שנהיה לראש טוב: הברים המבטיחים לתשע"ז

מהאנדרדוגים הצנועים עד למפלצות ההוד והפאר - הברים הצעירים שצצו לאחרונה בעיר וצפויים להמשיך להשקות אותנו גם בשנה הקרובה

גל סידס, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גל סידס, עכבר העיר

תם השרב הגדול, שנה חלפה שנה באה - לא משנה באיזו קלישאה תבחרו להשתמש, מה שבטוח זה שאת כפכם הרמתם לא פעם. אז איפה שתינו השנה? כמעט בכל מקום, בתל אביב ומחוצה לה, על גגות, במרתפים, בחצרות, במרפסות וגם סטרייט אפ ברחוב, ישבנו על ספות מפוארות בהיכלי שתייה מהודרים, וגמענו בירה במאורות שתייה צנועות. חזרנו הביתה עם ראש כואב והמשכנו יום אחרי זה עם שיר חדש בלב. נותרו לנו עוד חודשיים על מנת לסכם את שנת 2016, אך שנת תשע"ו הגיעה לסיומה, וזה זמן מעולה לכנס הערכת מצב בנוגע לברים המבטיחים שצצו ממש לאחרונה בנוף, ואלה שסביר להניח שנדדה אליהם גם בשנת תשע"ז.

זה מה שחשבנו עליהם:

» הנילוס: נהר הנשיות של רחוב אלנבי
» בית הפסנתר: הסלון של קודקודי חיי הלילה
» רעמסס: אימפריית הסטלנות החדשה של יפו
» ספיקאיזי: הבר שלא באים אליו כדי לשתות
» אקסטרא ברוט: נותנים כבוד לבירה

החמארה: אקסטרא ברוט

מה היה לנו: ובכן, חמארה. הבר הקטן שהוקם בשכנות לאחיו הבוגר והמתוחכם, הברוט, מיצב את עצמו בתור חדרון שתייה קטן מהסוג שיכול לשכר בו זמנית לא יותר מ-25-30 שתיינים, ולהשאר חף מגינונים ומניירות. על אף היותו מקום קטן, האנשים הטובים שמאחורי הבר ולפניו יוצרים את האווירה שהופכת אותו לאחד המקומות החברתיים הנחשקים ברדיוס של רחוב אחד העם. בין אם אתם נוחתים פה באמצע השבוע לדרינק אחרי העבודה, או בין אם קופצים בשישי בצהריים לטקס הזקוסקי המפורסם - מה שבטוח זה שמהא"ב תחזרו הביתה מחוייכים.מה שתינו: גינס וסטלה מצוינות הנמזגות במלוא כובד הראש ורק לאחר שטיפה פרטנית של כל כוס. הדיספליי המצומצם מכיל מבחר קפדני של וויסקי וקוניאקים, ומקפיא הוודקות מלא בכל טוב. בגזרת הנשנושים מצאנו כריכים משתנים, אויסטרים, הרינג של מוסי, ואת החמוצים של נתן - הדבר הכי שומי שתאכלו בחייכם.למה נחזור בשנה הבאה: כי לא מצאנו סטלה שנמזגת בכזאת אדיקות באף מקום אחר, פלוס צ'ייסר הזוברובקה המרענן לידה.

אקסטרא ברוט - נחלת בנימין 36, תל אביב

קנאים לסטלה. אקסטרא ברוט (צילום: אילונה אברמסון)הקולינרי: בר א וין

מה היה לנו: בתחילת שדרות רוטשילד, בין הפרונטו לדהדה&דה, קם השנה אחד הברים הטעימים והנעימים שיש. הבר א וין נפתח כדי לענות על הצורך שיש לאנשים לנשנש משהו טעים בערב לצד כוס יין טוב, מבלי להתגנדר למסעדה. ישבנו בחוץ בפיאצה היפה, וגם תפסנו מקום על בר השיש הגדול, הכל כדי להרגיש רחוקים שנות אור מהשווארמיות והדאנס ברים המשבצים את האזור.מה שתינו: ליטרים של יין. את תפריט היין ההרפתקני בנה בן רון, איש הברוט והוא מכיל בחירות אישיות ומגוונות. כדאי לשמור על ראש פתוח ולתת לצוות לעזור לכם למצוא את הכוס שלכם. על האוכל אמון השף עינב אזגורי (לשעבר סרווסריה) ובתפריט תמצאו בעיקר אוכל שמושפע מהמטבח הצרפתי - טרטר בקר, קרוקטים, ומיני שרקוטרי, ולקראת סופי השבוע גם לובסטרים וסטייקים למנשנש הרציני. מיטב מבקרי המזון כבר הספיקו לפזר מחמאות רבות על הבר א וין שהספיק בזמן קצר להפוך לתחנת חובה במסלולו של השתיין הגרגרן.למה נחזור בשנה הבאה: כי יש לנו חולשה לטרינים.

