אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיית לילה: הבעלים של המייק'ס פלייס עדיין זוכר את הפיגוע

גם 13 שנים לאחר האירוע הנורא, נזכר אסף גנצמן ברגעי ההתאוששות והאושר שמילא אותו לאחר שפתחו מחדש. "מייק'ס פלייס איז פוראבר", ככה הוא אומר - הכירו את האנשים שעושים את הלילה

תגובות

גיל: 47

עיסוק: בעלים של רשת מייק'ס פלייס, מפיק מופעי בלוז, זמר ובסיסט בלהקת Sobo blues band.

אזור מגורים: מחלק את זמני בין מודיעין ואזור הטיילת.

סטטוס זוגי: נשוי + 3» ברים תחת כיפת השמיים» מבחן הקרחניסטים הגדול» אימפריית הסטלנות החדשה של יפו» שורטי אומרת לא לסמים» ליד הדרינק: הברים עם האוכל הכי טוב» חדשות לילה: הברים החדשים על גגות העיר

הבר האהוב בתל אביב: מייק'ס פלייס כמובן. המייק'ס ואני זה אותו ראש בדיוק והמקום הזה הוא בול כל מה שאני אוהב. רוקנרול, בלוז, ספורט, בירה, ים ואנשים. אם עוד לא ראיתם את השקיעה בחוף פרישמן עם בירה קטנה ביד אז יש לכם למה לשאוף. זה אקסל רוז? לא, זה אסף גנצמן

A photo posted by Assaf Ganzman (@sobosammy) on Aug 4, 2016 at 4:18am PDT

לאן בחיים לא תצא? לא אוהב את המושג "בחיים לא". אני אלך לכל מקום שארגיש בו רצוי, בטוח ומוזמן. אני אוהב את כולם וכמה שיותר גיוון רק עושה טוב. בתור אחד שנמצא כל היום בראש של חו"ל ואמריקנה אני מאוד אוהב את הצד הדרומי והבלוזי של העיר. אני מקפיד להכנס ולצאת מהעיר מכיוון יפו בשביל האווירה האותנטית שעושה טוב לנשמה, ולא פעם גם שומע מוזיקת חפלות בערבית בדרך, כי אם כבר, אז עד הסוף בייבי.

האזור הכי טוב בתל אביב: הים. כל אחד מגיע לים - תיירים מחו"ל, תיירים מקומיים ותל אביבים. נוצר מעין סלט של תרבויות ולראות את כולם באינטרקציה זה גם מעניין וגם משעשע. מה בחיים לא תאכל? ג'אז! לא פיצה עם ג'אז, לא סלט עם ג'אז, לא המבורגר עם ג'אז וגם לא ג'אז קבב. אני לא אוהב ג'אז. המולטי טאלנט של חיי הלילה

A photo posted by Assaf Ganzman (@sobosammy) on Aug 4, 2016 at 4:19am PDT

גילטי פלז'ר: חומוס עם בשר. אני ירושלמי במקור והחומוס זורם בעורקיי. לא מרק חומוס תל אביבי בקערה, אלא חומוס עבה וסמיך כמו בפינתי המקורי.

דראג אוף צ'ויס: Jim Beam, אפילו כתבתי על זה שיר. "I've got Jim Beam in my blood stream and I'm ready to sing you the blues".הדיכאון הראשון בעיר: האמת שאני מאוד אוהב את תל אביב, אין עוד עיר כזאת. גם חמה ולבבית וגם מטרופולין גועש. גם מזרח תיכון, גם ליברלית וגם תרבות מערבית. הדבר היחיד שהורג, חונק והורס את העיר הזאת זה הפקקים והחניה. חייבים למצוא לזה פתרונות ודחוף. אני מרגיש שזה מאוד פוגע בכל תושבי העיר ועוד יותר במבקרים בה שלא יודעים להסתדר.

הרגע הכי מאושר בעיר: פתיחת המייק'ס פלייס מחדש לאחר הפיגוע. האמת שלא ידעתי אם נצליח לחזור. זה היה אירוע מאוד קשה שהרעיד את כל עולמי ושלעולם לא יעזוב אותי. ביום שפתחנו מחדש הרגשתי בלבול לצד מחויבות ואחריות. לא ידעתי כל כך איך לגשת לזה, ואם אני בכלל רוצה להמשיך לעסוק בזה, אבל ידעתי שסומכים עליי ושאני לא יכול לאכזב. האהבה הרבה שהגיעה אלינו מהארץ ומכל קצוות העולם באותו יום ובאותה תקופה הראתה לי שאנחנו חייבים להמשיך, ולא יכולים לסגור את המקום הזה - שהפך לבית. מקום מפגש וזיכרון שמעלה חיוך אצל המון אנשים. מי אני שאקח להם את זה? Mike's Place is forever.

לילה אידיאלי נגמר ב: זריחה מהממת. תמיד אהבתי לנעול את שערי המקום כשהשמש זורחת. בלילות האלה הרגשתי מסופק. מאוד אוהב לנהוג הביתה בבוקר נגד כיוון הפקקים. ככה מסיימים גיג טוב במייק'ס

A photo posted by Assaf Ganzman (@sobosammy) on Feb 13, 2016 at 10:57pm PST

*#