יצחק קלפטר", הכריז טסה), אפשר היה להרגיש שהפעם זה יהיה שונה. ואכן, הגרסה החדשה של טסה ל"שביר" (שבוצעה ביחד עם ברי סחרוף ואביתר בנאי בהופעתו של טסה בהאנגר 11 בתל אביב לפני כשנה) עומדת בכבוד באתגר הקאוור האיינשטייני, והיא עושה זאת במידה רבה בזכות הנגינה המדויקת, המהדהדת והבשרנית של האלמנט שעושה את השיר – ריף הגיטרה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