Bar a Vin (בר א וין) - רוטשילד 7, תל אביב

A photo posted by Bar ? Vin (@bar.a.vin) on Jul 14, 2016 at 7:56am PDT

החתרני: בית הפסנתר

מה היה לנו: מסיבת בית. בית הפסנתר, כנראה החבר הצעיר ביותר ברשימה, היה פעם חנות לממכר כלי נגינה מאחורי דלת תמימה למראה בכניסה לחצר הטיילור מייד. לאחר שזאת נסגרה, אנשי הפסאז', הרדיו EPGB החתול והכלב והטיילור מייד השתלטו על החלל והפכו אותו למועדון חברים קטן ואינטימי. דיג'ייז מתחלפים ממלאים את החלל הקטן בסאונד מסיבתי והעיצוב המינימליסטי נותן הרגשה של מסיבה בסלון. הבר המעוצב כסהרון יכול להכיל כ-20 שתיינים וכיף לשבת עליו בשעת לילה מאוחרת עם חבר או שניים או עם דייט מפוקפק.מה שתינו: גולדסטאר והייניקן מהחבית ועוד כמה מהבקבוק, דיספליי סטנדרטי ביותר, וקוקטיילים שהברמן פינק אותנו בהם אם נחה עליו יד הדמיון הטובה. בתפריט האוכל נשנושים בסיסיים: ברוסקטה, סלט, ופירות ים מטוגנים.למה נחזור בשנה הבאה: כי נשכח שהיינו שם השנה.

בית הפסנתר - אלנבי 99, תל אביב

מסיבת בית עם דיג'ייז. בית הפסנתר (צילום: אלירן דהן)

האלגנטי: נילוס

מה היה לנו: הבר ה-כנראה-הכי-נשי בעיר ממוקם בחלל היפהפה של מלון הס. אי שם באזור הידוע לשמצה של רחוב אלנבי, בחרו להן אלין לב-הר ומורן אלון, הבנות שאחראיות על ג'וז ולוז וקפה שלג לפתוח את דלתותיו של אחד המקומות האלגנטיים והנעימים בעיר, והמגע הנשי מורגש בכל - החלל מואר בעדינות במנורות החצובות בתקרה הישנה, עציצים מקשטים את השולחנות והכלים נאים. מאז שנפתח המקום נראה כאילו כל לילה מחדש קורה משהו ממש כיפי מאחורי הווילונות הכבדים, והתעסוקה ליד הדלת נראית עירנית למדי. כנראה שיש שם משהו, בלובי המלון הקטן הזה, שגורם לאנשים בכל זאת להגיע לאזור הפחות יפה של הרחוב. מה שתינו: הרבה בקס, היות והיא הבירה היחידה מחבית, וויסקי ואניסים, וגם קצת יין. תפריט האוכל גם הוא מצומצם ומכיל להיטי ברים כגון כבד קצוץ ומטיאס, עגבניות ומוצרלה, וגם כמה כריכים.למה נחזור בשנה הבאה: כי גם לנו מגיע להרגיש אינטליגנטיים.

נילוס - אלנבי 33, תל אביב

טאץ' נשי והרבה גירל פאוור. הנילוס (צילום: גל סידס)

המוגזם: רעמסס

מה היה לנו: המתחם הגדול והשאפתני ביותר שראינו נפתח השנה ביפו, וכולל בתוכו לא פחות משלושה ברים שונים, וכ-250 מקומות ישיבה. הרעמסס ביפו היא אימפריה החולשת על סמטה שלמה, בה תוכלו למצוא מקום באחד משולחנות העץ המפוזרים ברחוב. דיג'ייז מתחלפים מנגנים מוזיקה אלקטרונית והיפהופ, והמקום כולו מרגיש קצת כמו האח החורג של התדר. בשיאו של הקיץ הרעמסס היה נראה כמו אחד הווינרים הגדולים של השנה - נקווה שהוא יצליח לשמור על אותו פאסון גם אל תוך החורף.מה שתינו: מבחר קוקטיילי הבית הקרויים על שם נסיכות מצריות ואחרות, בירות מחבית או בבקבוק, ודיספליי (ובכן שלושה) עשירים ביותר. את תפריט האוכל בנה אלי שטיין (טוטו, אדורה) ותוכלו למצוא בו מנות של ירק בתנור, דגים מטוגנים ונאים, סלטים ושיפודים.למה נחזור בשנה הבאה: כי בדיוק באנו מאבו-חילווה.רעמסס -  הגימנסיה העברית 7, יפו

