רשתות הפאניקה: מתי פייסבוק הפך למז"פ?

העם רוצה להופיע במהדורת החדשות, העם מצלם בסלולרי וזוכה לרגע נדיר בו רואים את פרצופו על כל המסכים בארץ ואולי גם בעולם. אבל מה קורה כשצילום חובבני מעוות את מה שבאמת קרה, איך הופך אזרח נמלט למפגע שצריך לנטרל ומה הקשר של שרון הולצמן לכל העניין?

סער גמזו, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

למה זה עוזר לראות אורות מהבהבים של מלחמה? (צילום: דניאל שירין)לא תשכנעו אותי שצילום סלולרי של זירת פיגוע הוא התגובה הטבעית לירי לכיוונך. התגובה הבריאה תהיה לחלץ את עצמך ואת אלה שסביבך מאזור הסכנה. אבל בישראל 2016, פיגוע הוא למעשה הזדמנות להכנס ל-News Cycle. וכך, עוברי אורח שעד הירי צילמו את ילדיהם מלקקים גלידה, הופכים לצלמי חדשות כדי להכניס שוט מפוקסל למהדורה המתפרצת. הצלמים המזדמנים האלו הופכים להיות כתבים לעת מצוא, המדווחים מהזירה ומזינים את המהדורות המתפרצות בחומרים שיעזרו להם להשאר באוויר. יש שיגידו שזה נפלא, שהטכנולוגיה מאפשרת זמן תגובה אפסי ושמצלמות סלולריות עוזרות למערכות החדשות להציב יותר עיניים ביותר מקומות. אבל זו כמובן ראייה פשטנית מאוד. לכוון את העדשה אל מה שנראה כמו אזור התרחשות, יכול להניב צילום של חיילים במנוסה ולא במרדף. כוחות הצלה בסמוך לזירת הפיגוע אמש (צילום: דניאל שירין)צילומים של רכבי הצלה ומשטרה בקרבת הזירה לא מביאים איתם שום ערך חדשותי באמת. הם רק ממלאים זמן מסך ומכסים את הלהג המגומגם של מגישי החדשות, שכמובן לא יודעים גם הם את האמת לאשורה. מה שהם כן יודעים זה שהם חייבים לעלות לאוויר, ובהקדם. גם אם אין להם יותר משני משפטים מעורפלים להגיד, גם אם הנתונים עדיין לא נבדקו, גם אם הארוע עדיין בהתרחשות. המערכות צריכות פוטאז', אבל ייקח להן לפחות דקות ארוכות לשלוח ניידת שידור לזירה, ועד שזו תגיע הן מוזנות בקבצים סלולריים שנשלחים על ידי אזרחים, ועוברים, אם בכלל, בדיקה וסינון שטחיים. הסימביוזה המפוקפקת הזו עוזרת לחברות החדשות לעלות לאוויר עם משהו שהוא יותר ממפה מאויירת של אזור הפיגוע, ולהחזיק שידור (כי המתחרים כבר עלו וחייבים לעלות גם, הרי גם מלחמה על רייטינג זו מלחמה). וככה, במסגרת המעגל יחסי התן וקח, האזרחים-צלמים מקבלים קרדיט בשידור ואולי אפילו ראיון חטוף. אבל הסרטונים הללו, שממילא אינם איכותיים ואת התמונה המטושטשת שלהם מטשטשים אפילו יותר לפני השידור, הם ברוב המקרים קללה ולא ברכה.תשע הנשמות של שרון הולצמן

הפאניקה הזו מגדילה את הבלבול ואת הדיסאינפורמציה בדקות שאחרי אירועים מהסוג הזה. תמונה של אדם שוכב מכווץ מפחד על הרצפה עשויה להיראות למשפחתו שצופה בטלוויזיה ומזהה אותו, כאילו נפגע. צילומים של דמות נמלטת מהאזור יכולה לייצר את הרושם שמדובר במפגע, כשלמעשה מדובר באזרח שנמלט על חייו. הרצון לספר מייד משהו, להיות הראשון שעולה לאוויר, להקדים את המתחרה, לנצח במירוץ אל הכותרת, משבש לחלוטין את החוזה הלא כתוב בין צופי החדשות לבין הגופים המשדרים אותן ופוגע באמינות שלהן. לירות את בליל הנתונים הלא בדוקים האלה, גם אם מסייגים אותם חזור וסייג, זה להגדיל את הפאניקה, ואולי, באופן ציני להחריד, לנצל אותה. מערכות החדשות יודעות שעבור האזרח הממוצע ספוט בפריים טיים הוא חלום, ומנצלות זמנים כאלו כדי להציע את הספוט הזה בעבור צילום חטוף מרגעי הירי. למעשה, השידורים הללו מגדילים את הפאניקה במקום להרגיע ולשקף מציאות בצורה אחראית, ובכך מבטיחים את משלוח הסרטונים גם בארוע הבא.

אבל מערכות החדשות אינן היחידות לנצל ניצול ציני אירועים קשים כאלה. שעות אחרי הפיגוע נראה היה שגם המוזיקאי שרון הולצמן הצטרף למסיבת הספקולציות. ככל שנקפו השעות החלו לטפטף בפייסבוק ובוואטסאפ ידיעות על מותו של המוזיקאי. חלק מהמפיצים האבלים דיווחו שאת הידיעה קיבלו מיחסי הציבור של הזמר, אחרים הסתמכו על שמועות ועל ערך הוויקיפדיה שלו, שנערך ועודכן בתאריך מותו בפגיע אמש. אחרים תהו אם אחרי תשע שנים חוזר הולצמן לפברק את מותו ולפמפם את השמועה ברשתות דרך פרופילים פיקטיביים - העיקר לעמוד לרגע תחת אור הזרקורים. בהתרת העלילה אתם ודאי מעודכנים: הולצמן חי, חי מאוד, וגם מספר על זה בפוסט מרגיע ששחרר לאומת האבלים. אם פעם הוא היה מוזכר בהקשר ליצירתו, הרי היום אין שום צורך בה. העיקר שכתבו את השם שלו נכון. הרצון "להיות בטלוויזיה" הוא כנראה ממכר, ובמציאות הישראלית אפילו הופך לפתולוגיה. כולם רוצים, גם אם הם צריכים "למות" בשביל זה, להיראות על המסך, להיות לרגע קל חלק מסדר היום התקשורתי של ישראל. ערכים כמו כבוד האדם, צנעה, פרטיות, אחריות מקצועית ויושרה, הם אלו שמפנים את המקום בלוח השידורים כדי לאפשר לכל הלכלוך הזה להכנס. וזו, בלשון עדינה מאד, סיבה מצוינת להכנס לפאניקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