בן שלו
בן שלו

לפני כמה שבועות נשביתי בקסמו של "כמה מתוק", הסינגל שיסמין מועלם הוציאה בד בבד עם יציאת אלבום הבכורה שלה, "אריה". בקעו ממנו, למרות זערוריותו החרישית, ואולי בגללה, שתי איכויות שקשה למצוא בפופ הישראלי, בוודאי שלא באותו שיר – נונשלנטיות וחושניות. בנוסף למוזיקליות, ולמתיקות כמובן.

אחרי שפורסמה הביקורת הקצרה על הסינגל, התקבלה הודעה נלהבת ממוזיקאי ותיק ורב זכויות, שהתוודע למועלם כשעשתה את צעדיה הראשונים כזמרת, לא כל כך מזמן. "אתי אנקרי 2020", הוא כתב. זאת היתה הגזמה פראית, כפי שגם כותב ההודעה יודע. עלייתה של אנקרי על במת המוזיקה הישראלית, עם אלבום הבכורה האדיר שלה, היתה אירוע מהדהד, לופת נשמה. נדמה שאי אפשר להשוות את הזריחה המרהיבה שלה לשום זריחה של זמרת אחרת, גם לא של זמר, ב-30 השנים האחרונות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