שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הנילוס: נהר הנשיות של רחוב אלנבי

עיצוב של שנות החמישים, דרינקים עדינים ואווירה משפחתית, אלה לא בדיוק האסוציאציות הראשונות שעולות לראש כששומעים על בר חדש באלנבי. הכירו את הנילוס, המקום ששופך קצת אלגנטיות על הנוף המחוספס

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גל סידס, עכבר העיר

המבנה העתיק שניצב בנוף הברים ומועדוני החשפנות של רחוב אלנבי, הוא מהסוג שגורם להאט את ההליכה בכל פעם שחולפים על פניו. החלונות מכוסים בווילונות עבים וכבדים המוארים באור חלבי עדין, והבנייה הישנה שלו מזכירה את תל אביב שהייתה פה פעם. ברגע שנכנסים למקום, כבר ממש נזרקים שבעים שנה אחורה. הנילוס, הבר החדש של אלין לב-הר ומורן אלון, הבנות שאחראיות על ג'וז ולוז וקפה שלג, הוא הדייר החדש שהתמקם במבנה הזה, שהיה בעבר מלון הס.

מדור לילה - לכל הכתבות
מפת השירותים של תל אביב
ברים שווים תחת כיפות השמיים
ברים מומלצים בשווקי תל אביב

ניכר שהבנות לא התעסקו יותר מדי עם העיצוב בחלל הנוסטלגי, אלא פשוט התמסרו לו כפי שהוא. התאורה רכה ונעימה אבל לא חשוכה מדי, ומנורות השקועות בגלים חצובים בתוך התקרה הנמוכה, נותנות תחושה חמימה ומנחמת. במרכז החלל ניצבות מדרגות לולייניות המובילות אל הקומה העליונה והאינטימית, שמעוצבת גם היא באותו קו, ומזמינה להעביר בה ערב רומנטי או אירוע קטן ומשמח אחר. החלל כולו מקושט בעציצים ופרחים, אלמנט שבקושי אפשר למצוא בברים ברחבי העיר. וגם לא מעשנים פה. כל המכלול הזה, הוא כנראה בדיוק מה שמבדיל את הנילוס מכל הברים האחרים שמקיפים אותו. רחוב אלנבי עשה לעצמו יחסי ציבור מחוספסים (בלשון המעטה), ודווקא שם, במקום הכי פחות צפוי בעיר, בחרו שתי האושיות התל אביביות לפתוח מקום עדין ומעודן, שישבור את התדמית הקשוחה.

מה הווייב?
אחד הדברים שאי אפשר להתעלם מהם ברגע הכניסה למקום, הוא הנוכחות הנשית המרשימה שפוקדת את שולחנות העץ המפוזרים בחלל הרחב. בגדול יש פה קצת אווירה של "כולם מכירים את כולם", אבל זה לא ממש מפתיע, נוכח העובדה שהנילוס הוא הלאב צ'יילד של שתי נשות לילה מוכרות ואהובות בעיר - קצת כמו בר שכונתי, מינוס המובן השכונתי של המושג. המוזיקה המתנגנת מעמדת הדי ג'יי במרכז החלל נעה בין להיטי אייטיז לרוק קליל, אינדי, וכנראה משקפת את סך כל הבקשות מהידידות של הדי ג'יי (שאלה הן בערך כל היושבות במקום). משהו בשולחנות התוססים, התאורה המעודנת והתחושה השכונתית, זורקת את המבלים לאווירה של סלון משנות החמישים, אליו מגיעות מיטב נשות העיר המעודכנות במודה, לשיחה קלילה על משקה לעת ערב. עושה רושם שהמקום אידיאלי לדייטים שיקיים באווירה קולית ולא סליזית. חבורות שמחפשות להשתכר ולרקוד על שולחנות? המשיכו אל הבר הבא. העכבר השיכור נותן: 9 על האווירה נעימה, החמימה והנוסטלגית, ובעיקר - המצמיאה.

