אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכונת רוקנ'רול שיכורה: הכירו את ליאור אבל

הוא מלמד את עצמו בס וליצור מוזיקה אלקטרונית, וכשהוא לא מתעורר למשרד בחמש בבוקר הוא מקדיש כל דקה פנויה למוזיקה ולחברה שלו. רק אל תתנו למראה התמים שלו להטעות אתכם

תגובות

במבט ראשון, ליאור אבל יכול להטעות: הוא שקט, צנוע, הוא שוקל מילים. אבל רק אחרי שרואים, ובעיקר שומעים אותו עם הגיטרה ביד, מבינים שעל השקט שלו הוא מפצה אחר כך ברוקנ'רול. כסולן ובאסיסט להקת Drunk Machine, אבל לוקח חלק באחת מלהקות האלטרנטיב-רוק הבועטות והמסקרנות ביותר של סצנת האינדי הישראלית. כעת, אחרי טור מקיף של הלהקה באירופה, ופסק זמן מהופעות לצורך כתיבת חומרים, המכונה השיכורה חוזרת. "אחרי תקופה די ארוכה שלא הופענו אנחנו סוף סוף חוזרים לבמה, וזה מאוד מרגש אותנו", הוא אומר על ההופעה המתוכננת ברדיו EPGB שתתקיים ב-30 במרץ. "ההופעה הזאת אמורה לפתוח סיבוב הופעות קצר בארץ, ולסמן התחלה של תקופה חדשה בשבילנו".

» האיט גירל והפנדה: נתלי ברמן» רד הוט צ'ילי גירל: מעיין בזק» מטאור: איט גירל ושמה אלכסה דול

את הלהקה אבל הקים עם הגיטריסט, עידן כץ. אבל, שהיה מנגן בתפקיד רית'ם גיטרה, לקח על עצמו בטבעיות את תפקיד הבאסיסט. "מאוד נמשכתי לגרוב של הבאס", הוא אומר, "לימדתי את עצמי לנגן על הכלי הזה, וזה מדהים, יש לו המון נוכחות". במסע שלהם למצוא מתופף, כץ נתקל באינטרנט במתופף שמחפש להקה, ומהצד השני, אבל שמע מחברים על מתופף שהוא חייב להכיר. כל הדרכים הובילו לאותו בחור, רן כהן. השלישייה התאחדה, והדראנק מאשין הצטרפה לסצנת האינדי הישראלית.

בין השקט לרוקנ'רול. אבל (צילום: עמית אלפונטה)

"כתבנו חומרים משלנו, הוצאנו EP עם חמישה שירים והתחלנו להופיע בתל אביב", הוא מוסיף. "בהדרגה המשכנו וחרשנו את כל הארץ. השיא מבחינתי היה ב-2012, אז סגרנו טור אירופאי שכלל הופעות בצרפת, בלגיה, פולין, צ'כיה, גרמניה ואוסטריה. חזרנו לארץ בנפילת מתח, ולקחנו קצת זמן לבדוק את עצמנו מחדש ולהתגבש על חומרים". לא מזמן נכנסה הלהקה לאולפן שוב, במטרה להוציא אלבום בכורה מלא, וכחלק מהתהליך היא חוזרת עכשיו גם להופיע. "אנחנו כותבים את החומרים ביחד, והעבודה לא באה בקלות", הוא מודה. "יש להקות שמוציאות אלבום כל שנה, לנו זה לוקח יותר זמן. כל אחד מאיתנו עובד בימים אז אין לנו את כל היום למוזיקה. העבודה שורפת הרבה שעות של מוזה. ויכול להיות שאנחנו גם קצת פרפקציוניסטים".» דראנק מאשין בהופעה - לכל הפרטים

העבודה של אבל, אגב, היא לא מה שהייתם מצפים מילד רוקנ'רול, וכך גם שגרת יומו. "הייתי מגדיר את עצמי בתור המוזיקאי שקם הכי מוקדם בארץ", הוא צוחק, "בדרך כלל אני מתעורר בחמש וחצי, ובשש וחצי אני כבר בעבודה. מקום העבודה שלי גמיש מבחינת שעות, ואני יכול לבחור באיזו שעה אני רוצה להגיע. זה התחיל מרצון לחסוך את הפקקים של הבוקר, אבל פתאם גיליתי שאם אני מתחיל מוקדם ומסיים מוקדם, כל שאר היום שלי פנוי למוזיקה". מקום העבודה המדובר הוא משרד עורכי הפטנטים, ריינהולד כהן, אשר מתווך בין הממציאים לרשת הפטנטים ומרכז ענייני קניין רוחני. "זו אולוי נשמע מגניב, אבל בשורה התחתונה זו עבודה משרדית לכל דבר. אין יותר דיי ג'וב מזה, אבל זה אחלה מקום עם אחלה אנשים ואחלה תנאים".

