אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחות החטופים: לא עובד יותר בשבילכן

עם הפחד והקושי שבאובדן בן יכול עפר (קניספל) בן אדל להזדהות, אבל את השימוש באובדן הזה לצורך מינוף אידיאולוגיה הוא לא מוכן לקבל. טור אישי

תגובות

הערת המערכת: את הטור הבא יש לקרוא בלווית השיר בתחתית העמוד אז מה עורכת?חופש גדול.כל המופרעים יצאו החוצה עם הסכינים וההורמונים. מי חוץ ממך מרוויח מזה?האמת היא שבכפר סבא שקט. כולם ארגנטינאים כידוע, אז הם יושבים בבית, בוהים במסך ומחכים למשחק שלהם ואז אחת לאיזה זמן שומעים מהבתים כולם "אההההההה", ויודעים שכוסית עם נעליים צבעוניות הבקיעה שער.כמורגש בין השורות אני לא מתרגש מכדורגל, אבל מציץ מדי פעם כדי להתחבר לסיפור האנושי של שחקן שהבקיע שער עצמי, שחקן שכבש בדקה האחרונה או פרשן שאוצר המילים שלו תקוע במכס בריו. גם לא זמן טוב לכדורגל. הרי כולם עם הדמות החדשה שנכנסה לחיינו, "המשפחות". עוקבים אחרי המשפחות, מחזקים את המשפחות (שמישהו יוציא להם את אופירה קוניס מהחצר או לפחות יניח קערת מים).אני מודה, עורכת, שליבי היה חצוי. אינני מסתיר את דעתי שמפעל ההתנחלות הוא סרטן קטלני למדינה, ואיש לא יכול לצפות ממני להיות אמפטי למי שבדרכו להרוג אותי. מצד שני, גם אני אבא ולצערי גם אני יודע מה הוא אובדן של ילד. זה ניצח. בליבי אני איתם. לא מתפלל למענם כי אין למי, אבל כואב לי בשבילם.צדקה האמא של אחד מהם כשאמרה שילד צריך לחזור בשלום מבית ספר. כן אבל... פתאום התחיל להציק לי קול פנימי שהתעקש לשאול כמה ילדים לא חזרו מבית הספר בצד השני רק השבוע? במכפלה של 47 שנות כיבוש זה יוצא המון. הרבה יותר משלוש. התקוטטי לא מעט עם עצמי באותו ערב ונרדמו אני ועצמי כעוסים זה על זה, אבל בבוקר גיליתי שניצחתי. האנושיות ניצחה את האידיאולוגיה ועדיין יכולתי לחוש כלפי האויב היהודי שלי את האמפטיה הנדרשת.ברם עורכת, הימים הבאים לא היו קלים."המשפחות" קיבלו סוג של תו תקן סלבי, שאיתו רשיון להגיד עוד ועוד מילים. מילים רעות מאד. מילים שמלמדות שמה שידעתי נכון - מדובר באנשים אטומים שאינם יודעים את מקומם, גם בזמן קשה כזה."יש לי אמון מלא במערכת, אך רק כשהיא עושה ככל יכולתה למציאת הנערים",  כך אמרה אחת האימהות בדיון בוועדה בכנסת, סמל הריבונות הישראלית.כלומר? למה הכוונה בדיוק, לא שאל אותה איש מהנוכחים (שבאו לחזק ויצאו מחוזקים). מה קורה בעיתות בהן הצבא עושה דברים אחרים אשר אינם לחפש את בנך שנפל קורבן לרשלנות יהירה?  ולמי זה חשוב מה חושבת אזרחית עצובה שמעולם לא העמידה עצמה לבחירה ,על המצב?כי נאומה בוועדה בכנסת שהחל ב"באתי לדבר כאמא" המשיך לתפקיד המחנכת: "קמתי הבוקר, פתחתי חדשות, ואני משפשפת את האוזניים חזק. ראש הממשלה נערך להסכם עם האסירים הבטחוניים. האמנם? הייתכן?"באמת מזעזע. מאות אזרחים שנכלאו על פי החלטת קצין ומבלי שאי פעם פגשו עורך דין או עמדו לדין, דורשים זכויות. והם אפילו לא נסעו בטרמפ לילי מסוכן.אז לא נותר לי אלא להציב כמה "הייתכן"? משל עצמי לאמא שיצאה לחפש ילד אובד ומצאה הזדמנות ומיקרופונים:» הייתכן שאיש לא שאל אותך לדעתך בנושאי חוץ ובטחון והאסון הפרטי שלך רחוק מלהפוך אותך למומחית שדעתה נחשבת יותר מאשר דעתו של סתם אזרח שאינו מוזמן לועדה לעולם?» הייתכן שזה לא קשור בכלום לאמהות כואבת?» הייתכן שאתן מאבדות אותי, משפחות?כי בדברים הבאים אני לא מוצא שום כאב של אם, אלא רק דברי נקמה יהירים של יום יום."גיל-עד נפתלי ואייל חיים במקום מסתור, ומוחזקים על ידי חוטפים בני עוולה, בני חמאס, וראש הממשלה מבקש לפייס אותם, לרצות אותם? אם ראש הממשלה יודע מי החוטפים, יש לפעול בכל דרך כדי ללחוץ עליהם להחזיר את הבנים חיים: עצירת כספים, הרעת תנאים לאסירים, לחץ על הרשות. שהחמאס יבין שלא משתלם להם לחטוף ילדים''.טוב די! כי הקול הלא טוב שלי מתחיל לחשוד שאולי שגם במקרה הזה (כמו בהפגנות אליהם נגררים תינוקות) האידיאולוגיה חשובה ונשגבת להורים יותר מהמטרה לשמה התכנסנו, החזרת הילדים. ברגע שהדיון הוא עם אמא באבדן, אני לא מתכוון להתווכח. היא ניצחה מראש. אבל אם היא באה בשם האימהות ומנצלת אותה כדי לקדם אידיאולוגיה, אני לא בצד שלה. עוד הרבה פחות כשהיא עוברת לפוזת המחנך ומודיעה לראש הממשלה ושר הבטחון שהם התבלבלו (מילה שחצנית שלהן) בתפקידם ומה זה הם לא מבטלים את הראמאדן לערבים.בקיצור להבנתם השם אולי לא עובד אצלם, אנחנו כן.אז אני כבר לא. בכל ליבי אני מקווה שיחזרו הילדים. כרגע לא פחות מתוך תקווה שזה יעלים את האמהות המוארות והצבועות הללו מהתודעה.תקוותי, אם זה לא ברור,  נוגעת לכל ילד באשר הוא ילד. ללא הבדלי לאום או דת.                           שלך במידה

                                              עפר (קניספל) בן אדל

*זמן כפר סבא הוא טור סאטירי, ואין לייחס לנאמר בה שום משמעות אחרת או ניסיון לפגוע.

*#