אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור עורכת: גאולה, הו גאולה

כל יום מוותרות מיליוני נשים על הקריירה שלהן, בשביל שהגבר שלצידן יוכל לפתח את שלו. הוויתור שלהן לא נחשב הירואי, מיוחד או ראוי לציון, ובוודאי שלא מכריזים עליו מעל פודיומים גדולים

תגובות

"אם הוא עשה את זה בשבילה, הוא מלך" - זה המשפט ששמעתי את עצמי אומרת אמש (רביעי), עם היוודע דבר פרישתו של שר הפנים גדעון סער מהפוליטיקה. על רקע המחלוקת בין גאולה אבן לאיילה חסון, העיתוי של סער נראה כמו מחווה יוצאת דופן של אהבה והקרבה. אחרי הכל, לא בכל יום אחד השרים הבכירים בממשלה מוסר את המפתחות של המכונית המפוארת שלו, ומסביר לעם ישראל שהוא רוצה להיות שם ליד בנו, כשהוא מתחיל ללכת.

רבות כנראה עוד ידובר על מניעי הפרישה של סער. יש מי שמלחששים על תחקיר שמתבשל, ושממצאיו יביכו (שלא לומר ישפילו) את השר, על פרשיות קודמות שעלו בשנים האחרונות וירדו, ואפילו על הריב הבלתי נגמר עם ראש הממשלה נתניהו. אבל כל אלה, כנראה, היו קיימים גם לפני שבוע. העובדה שסער בחר דווקא עכשיו להגיד אריוודרצ'י, מחייבת את הציבור לקשור בין ההחלטה לבין מצבו המשפחתי החדש היחסית. וכך, במקום לעסוק במערכות היחסים הפוליטיות והסבוכות, במקום לדון בפרשיות, דנים בגאולה אבן, העיתונאית המוכשרת, וכן - היפהפיה, שבשבילה ויתר סער על הכל.

חילוקי הדעות בין איילה חסון לגאולה אבן בדבר המגבלות שצריכות (או לא) לחול על האחרונה, בעודה גם עיתונאית וגם אשת שר, קיבלו השבוע כותרות סמי-מיזוגניות בהרבה אתרים. קראו לזה "קרב חתולות", השתמשו בשמותיהן הפרטיים (מנגנון של הקטנה, לעומת כינוי בשם המשפחה - שמיוחס לגברים מכובדים. כך למשל - גדעון סער תמיד יכונה 'סער', בעוד רעייתו תכונה גאולה), ותיארו את האירועים כהיטפלות הדדית של שני מחנות פוליטיים, ששולחים את זרועם הלא כל כך ארוכה לתוך רשות השידור. חסון ואבן הן בתמונה הזאת בובות, תרתי משמע, שנתניהו וסער מזיזים בתוך תיאטרון היריבות הפוליטית שלהם. משום מה סוגייה אתית עיתונאית חשובה, שיש מקום ודרך לעסוק בה, הפכה כאן כמעט לטלנובלה. כל הזמן את אשתי. מתוך עמוד הפייסבוק של גדעון סער (צילום מסך)

לפני פרישתו פרסם גדעון סער סטטוס קצר - "גאולה, אני אוהב אותך!". בתמונה נראתה אבן בשמלת כלולותיה, יפה ומרוגשת מאוד, מתבוננת על בן זוגה (שעומד עם הגב לתמונה) בעיניים בורקות מאושר. "אם הוא כתב לה את זה הוא מלך", חשבתי אז לכמה דקות. אחרי הכל, אחד הדברים הכי גרועים שפוליטקאי יכול לעשות הוא לתפוס צד בריב שקשור לאמצעי תקשורת. רוצה לומר, אם הוא עשה את זה, הוא כנראה ממש אוהב אותה. אבל בעוד סער אולי יצא גבר שאוהב את אשתו, הוא בה בעת גם הפך אותה לעלמה במצוקה שזקוקה לישועה שלו. שר הפנים כנראה קיווה שרוב הציבור יחשוב שמדובר באופציה הראשונה.

"אם הוא עשה את זה בשבילה, הוא מלך", שמעתי את עצמי אומרת על ההחלטה של סער. "איך הוא מוותר על הכל בשביל האישה שהוא אוהב". הרי פרישתו, כפי שאמרה איילה חסון בעצמה, סוללת את הדרך לאבן להמשיך ולהיות עיתונאית ולעסוק בנושאים פוליטיים ללא הפרעה. אבל האמת היא שגדעון סער לא מלך. כל יום מוותרות אלפי (או מיליוני) נשים על הקריירה שלהן, על האפשרות להתקדם, להשיג, לפתח את עצמן - מוותרות כדי שהגבר שלצידן יוכל לעשות בדיוק את זה. הוויתור שלהן לא נחשב הירואי, מיוחד או ראוי לציון, ובוודאי שלא מכריזים עליו מעל פודיומים גדולים. לא שצריך לזלזל בצעד הזה, אבל גם אי אפשר לתת עליו נקודות זכות רבות כל כך. אגב, בדיוק משום שכשיחליט סער לחזור לחיים הפוליטיים (והוא הרי יחליט את זה), לא תהיה לו בעיה להשתלב. אם גאולה אבן הייתה פורשת מתפקידה כעיתונאית, לא בטוח ששוק העבודה היה מחכה לה באותן זרועות פתוחות.

*#