דברים שרואים בטור. דראנק מאשין בלוק אירופאי (צילום: איתן אבל)

כשאבל לא נמצא בעבודה או מחובר באינפוזיה לגיטרה שלו, הוא בעיקר עסוק בלפרגן לאמנים ומוזיקאים ישראלים נוספים. "אני מרגיש קצת שייך לכל סצנת האינדי בארץ, ואני משתדל לעקוב. אני הולך להרבה הופעות, ואוהב במיוחד את טייני פינגרז, ראול וגרייט מאשין", הוא מספר. "אני חושב שיש להקות אדירות וכשרונות גדולים בארץ, אבל זו סצנה גדולה עם קהל מצומצם". יחד עם זאת הוא רואה גם מקום לאופטימיות: "לאחרונה הרגשתי שיש יותר מודעות לאינדי הישראלי, יש הרבה פרצופים חדשים בהופעות ואפילו גלגלצ מתחילים לפרגן. מקומות כמו הפסאז', הרדיו, רוטשילד 12 ולאחרונה גם הבוקסא עושים עבודת קודש בכך שעורכים הופעות חינמיות לקהל הרחב - זו נותן חשיפה אדירה ועדיין מכבד את האמנים המופיעים".

מה אפשר לצפות מדראנק מאשין בהמשך הדרך?"האלבום החדש יהיה בוגר ומלוטש יותר מהחומרים הקודמים. הלהקה עושים בעיקר רוק אלטרנטיבי חי, אבל החומרים האישיים שלי הם יותר אקוסטיים-אלקטרוניים. הכיוון הכללי הוא לשלב בין הסגנון שלנו עם קצת נגיעות אלקטרוניות, ועדיין לשמור על הרוקנ'רול. אנחנו מקווים שהאלבום יצא עד סוף השנה".

ממתינים לאלבום החדש. דראנק מאשין (צילום: עמית אלפונטה)

מקום אהוב בתל אביב: Par Derriere , וגן מאיר בשבת.סצנת הלילה של תל אביב: שוקקת.דרינק: בירה צוננת אחרי יום ארוך.לילה אידיאלי: שינה טובה אחרי סקס טוב.פאדיחה: הקאתי משתייה מרובה של מרטיני.

לא נפרד מהגיטרה. אבל (צילום: גרבולון גרבולונוביץ'; אלונה נוף; קטיה מליקוב)סטיילינג: סקיני ג'ינס ואיזה טי-שירט מעניין.שופינג: בנקוזי, צ'ופ-שופ, אי-ביי.הפריט הכי מיוחד בארון: חולצה של ריינוולף.הפריט הכי מביך בארון: גרביים עם חורים.מודל לחיקוי: ת'ום יורק.קעקועים: לחברה שלי יש מספיק בשביל שנינו.איט גירל: עלמא אליוט הופמן.איט בוי: אבירן חביב.

מקום טוב באמצע. עם החברה ותום יורק (צילום: אינסטגרם; AP)

אמן משפיע: נירוונה, מאז ומתמיד.כרגע באוזניות: QOTSA – Like a Clockwork שיר שאתה מתבאס שלא אתה כתבת: פולי ג'ין הארווי -   One lineגילטי פלז'ר: הקאבר של מיילי סיירוס ל- Summertime sadness - לנה דל ריי. אינדי ישראלי טוב שהכרתי לאחרונה: Garden City Movementעשה לך את התקופה האחרונה: Music (Youtab) Market העבודה הכי גרועה שעבדת בה: משלוחים לירקן.כשהיית קטן חלמת: להיות מהנדס לגו! השראות מוזיקליות, בערך. מנירוונה ועד מיילי (צילום: AP; ויקטור מופר)

אובססיה: בית הקלפים.מבזבז כסף על: חברה שלי, ציוד מוזיקלי, הופעות, דירה.העצה הכי טובה שקיבלת: "צריך קונטיניואיטי בחיים!" (אביב מארק).לא יודעים עלייך: "אבל" היה בגלגול הקודם "אבדל וואחד".לא יכול לחיות בלי: גיטרה. החלום הגדול: לראות עולם בזכות המוזיקה שלי.קאצ' פרייז: "הרצון לדייק במילים תכונה מרגיזה מאוד".התקופה הנוכחית בשתי מילים: אינמספיק זמן.כשאהיה גדול: אהיה אבא טוב.

*#