מה שותים?
על הבר האינטימי שמאכלס כ-12 שתיינים, פגשנו ברמנית שמזגה במיומנות דרינקים בכלים נאים ואיכותיים מקריסטל שראויים לפסקה משל עצמם, אבל נסתפק בציון העובדה שההקפדה על הפרטים הקטנים ניכרת מאוד גם כאן. הבר עצמו נע בין הצנוע לממוקד ומציע מבחר אלכוהול בסיסי ביותר, עם חיבה מיוחדת למשקאות האניס והוויסקי לסוגיו, כמה יינות אדומים ולבנים, ובירה אחת מהחבית העונה לשם בקס. אם תבחרו ללכת על הבירה, תגלו שהיא בטמפרטורה הנכונה ותשמח מאוד לצ'ייסר מהאוזו 12 החביב לצדה. בקטגוריית "לפני הכל" בתפריט, מומלץ לנסות גם את הקמפרי-סודה ולימון, אז ניסינו. עם החשבון הגיעה ההפתעה שקצת ביאסה את האווירה, כשהתגלה שהמשקה המומלץ עולה לא פחות מ-34 שקלים למנה, ותוספת הסודה דורשת 7 שקלים נוספים. לא קול.העכבר השיכור נותן: 6.5 על ההיצע המצומצם אך האיכותי, ועל המחירים שלא עוברים חלק בגרון.

מה אוכלים?
תפריט האוכל בנילוס גם הוא קטן וממוקד בדיוק כמו ההיצע בבר, מה שמעלה את ההשערה שנעשה כאן פילוח שוק רציני, בסגנון "מה שלא עובד בקרב קהל היעד – לא נכנס לתפריט". עם זאת, תוכלו למצוא כאן כמה מה"גרייטסט היטס" של  מטבח הלילה התל-אביבי, הכוללים עגבניות ומוצרלה, או ירקות וטחינה גולמית, שזה פחות או יותר המוצרלה של הישראלים. בגזרת השחיתות יחכו לכם טוסט גאודה וקלאב סנדוויץ', ובמגרש הקראוד פליזרס יפנקו אתכם שחקני חיזוק שנראה שהם כאן כדי להישאר - כבד קצוץ ומטיאס כבוש. מנת המטיאס הוזמנה מיד יחד עם עוד חצי בקס וצ'ייסר זוברובקה. הדג היה חתוך לקוביות קטנות בניגוד לפילטים השמנמנים שבדרך כלל מגישים בעיר, ולמרות שהוא לא הוגש בכמות מאוד נדיבה, הטעם כיפר על כך ובגדול. השמנת החמוצה לצד הבצל הירוק והטוסטונים שה"קשה" הוסר מהם באדיבות, רק הוסיפו לחוויה.העכבר השיכור נותן: 7.5 על אוכל-של-שתייה, פשוט ומאוד לא מתיימר.

יצאנו בהרגשה ש...
נכון שזה לא המקום הכי זול בתל אביב, אבל מצד שני - אף אחד לא אמר שזה זול להיות אושייה תל אביבית מכובדת. המקום משדר כיף אלגנטי, החל מעוצמות התאורה והמוזיקה הנעימות שמעודדות ערבי שתייה אינטימיים או התמנגלות קלה בעמידה, ועד לבחירת הכוסות היפות וקנקני השתייה המפוארים שמגיעים קרים לשולחן מיד כשמתיישבים. שימור העיצוב של החלל המקורי מעלה געגועים לתקופה שעוד לא נולדנו בה. ציון כולל של העכבר השיכור: 8, וח"ח לבנות שיצאו לכבוש מחדש טריטוריה עם פוטנציאל לרנסנס בלייני אדיר

כמה כאב בכיס?
קמפרי סודה - 41 שקלים
צ'ייסר זוברובקה - 19 שקלים
צ'ייסר אוזו - 12 שקלים
מטיאס כבוש - 36 שקלים
חצי בקס - 30 שקלים כפול 2 = 60 שקלים
סך הכל: 168 שקלים

נילוס - לכל פרטים 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