אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התקווה פינת פלורנטין: האבולוציה המאתגרת של רובע 9

הם מארגנים אירועי תרבות, מוזיקה ומפגשים חברתיים במטרה למשוך אוכלוסייה צעירה להתגורר באזור, אבל פורום הצעירים של שכונת התקווה נתקל בלא מעט חומות ומכשולים בדרך להפוך את השכונה לחלק אינטגרלי מאזור הבילויים בעיר

תגובות

שכונת התקווה שבדרום תל אביב, שנוסדה ב־1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, תמיד סבלה מסטיגמות. על אף היותה שכונה מרכזית ומיוחדת, מחירי הנדל"ן בה היו מאז ומעולם נמוכים והביקוש לדירות דל. את המצב הזה בדיוק מנסה פורום הצעירים של שכונת התקווה ודור שני לתושבי השכונה, לשנות. מאז הקמתו של הפורום, פועלים חבריו באמצעים שונים, במטרה למשוך אוכלוסייה צעירה להגיע ולהתגורר בשכונה, ועל ידי כך להביא לשיפור בתנאים של אחת השכונות המפוספסות ביותר בעיר. » הברמנית הכי רומנטית בתל אביב» ברים תחת כיפת השמיים» מסע אל ברזי הבירה הוותיקים בעיר» ספיקאיזי: הבר שלא באים אליו כדי לשתות"זה התחיל ממש בקטן. היינו ארבעה חבר'ה וישבנו וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב בשכונה", מספרת קים בוסי, ממנהיגות הפורום ודור שני בשכונת התקווה, "לאט לאט גדלנו והיום אנחנו בעצם פורום של חבר'ה צעירים בגילאי ה־20 וה־30 שחשוב להם לטפח את השכונה ולפעול כדי שיהיה יותר מקום לצעירים בשכונה. יותר מקומות בילוי, כלים להתפתחות, מרכזי קריירה, מלגות, השכלה גבוהה ומידע נגיש לגביה. אנחנו רוצים לבנות פה קהילה של צעירים. לאורך הדרך כל הזמן הצבנו מטרות, מה אנחנו רוצים לעשות פה. הבנו מהר מאוד שזה מתחלק לשלושה תחומים עיקריים: תרבות פנאי ובילוי, קידום והנגשה של אמצעים ושירותים לצעירים, ועידוד סטודנטים ובכלל צעירים להגיע לגור כאן בשכונה".צעירי השכונה מנסים לתקון את נזקי ההיסטוריההכל מתחיל בגינת כלבים נציגי קבוצות התושבים הפועלות בשכונה, ובהם גם נציגי פורום הצעירים בשכונה, נפגשו ביום רביעי שעבר עם מנכ"ל עיריית תל אביב מנחם לייבה כדי לדון איתו בבעיות בשכונה. נציגי פורום הצעירים, שהוקם לפני כשנה, העלו לדיון בפגישה שתי בעיות מהותיות שלשמן הן צריכים את עזרת העירייה: בניית מרכז צעירים וגינת כלבים שכרגע חסרה בשכונה. בוסי: "בשבוע שעבר העלנו את שתי הבעיות המהותיות מבחינתנו שלשמן אנו צריכים את עזרתה של עיריית תל אביב. הסברנו שקיים צורך מהותי במרכז לצעירים, ושנחוצה בשכונה גינה לכלבים. אנחנו באמת עובדים מאוד קשה כדי לפתח פה מרחב נעים לצעירים ואני חושבת שאלה שני הדברים היחידים שיכולים לקום רק במידה והעירייה תעזור. התרשמתי מאוד בפגישה שמנכ"ל העירייה מבין את הצורך במרכז שכזה ושהוא עובד למען הקמת מרכז כזה שככל הנראה לא יקום בשכונה שלנו, אלה בקריית שלום, שזה פיתרון מצוין מבחינתנו. גם בנושא גינת הכלבים התרשמתי שנעשים צעדים כדי להוציא את התוכנית הזו לפועל. ברור גם לנו וגם