התל אביבים החדשים: הקהילה הטרנסית פורצת את הדרך

הם מרגישים הכי בבית בדרום העיר, נעים בין בתי קפה קווירים לפאבים חתרניים, מטפחים שיח על מגדר וזהות שמצליח לעורר גם את הקהילה הלהט"בית המנומנמת, ומייצרים רשת של תמיכה הדדית מעוררת השראה - כך הפכה קהילת הטרנסג'נדרים למובילת דעה

טל אנגלשטיין, עכבר העיר | צילום: מנחה נופה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל אנגלשטיין, עכבר העיר | צילום: מנחה נופה

זה התחיל בבחירות האחרונות, אלה שהרבה תל אביבים הלכו בהן לישון אופטימיים והתעוררו עם 30 מנדטים לליכוד. בעוד הפייסבוק סיפר על שינוי בסדר העדיפויות הלאומי, הפריפריה הצביעה ברגליים. זה המשיך עם הבשורות על תחילת העבודות על הרכבת הקלה, שהפחידה את העסקים ועוד יותר את הבליינים. ואם זה לא מספיק, אז מחירי הדיור ממשיכים לעלות, אי אפשר למצוא חנייה, ובשביל לקנות עגבנייה בצרכנייה ליד הבית צריך למכור כליה. פתאום העיר שכולם רוצים להגיע אליה נראית מבודדת, וגורמים בממשלה (היוש, מירי רגב) מאיימים לגזול ממוסדות התרבות שלה את התמיכה הכספית. שינוי המציאות שמסביבה השפיע מטבע הדברים גם על המרקם החברתי שבתוכה. במידה מסוימת, רבים מהטיפוסים שאפיינו את תל אביב עד היום, אלו שהפכו אותה למוקד למתקפה פוליטית וחברתית, עזבו אותה או שינו בתוכה לוקיישן. אז מיהם התל אביבים החדשים? עד כמה הם שונים מהתדמית שלהם? ומה זה אומר על העיר ללא הפסקה? פרויקט חג מיוחד מציג 8 מתושבי העיר, שמייצגים משהו מהשינוי שעבר עליה בשנה החולפת.

למרות האשליה האוטופית שתל אביב מייצרת, של עיר ליברלית ומתקדמת בה כל  אדם יכול לעשות כאוות נפשו, הטרנסים והטרנסיות עדיין צריכים לשמור על הבטחון האישי שלהם. מול גילויי אלימות, נעיצת המבטים הסקרנית והחטטנית ברחוב וההתמודדות עם שאלות פולשניות ואמונות קדומות - הם עדיין לא מרגישים בנוח בתוך המיתוס התל אביבי. בזמן שהומואים ולסביות הצליחו לבסס את כוחם ולהתברגן בעיר, הקהילה הטרנסית עדיין נאבקת על היכולת שלה לחיות בכבוד ולהשתלב במעגל העבודה, ועל השמעת קול שלהמון אנשים עדיין לא נוח איתו. הם פעילים ברשתות החברתיות ומעודדים דיון עירני על נושאים של זהות ומגדר, משתפים אחד את השניה בחוויות האישיות שלהם כדי ליצור מעגל תמיכה אמיתי ומייצגים את אחת הקהילות היחידות שחושפת את השמרנות האמיתית של הישראלים, גם אם הם חילוניים תל אביביים. עם זאת, ולמרות הכל - הנראות שלהם נהיית יותר ויותר בולטת בנוף של העיר - הכירו את התל אביבים החדשים. » התל אביבים החדשים: האמהות הן השחור החדש» התל אביבים החדשים: הצעירים של הריאה הירוקה

» התל אביבים החדשים: דיירי המגדלים מסתכלים עלינו מלמעלה

» התל אביבים החדשים: ערבים לתפארת מדינת תל אביב

» התל אביבים החדשים: אמני העיר שעשו רילוקיישן

» התל אביבים החדשים: הצרפתים שמצאו בית בעיר» התל אביבים החדשים: האריתראים של תל אביבשם: סתיו אטלן.גיל: 23 בסוף החודש.עיסוק: מתלמדת בסטודיו פסיכו לקעקועים, "אצל הפירסר המדהים לירון מור".מקום מגורים: שכונת שפירא, על גבול קריית שלום.למה בחרת באזור הזה? "לא היו לי הרבה ברירות. מבחינת יוקר מחייה, הג'נטריפקציה הרסה את האפשרות לגור בכל מקום אחר, וגם בת הזוג שלי גרה פה. חוץ מזה, זאת שכונה שיש בה נוכחות טרנסית וקווירית חזקה באופן יחסי והיה לי חשוב לגור באזור של הקהילה שלי".

כמה שנים את בעיר? "אני מתל אביב במקור, מפינסקר. נולדתי בבית חולים "הקריה", שכבר לא קיים, אבל גדלתי במושב קטן שנקרא גבעת עדה. חזרתי לתל אביב בגיל 18, אז ברצף בערך 5 שנים".

