אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש הפרטים הקטנים: מיסטר סקראף מגיע לבלוק

ידען מוזיקלי אמיתי שמכור לווינילים, שיוצר לבדו את הארט ושמכין גם תה משלו. הרבה זמן חיכינו לו, וסוף סוף הוא מגיע

תגובות

יש מצב שאתם מחכים לאמן הזה כבר די הרבה זמן, בין שהייתם שם בסוף שנות ה־90 ונינג'ה טיון היה הלייבל שתמיד שלפתם ראשון בשיחות ידע מוזיקלי, ובין שהייתם ילדים בשנות האלפיים ולמזלכם המוכר בחנות הדיסקים כיוון אתכם נכון. בכל מקרה, אין ספק שלמר סקראף היקר ממתינים אצלנו בציפייה כבר הרבה מאוד זמן. אבל עוד לפני שנגיע לענייני החשיבות הרבה שמר סקראף -או בשמו האמיתי, אנדרו מקארתי - נותן לפרטים, בואו נסקור מעט את ההיסטוריה שלו, שתשפוך עוד קצת אור על החיבה העזה שלו למוזיקה ולנושא שלצערי לא כל המוזיקאים או הדי.ג'ייז מבינים בו מספיק - ידענות מוזיקה.

סקראף מספר שאת האהבה למוזיקה הוא פיתח כשהיה עוד ילד וגילה אוסף תקליטים של אביו, ובהם את פרינס באסטר. אז נדלקה לו הנורה והוא הבין שלמוזיקה העכשווית (אנחנו מדברים על תחילת האייטיז), ובה להקות כמו מאדנס, שאותה אהב כמעריץ של סצנת הטו־טון, יש שורשים בעבר. מכאן בעצם החלה הנבירה הגדולה שלו במוזיקה. תחברו את זה לסביבת המגורים שלו - מנצ'סטר של שנות ה־80 - ותקבלו כר פורה של מוזיקה מכל הסגנונות: אלקטרו, היפ הופ, האוס, סול, בלוז, דיסקו, Fאנק, רגאיי, אפריקן, לטיני והרשימה יכולה להימשך לנצח: "ג'ון פיל והגאונות שלו. גארי היקסון, סטיב בארקר ו'און דה ווייר' ברדיו לנקשיר, מייק שאפט, גרג ווילסון, סטו אלן, ריצ'רד סירלינג, יואן קלארק, סאם בראון, ליקי פרש, לארי בנג'י וצ'אד ג'קסון ברדיו במנצ'סטר, שהיה חלק עצום מההשכלה המוזיקלית שלי". רק לפי הרשימה הזו, שנתן באחד מראיונותיו לצד ניים דרופינג אכזרי של חנויות תקליטים מאותה תקופה, אפשר להבין את האהבה הגדולה.

מכל הסגנונות, Mr Scruff:

לצד הידע הגדול, סקראף ניחן גם בגישה מיוחדת משלו, אשר חלק ממנה הוא זוקף לזכות העובדה שהיה מתקלט בהתחלה בין קסטות. "אף פעם לא הייתי די.ג'יי מקצוען, אף אחד לא היה יכול להרשות לעצמו להיות יותר מדי מקצועי באותם ימים, לעומת היום. אני לא אומר שאף אחד לא צריך להיות מקצוען - אני מאוד מעריך אנשים כמו לואי וגה או פרנקי נאקלס שמלהטטים להם בין הקטעים - אבל כל כך הרבה אנשים עושים את זה כי הם מפחדים לקחת סיכונים. זה כמו דיאטה של צ'יפס והמבורגרים, אחרי כמה זמן אתה תתעייף מאותו הדבר".

חזרה לתחילת־אמצע הניינטיז. סקראף מתחיל להיות מוכר בזכות מיקסטייפים שהוא מוציא ומתחיל לתקלט בכל מיני ברים קטנים (כמו דריי בר, השלוחה של ההאסיינדה) ומתארח בתוכניות רדיו. ב־95' הוא החל לשחרר קטעים משלו ובאותה תקופה הוא היה מקיים "קרבות תקלוט" עם די.ג'יי פוד, שהכיר לו את אנשי הלייבל נינג'ה טיון. סקראף שיחרר אצלם את האלבום "Keep It Unreal" שהגדיל באופן משמעותי את ההכרה שלו.

אחד המאפיינים המעניינים בקריירה של סקראף הוא הארט. הוא מצייר בעצמו פוסטרים ופלאיירים, ומעצב את האלבומים ואת אתר האינטרנט המקסים שלו. הכל הוא עושה בעצמו, ועם קו שהפך עם השנים למאפיין אותו - ציורים נעימים עם דמויות עגולות וחביבות, שמושפעות מסדרות ילדים משנות ה־70, שלדבריו מייצגים את החלק הכיפי באופי ובמוזיקה שלו.

מצייר בעצמו, Mr Scruff:

פרט מעניין בקריירה של סקראף הוא התה. כמו ילד טוב מקלסלפילד, מקארתי אוהב את התה שלו. אחרי שלא התרצה מהתה שנהג לשתות הוא חשב "היי, למה שלא אכין תה משלי?" - וכך עשה. את התה הוא החל למכור בתקלוטים שלו ובפסטיבלים, וכשזה החל לרוץ כל כך טוב הוא אפילו הקים חברה משלו - Make Us A Brew. בן אדם עם ידע עצום במוזיקה, עם הפקות מפנקות, שמצייר נפלא ויש לו עוד תה משלו - זה לא גורם לכם חמימות נעימה בבטן?לארץ הוא מגיע לאחד מהתקלוטים הארוכים הידועים שלו, ערבים שאותם הוא בונה בצורה חכמה כבר שנים. "למרות שאני סביר ברמה הטכנית בתקלוט שלי, זה חיוני לזכור שהכישרון הכי חשוב של די.ג'יי הוא לנגן תקליטים נפלאים בסדר הנכון. כל תקליט חייב להשלים את זה שלפניו ולהציג את זה שאחריו. לכל קטע מוזיקלי יש אופי ורמת אנרגיה מסוימת, ובתזמור נכון אתה יכול ליצור אווירה שבה כל קטע שנכנס הוא הנכון ביותר לאותו הרגע". סקראף מאוהב בווינילים ומבכה על העובדה שתקליטנים היום פחות ופחות משתמשים בהם - הוא, אגב, מגיע לארץ עם 90 קילו - "אני לא אוהב סאונד של mp3. אתה עדיין לא יכול לנצח האזנה לתקליט במערכת סאונד טובה, ובאופן כללי אני לא סומך על מחשבים. אתה לא יכול ללמוד מקובץ כמו מעטיפה של תקליט - מי נמצא בקטע, מי הפיק וכו'. אני תמיד אוהב להציץ מאחורי הקלעים קצת, לראות מה יש בפנים".יהיה מרתק לראות את תגובתו של סקראף למערכת הסאונד המשובחת של הבלוק, ואם עוד לא הפנמתם לגמרי את דקדקנותו בנוגע לפרטים, אז במסמך הדרישות שהוא שלח תהיו בטוחים שהוא דואג טוב מאוד לקהל שלו, מהגבלת מקום, דרך הטמפרטורה בחלל ועד ניקיון השירותים. האיש הנעים הזה כל כך רוצה שיהיה לכם טוב.

» Tabac & The Block Presents: Mr Scruff, יום ה' 14.6. 23:00. 70 שקלים. הבלוק, דרך שלמה 157, תל אביב.

*#