אימפריה יפואית. רעמסס (צילום: ניב אסט)

הפלצני: ספיקאיזי

מה היה לנו: הבר שנפתח לקראת סוף החורף על הגג של הג'ימי הו, וסימן את עצמו ככזה שהולך על הנישה השיקית השנה. הספיקאיזי קורא לעצמו בר קוקטיילים עם תפריט שף, מה שאומר במילים אחרות  - תתכוננו לקבל תור ארוך בדלת, עיצוב מפואר ומושקע כמעט כמו ההופעה של הבליינים במקום, ומחירים קצת לא הגיוניים לכמה מהקוקטיילים בתפריט. אם אתם נמנים על הציבור שמגיע למקום כדי לראות ולהראות - זהו בדיוק המקום בשבילכם.מה שתינו: קוקטיילים מהתפריט וגם כמה שהברמן תפר לנו במקום. קשת בענן של וודקה, וויסקי מתוך דיספליי מפואר ומרשים ומגוון של בירות מבקבוק וכוסות יין. בגזרת הנשנושים לעסנו פיצות וברוסקטות, שיפודים וגם סקשן של מטוגנים שגרם לנו להרים גבה נוכח אווירת ה"פיין" מסביב.למה נחזור בשנה הבאה: להוכיח לעצמנו שאנחנו עדיין מסוגלים לעבור סלקציה.

ספיקאיזי - רוטשילד 24, תל אביב

על תקן הנישה השיקית. ספיקאיזי (צילום: גל סידס)

הפרברי: טיפהמרה

מה היה לנו: מתברר שבשורת הקוקטיילים הגיעה גם לגבעתיים, וזאת סיבה טובה לציין מקום אחד שלא נפתח בתל אביב. טיפהמרה של יוצאי האימפריאל נפתח ממש לא מזמן, ובדומה לאח הגדול, גם כאן יש דגש חזק על קוקטיילים מקוריים ואיכותיים. עם זאת, בשונה מהאימפריאל האווירה כאן היא הרבה יותר משוחררת ותואמת את השכונה שמסביב, סוג של קלאס לא מתיימר. זה נראה שההייפ עשה לטיפהמרה סיפתח מוצלח במיוחד, בואו נקווה שהווייב ישמר גם בתשע"ז.מה שתינו: קוקטיילים קלאסיים לצד תפריט קוקטיילים מקוריים של הבית, שמצאנו את עצמנו שותים בכוס קלקר. לא מתיימרים, כבר אמרנו? האוכל שם כדי לספוח את השתייה, ובתפריט אפשר למצוא כריך קורנביף, כבד קצוץ וגם ביצה כבושה. כן, כן, בגבעתיים.למה נחזור בשנה הבאה: כי להפריח את השממה זה מפעל ציוני חשוב.

טיפהמרה - כצנלסון 112, גבעתיים

A photo posted by Tipa Mara Cocktails (@tipa_mara_cocktails) on Sep 14, 2016 at 4:27am PDT

המתחדשת: לה אוטרה

מה היה לנו: השכנה משמאלו של האימפריאל, מסעדה קאריבית עם זיקה חזקה ודי הגיונית לקוקטיילים, בהתחשב בהיותה אחות צעירה לאותה המשפחה. העיצוב והמוזיקה בהתאם - הרבה עץ, גם בריהוט וגם בסאונד הקאריבי שבוקע מהרמקולים, והגוון הוא חם ולח. לה אוטרה אמנם בת שנתיים היום, אבל לאחר שנה ראשונה לא קלה, בה המקום עדיין לא החליט בדיוק אם הוא בר או מסעדה, אפשר להגיד שהיום האנשים הטובים שהביאו לכם את האימפריאל נזכרו מה הם עושים הכי טוב, והחליטו להישאר מאחורי הבר. לה אוטרה חזרה השנה למקורות - בר בסגנון קאריבי, עם המשקאות והנשנושים שהייתם מצפים לקבל בו.מה שתינו: קוקטיילים ברוח הקאריבית - קלאסיקות עם טוויסט כמו המיצ'לדה, קוקטייל חובה לכל האנגאובריסט של מיץ עגבניות, תבלינים ובירה, והוואחאקה אולד פאשן - תמהיל שטני של טקילות מעושנות ומרירי אנגוסטורה. מהתפריט שמטרתו לספוג טוב אלכוהול, נשנשנו טאקוס של בשר, צלחות נאצ'וס, קאסדייה, ואיך לא - סביצ'ה.למה נחזור בשנה הבאה: כי זה יבוא לנו טוב אחרי הים.

לה אוטרה – הירקון 66, תל אביב

נשארים מאחורי הבר. לה אוטרה (צילום: בן יוסטר)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