לו שזה לא תהליך קצר שלוקח חודש או חודשיים, אבל אני בהחלט חושבת שיש ניסיון ללכת לקראתנו ולאשר ולזרז את התהליך ככל שניתן. מאוד שמחתי להבין בפגישה שיש הבנה של חשיבות הנושא, ושבאמת רוצים לקדם את הדברים האלה ושיש הבנה שצעדים כאלה יעשו רק טוב לשכונה ויזמנו לכאן אוכלוסייה צעירה שכרגע חסרה כאן. אני מחכה ומצפה כבר לראות את הדברים קורים בשטח ואני בטוחה שהמרכז והגינה יעזרו לנו להשיג עוד מטרות, כי בפועל זה כמו גלגל, וכשדברים מתחילים לזוז הם גם גורמים לדברים אחרים לזוז".מעיריית תל אביב נמסר כי "בפגישה נאמר כי בכוונת העירייה להקים מרכז צעירים, אך טרם נקבע מקום ובאשר לגינת כלבים והנושא נמצא בבדיקה".מחזירים את התסס לשכונה שאיבדה משמחת החיים שלהעיר מקלט למבקשי מקלט יניב דוידי, גם הוא ממנהיגי הפורום, מוסיף: "זו לא רק התקווה, אלא גם כל השכונות מסביב שנקראות דרום מזרח או רובע 9. שכונות כמו כפר שלם, נווה שאנן והארגזים. קיים פה פער שהתחיל מימי ההקמה של תל אביב ואפשר לראות שהוא הולך וגדל. אבל בשבילנו, השכונות האלה הן בית ואנחנו רוצים לטפל בבעיות שיש בהן. נוצר כאן מקום שחיים בו אנשים קשי יום. אלה שכונות שמראש הן מוחלשות, ואז הולכים ומחלישים אותן עוד יותר. נושא המהגרים ומבקשי המקלט, למשל. אני לא חושב שצריך לגרש אותם, אבל כן צריך למצוא פיתרון. המשפחות שלנו והחברים שלנו הם קשי יום וקשה לאנשים פה לסגור את החודש. האוכלוסייה הזו של מבקשי המקלט, שלא באשמתה, מחלישה את השכונות האלה עוד יותר. אנחנו לא במחאות אלימות נגדם. אבל אנחנו כן מבינים שצריך לעשות משהו פעיל ולמצוא פיתרון כדי שהפער הזה לא ילך ויעמיק. מבחינה חינוכית העירייה עושה הרבה כדי לצמצם את הפער. אני מכיר המון פרויקטים כמו יום לימודים ארוך או פרויקטים אחרים שמביאים לשכונות ועושים מאמץ והלוואי וזה באמת יעזור. אבל זה לא הוקוס פוקוס וזה ייקח שנים. אחד הגורמים לכך שצעירים, ובעיקר צעירות, לא מגיעים להתגורר בשכונה הוא היעדר תחושת ביטחון. נושא מבקשי המקלט פוגע בתחושת הביטחון וזה משהו שהפורום עובד עליו. הרבה פעמים שואלים אותי לגבי הביטחון בשכונה וזה כמובן נוגע גם לאופן שבו מציגים את הדברים בשיח הציבורי ובעיקר בתקשורת. חשוב להדגיש שפעם היה כאן הרבה יותר מפחיד אבל בזכות סיירת הביטחון העירוני סלע מרגיש פה הרבה יותר בטוח". עדן שושני, גם היא ממנהיגות הפורום מוסיפה: "מצד אחד זה בית ומצד שני כבר הרבה זמן זה לא מרגיש כמו בית. השכונה שינתה את פניה ואנחנו, דרך הפורום, מנסים להנגיש את החיים לצעירים בשכונות כדי שלא יעזבו אותה כמו שקורה בדרך כלל. אנחנו רוצים שבשכונה יהיו לנו את כל האפשרויות כמו דיור, תרבות, פנאי, ביטחון. אני למשל נשלחתי על ידי ההורים לצפון העיר כדי ללמוד בבית ספר נורמלי וזה לא מצב הגיוני. אני רוצה שהילדים שלי יגדלו עם חברים מהשכונה. צריך ליצור קשרים ולא להתחבא בבתים. גם חשוב לי שהסטיגמה לא תהיה פשע רשע ומסתננים כי זה לא נכון. זה לא כל מה שיש פה. וכן, יש גם את בעיית הביטחון האישי. זה מאוד סבוך וזו בעיה שבהחלט צריך לפתור. המפגש בין שתי אוכלוסיות מוחלשות יוצר מצב בלתי אפשרי ואנשים מרגישים שהם מאבדים את הבית ואת הביטחון".