התל אביבים החדשים: החיים בעיר מקלט

הם עובדים בכמה עבודות, לא יוצאים לבלות, משמרים את המסורת אבל משלמים מחיר מנטלי כבד בארץ. האריתראים שגרים בדרום העיר אימצו את החיים בתל אביב, אבל חולמים לחזור לאריתראה

שיר נחמיאס, הכי תל אביב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שיר נחמיאס, הכי תל אביב

זה התחיל בבחירות האחרונות, אלה שהרבה תל אביבים הלכו לישון בהן אופטימיים והתעוררו עם 30 מנדטים לליכוד. בעוד שהפייסבוק סיפר על שינוי בסדר העדיפויות הלאומי, הפריפריה הצביעה ברגליים. זה המשיך עם הבשורות על תחילת העבודות על הרכבת הקלה, שהפחידה את העסקים ועוד יותר את הבליינים. ואם זה לא מספיק, אז מחירי הדיור ממשיכים לעלות, אי אפשר למצוא חנייה, ובשביל לקנות עגבנייה בצרכנייה ליד הבית צריך למכור כליה. פתאום העיר שכולם רוצים להגיע אליה נראית מבודדת, וגורמים בממשלה (היוש, מירי רגב) מאיימים לגזול ממוסדות התרבות שלה את התמיכה הכספית. שינוי המציאות שמסביבה השפיע מטבע הדברים גם על המרקם החברתי שבתוכה. במידה מסוימת, רבים מהטיפוסים שאפיינו את תל אביב עד היום, אלו שהפכו אותה למוקד למתקפה פוליטית וחברתית, עזבו אותה או שינו בתוכה לוקיישן. אז מיהם התל אביבים החדשים? עד כמה הם שונים מהתדמית שלהם? ומה זה אומר על העיר ללא הפסקה? פרויקט חג מיוחד מציג 8 מתושבי העיר, שמייצגים משהו מהשינוי שעבר עליה בשנה החולפת.

» התל אביבים החדשים: הצעירים של הריאה הירוקה

» התל אביבים החדשים: דיירי המגדלים מסתכלים עלינו מלמעלה

» התל אביבים החדשים: ערבים לתפארת מדינת תל אביב

» התל אביבים החדשים: אמני העיר שעשו רילוקיישן

» התל אביבים החדשים: הצרפתים שמצאו בית בעיר» התל אביבים החדשים: הקהילה הטרנסית פורצת את הדרך