איך הגעת לכאן? "בהתחלה נדדתי קצת בעיר עד שהתגוררתי ביפו, ואחרי שנה, בין היתר כי יפו קצת קשה לטרנסיות, עברתי לגור עם בת הזוג שלי בשפירא".למה יפו קשה לטרנסיות? "להיות טרנסית זה קשה בכל מרחב, אבל יפו קשה במיוחד כי היא יכולה להיות מאוד שמרנית ואפילו אלימה, בגלל עוני והזנחה של העירייה. טרנסית היא מטרה נוחה לכעס ואגרסיות. שפירא, לעומת זאת, יותר קלה. אני גרה באזור של משפחות, אז חוץ מנעיצת מבטים בדרך כלל לא קורה משהו יוצא דופן"."יש פה נוכחות טרנסית וקווירית חזקה והיה לי חשוב לגור באזור הקהילה שלי". סתיו אטלןאיך השתנתה העיר במהלך השנים? "אני חושבת שתל אביב השתנתה בעיקר לרעה. פעם היא הייתה עיר הרבה יותר מגניבה עם יותר דברים לעשות, והדבר העיקרי שנשאר מתל אביב של פעם זה "המנזר". היו פה בעבר קהילות שוליים אמיתיות, אבל יוקר המחייה של תל אביב מחסל אותה. העיר מתרכזת בעיקר בתיירים וזה משנה את המרקם שלה, קשה לצאת ולבלות בעיר אם אין לך הרבה כסף".מה את הכי אוהבת בתל אביב? "באופן כללי טרנסיות יכולות לחיות בתל אביב, למרות שבעיות כמו קושי למצוא עבודה, דחיקה לזנות ועוני קורים גם פה. ברור שהיא יותר מתקדמת ואני לא רואה את עצמי חיה במקום אחר. העיר הזאת היא חלק מהאישיות שלי ובלתי נפרדת ממי שאני, ואני מניחה שתל אביבים אמיתיים שונאים ואוהבים את העיר הזאת באותה מידה. אני אוהבת את הלכלוך, הבלאגן והתחבורה הציבורית המגעילה ושהאנשים מגעילים. העיר הזאת היא כמו מחלה, וכנראה שנדבקתי".מה הכי קשה בעיר? "חוסר הנגישות לאנשים בעלי הכנסה נמוכה ואנשים ממעמד סוציו-אקונומי חלש יותר. כבר אי אפשר אפילו להשתכר בזול".איפה את שותה קפה? "אני מאד אוהבת את האלבי כי יש את הרגעים שאני מרגישה שאני לא יכולה לראות יותר סטרייטים, ואני חייבת סביבה שהיא יותר כמוני, אז אני הולכת לשם. אולי זה יומרני, אבל בגלל האנשים שמגיעים יש אווירה קווירית ומזרחית, ותחושה של פתיחות".איפה את שותה בירה? "אנ אוהבת את הבתה וגריגה ואת סלון ברלין, בעיקר באמצע השבוע. בסלון יש מחירים זולים ואווירה של צ'יל למרות שצפוף".מוסד תרבות אהוב: "אני אוהבת את בית אריאלה. אני תולעת ספרים חולנית שבולעת ספרים ביום-יומיים. כרגע המנוי שלי לא בתוקף אבל זה עומד להשתנות. אני גם מגיעה הרבה להופעות בצימר, יש שם מוזיקה מגניבה כמו פאנק ונוייז".לאיזה אזור בעיר בחיים לא תגיעי? "אני שונאת את הצפון החדש ומקבלת שם התקפי חרדה. האזור של רמת החייל ורמת אביב לא מובן לי, והוא לא מרגיש לי כמו העיר אלא כמו נתניה בתוך תל אביב. הכל נקי, מבריק וירוק מדי, והאנשים שם דופקים בי מבטים שמאפיינים את מי שבחיים לא ראה טרנסית. חוץ מזה שאין לי מה לחפש שם".מה היית רוצה לשנות בעיר? "הייתי רוצה שהעירייה תתחיל להתייחס לאוכלוסיות המוחלשות בתוך העיר, במקום רק לדאוג לתיירים שמגיעים לכאן. שתהיה תאורה גם בדרום העיר, שנשים לא ירגישו מאוימות בדרך הביתה, שיהיה דיור בר השגה ושיהיו מקומות יותר זולים לקהילת הלהט"בית".כמה שנים את רואה את עצמך חיה בתל אביב? "אם לא אהגר לחו"ל, אני כנראה אחיה בתל אביב כל חיי. בגלל שהמצב בארץ לא קל לאנשים מהקהילה, אולי הייתי עוברת להולנד שיותר נגישה לטרנסים וטרנסיות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