איך הופכים שכונת מצוקה לפנינה? עם אמונה, חיוך ועשייהבוסי מסכימה אך מסתייגת: "אין ספק שהכניסה של העובדים הזרים שינתה את האופי של השכונה. זה אף פעם לא היה המקום הכי בטוח להיות בו, אבל כשהביאו אוכלוסייה מוחלשת לאוכלוסייה מוחלשת המצב התדרדר. כבחורה, יש מעט רחובות בשכונה שבהם אני מרגישה בטוחה להסתובב באמצע הלילה. פרט לכך, אין השקעה בשכונה. יש השקעה גדולה בחינוך אבל אין השקעה בתושבים. לא מטפחים את מי שקיים פה, מבחינת ניראות, תברואה, אוטובוסים, פנסים ברחובות. אני כן יכולה לציין לטובה את המשטרה שכן מראה פה נוכחות ועירנות. אבל תיקח את הרחוב הכי בטוח בעולם, תוריד לו את הפנסים והוא יראה מפחיד גם כשאין סיבה אמיתית לפחד".דוידי מוסיף: "בכלל, התשתיות בשכונה זה משהו שצריך לעבוד עליו ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים גם בתחום הזה. אם זה שבילי אופניים שאין, בעיות ביוב וצנרת שיש כאן בלי סוף, בתים שהרבה מהם ישנים ויש פחד שיקרסו בכל רגע. וגם הניראות. יש לנו למשל פרויקט שקוראים לו 'בוחרים מחר' שבמסגרתו אנחנו הולכים ומציירים עם תושבים על קירות בשכונה. הרבה מקומות בשכונה נראים לא משהו, והדבר האחרון שמעניין אנשים קשיי יום זה איך הבית שלהם נראה מבחוץ. יש כאן הרבה אוכלוסייה מבוגרת שזה לא מעניין אותה וגם כאלה שמשכירים דירות ובכלל לא אכפת להם איך הבתים יראו".להיא את הבילויים לאזור אבל עם כל הכבוד לתשתיות, גם חברי בפורום יודעים שמה שהכי מעניין את הצעירים היום זה תרבות פנאי ובילוי. בוסי: "במשך כל השנה נפגשנו פעם בשבועיים. עשינו אירוע גדול בקיץ שעבר בבית דני שהיה יריית הפתיחה לפעילות שלנו והנגשנו מידע על מה שקורה בשכונה. אני דיברתי והסברתי על חשיבות הפורום וגם רון חולדאי הגיע ונציגים שהזמנו. מאותו אירוע, כל חודש עשינו איזשהו אירוע. הרצאת אורח, הופעה של מלבי טרופיקל ושל יהודה והקיסרים. עכשיו יש מיזם חדש שבו אנחנו נפגשים פעם בשבועיים בחומוס זייתון, ערב לצעירים, לשתות בירה בכיף. אנחנו קוראים לזה 'מתחת לבית'. אנחנו כל הזמן אוספים עוד אנשים שעוברים לדרום תל אביב וגם כאלה שגרים פה ומראים להם שיש כאן לאן לצאת. לבעלי העסקים אנחנו מראים שיש כאן קהל יעד שצמא לבילוי בשכונה ושיש בשביל מה לפתוח כאן ברים, שיש קהל שרוצה את זה".דוידי: "אין בשכונה מענה לבילוי עבור צעירים. אנחנו צריכים לצאת לשכונות במרכז העיר כדי לבלות ואנחנו רוצים לשנות את זה. אנחנו עושים אירועים ואנחנו רוצים להקים כאן מרכז לצעירים. העירייה עוזרת לנו עם תקציבים ואנחנו מחפשים את הנוסחה הנכונה. הפורום עצמו כולו מורכב מצעירים מהשכונה. יש את מינהלת שכונת התקווה והארגזים והם מלווים אותנו, וכשיש אירוע הם באמת עוזרים. יש אירועים גדולים שמצליחים כמו אירועי סטנדאפ מוצלחים שעשינו וגם אירועי מוזיקה. קיבלנו מהם תקציב והתכנון הוא שלא נצטרך את התקציבים ונוכל לדאוג להם לבד. שנוכל לשבת כל שבוע על בירה או לפתוח בר חברתי. זו רק תחילת הדרך".