» התל אביבים החדשים: הצרפתים שמצאו בית בעירהם לא בחרו אותה בעצמם, אבל גם לא מוכנים להחליף אותה בעד שום עיר אחרת בישראל. הם לא יוצאים לבתי קפה, אבל את הערב הם סוגרים כמו קלישאה כל ישראלית, עם בקבוק גולדסטאר בבית. לא כל השכנים היהודים שלהם מתים עליהם, בלשון המעטה, ויש כאלה שעושים הכל כדי שיעופו מכאן, אבל יש להם גם חברים ישראלים, כאלה שמקדישים את חייהם כדי שיהיה להם פה קצת יותר נוח, ואליהם הם יתגעגעו אם יצטרכו לעזוב. בינתיים, הם חיים בקהילה מרשימה ומתפתחת בשכונות דרום העיר בלבד ויש להם בילוי אחד שעליו הם לא יוותרו – חתונות מסורתיות אריתראיות. תתפלאו או לא, החלום של האריתראים זה לחזור לאריתראה והם היו מוכנים לחיות שם אם לא היו בסכנת חיים. הכירו את התל אביבים החדשים.שם: קיפלום טקלהגיל: 40עיסוק: עובד כמתורגמן בשלושה ארגונים שמסייעים למבקשי מקלט: אס"ף - ארגון סיוע לפליטים, הוועד למלחמה באיידס ובקו לעובד מקום מגורים: שכונת שפיראלמה בחרת באזור הזה? "כשהגעתי ב-2010 לישראל פשוט השאירו אותי באזור הזה. התחלתי להתגורר ולעבוד פה, אהבתי את הסביבה ופשוט נשארתי. התרגלתי לאזור הזה ולעיר הזאת. אני לא יודע מה גרם לי להישאר, אבל זה נותן לי תקשורת עם הקהילה שלנו, וזה מרגיש כמו בית".כמה שנים אתה בעיר? "שש שנים".חולם לחזור לאריתראה של שלום. (צילום: מנחה נופה)איך הגעת לכאן? "ב־2010 ברחתי מאריתראה והגעתי לישראל דרך סיני. החיילים שקיבלו אותנו באילת העמיסו אותנו במכוניות למשרד הביטחון ועשו לנו ראיונות. אחרי יומיים הועברנו לכליאה בסהרונים. הייתי באגף 8 והיו איתי עוד 300 פליטים, ושם היינו במשך חודש. משם הכניסו אותנו לאוטובוס, לקחו אותנו לבאר שבע, והסבירו לנו איך להגיע לתל אביב. אז אני ועוד 40 פליטים נסענו לתל אביב והגענו כולנו לשכונות שמסביב לתחנה מרכזית. מאז אנחנו פה".   איך השתנתה העיר במהלך השנים? "אני אמנם פה רק שש שנים, אבל יש דברים שהשתנו. קודם כל, בנוגע למבקשי מקלט, היחס אז לא היה טוב כמו היום. היו המון הפגנות נגדנו, וגם היום יש, אבל פחות. המצב משתנה מיום ליום. אני עדיין מרגיש שאנחנו קהילה מוחלשת, אבל לפחות דואגים לנו למוסדות חינוך ולמרכזי סיוע".            מה הדבר האהוב עליך בעיר? "בתל אביב יש אוכלוסיה של אנשים שהם כמוני, ויש לי גם חברים ישראלים שהכרתי כאן, ואם לא הייתי נשאר כאן הייתי מתגעגע אליהם. יש לי זיכרונות מחוף הים ומרגעים מאושרים, אבל אני מבקש מקלט ונמצא בסטטוס הזה כבר שש שנים, אז אין לי כאן הרבה דברים טובים".מה הכי קשה בעיר? "להיות במצב שלי, שנותנים לך לחיות אבל יש לך מינימום זכויות. החיים פה קשים לנו גם מבחינה כלכלית. אני אבא לשלושה ילדים, גר בחדר אחד ועובד בשלוש עבודות כדי להחזיק את כל זה, וכל הזמן מעלים לנו את שכר הדירה. את כל הדברים שהיינו אמורים לקבל מהממשלה כפליטים - אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי להשיג. אפילו אם זה ללמוד את השפה. ולכל זה גם נוספים קשיים מנטליים. זה מחיר מאוד כבד".איפה אתה שותה קפה? "כבר שש שנים שאני חי כאן, אפילו פעם אחת לא אכלתי עם אשתי והילדים במסעדה. פעם קיבלתי מהעבודה קופון לארוחת בוקר. הבאתי אותו הביתה והוא היה בתוקף לשלושה חודשים. במשך שלושת החודשים לא היה לי אפילו יום אחד חופשי ללכת לבית הקפה. כשהיה לי הוא כבר לא היה בתוקף".איפה אתה שותה בירה? "בבית, רצוי גולדסטאר".מוסד תרבות אהוב: "אין 'מוסד' שאני מבלה בו. אבל אני כן אוהב לבלות בחתונות שאנחנו עושים בשכונות שלנו, בשפירא ובנווה שאנן".לאיזה אזור בעיר בחיים לא תגיע? "אין מקום שאני לא אגיע, אבל אם יש מקום שאני לא אסכים לגור בו זו שכונת התקווה".מה היית רוצה לשנות בעיר? "הייתי רוצה לשנות את המחשבות של האנשים שחושבים שאנחנו קהילה פושעת. הייתי מנסה לעשות הסברה כדי שיראו איך אנחנו חיים, ושאנחנו אנשים טובים שבמדינה שלהם יש סכנת חיים. באנו לכאן כדי להציל את החיים שלנו ולא כדי להשתלט. הייתי מראה שאנחנו לא מהווים לא בעיה ביטחונית ולא בעיה כלכלית לישראל. הייתי רוצה לפתוח לאנשים את העיניים".כמה שנים אתה רואה את עצמך חי בתל אביב? "מה שאני רוצה זה שהשלטון באריתראה ישתנה ושכמה שיותר מהר יהיה שם שלום, ושאני אחזור לאריתראה. ברגע שאני אוכל לחיות שם, לא יהיה לי אכפת לחיות על פרוסת לחם וכוס מים ליום, העיקר להרגיש שייך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