כשיהיו תשתיות נורמליות ומקומות בילוי, גם הצעירים יחזרו לשכונהאז האם צפויה שכונת התקווה להפוך לפלורנטין החדשה? בוסי: "אני לא יודעת אם המטרה זה להפוך את השכונה לפלורנטין שתיים. אני יכולה להבין את התושבים הותיקים שזועקים את זעקתם על זה שהנוף משתנה אבל אנחנו לא רוצים להילחם בזה. יש למקום הזה פוטנציאל מדהים. קודם כל הוא יפיפה. יש פה משהו אותנטי שלא פוגשים בכל מקום ויש פה גרעין חזק של אנשים שמאמין בשכונה הזו. החלום שלנו זה שיהיה פה כפר צעירים ומקום כמו מזא"ה 9. נכנסה לכאן קבוצת אמנים שגרים בשכונה ויש שוק יפה ומסעדות בשר. אפשר לייצר כאן אלטרנטיבה לצעירים. והיא לא תהיה פלונרטין. היא תיהיה מיוחדת בפניי עצמה". אבל אם משווים לפלורנטין, חברי הפורום מנבאים שלמרות השוני שבין שתי השכונות, הם עדיין מייחלים לאותה ההצלחה: "אנחנו עובדים כדי להגדיל את כמות המלגות, גם לתושבים שגרים עם ההורים כי רוב המלגות זה למשכירים. וגם ליצור יותר אירועי תרבות. יש דברים בסיסים שצריכים להיות כאן. מקום נורמלי שאפשר לשבת בו עם חברים בערב, הופעות ואירועי תרבות. גם פלורנטין היתה בהתחלה לא במצב שהיא היום וגם שם זה התחיל מעסקים קטנים ואמיצים וגדל למקום שכיף לחיות בו. בחלומות שלי יש כאן כפרי סטודנטים, ברים, שזה יהיה מקום שאנשים ממש רוצים לגור בו. וזה יקרה. אבא שלי גדל פה בשכונה ואני גדלתי פה מאז ומתמיד מאוד ואני מחוברת לשכונה ומאוד אוהבת אותה. בגיל 20 יצאתי קצת למרכז תל אביב ומהר חזרתי כי הבנתי שפה זה הבית שלי. ואני רוצה שעוד אנשים יראו בה את מה שאני רואה בה".דוידי: "אני מקווה לראות שכונה שהנראות שלה נקייה, עם אוכלוסייה חדשה וצעירה שהגיעה ומרכז צעירים. פלורנטין היתה שכונה שאף אחד לא רצה לגור בה וזה פשוט קרה. באו לגור בה צעירים, עשו רעש והמבוגרים לאט לאט הסתלקו. אנחנו לא רוצים לסלק את המבוגרים, אנחנו רוצים שנגור פה כולם ביחד. אנחנו רוצים את הווייב הזה. כרגע אנחנו עושים את ימי רביעי בזיתון שבעל המקום פותח את המקום בערב בשבילנו ואנחנו מראים שי כאן נוכחות. שיש קהל. ולאט לאט זה יגדל. לאט יבינו. אנחנו מדברים עם אנשי נדל"ן. בשנה שעברה היינו 12 אנשים בפורום ועכשיו המספר שלנו כפול. אנחנו מתכננים להקים גם כפר סטודנטים שזה עוד דבר שעשוי להביא לכאן אוכלוסייה צעירה".  בוסי: "יש וויב כל כך מיוחד ויש אנשים שמתחילים לעבור לכאן. אין סיבה ששכונת התקווה לא תהיה שכונה של מקומות בילוי. זול כאן, יש כאן שוק ענק ועתיק ויפה. יש פה דמויות מדהימות. יש מרכז בית דני יש פה צופים וחדר כושר. אולם גדול של תיאטרון וסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. באמת, רק תבואו".

*#