אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק בגילמן: כנס סקס אחר חוזר בפעם ה-12

כנס סקס אחר מציע שיח להט"בי מגוון ורלוונטי בתל אביב ובבאר שבע

תגובות

השבוע יתקיים, בפעם ה־12(!), כנס סקס אחר ללימודי להט"ב ותיאוריה קווירית. הכנס, שכבר הפך מרכזי ופופולרי ושמצליח למשוך אליו גם אנשים "רגילים", שלא בהכרח מבלים בבניין גילמן מדי יום, יתפרש השנה על שלושה ימים ויחלק את זמנו בין אוניברסיטת תל אביב ובין אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. תוכנית הכנס כוללת הרצאות בנושאים כגון טרנסג'נדרים במערכת הבריאות בישראל, הורות הומו־לסבית, היסטוריה קווירית, אינטרסקס בישראל ועוד. בנוסף יתקיים מושב מיוחד לזכרה של החוקרת והמשוררת אדריאן ריץ', וכן שני מושבים שיעסקו בנושאים "חמים" מאוד בקהילה – פינקווש ופונדקאות. האורח המרכזי בכנס השנה – שמגיע אליו בשנית, עשור לאחר שהתארח בו לראשונה – הוא פרופ' דיוויד הלפרין, מהחוקרים החשובים בעולם בתחום התיאוריה הקווירית, שייתן הרצאה במושב המליאה החגיגי, שייערך ביום הראשון של הכנס.

» כנס סקס אחר ללימודי להט"ב ותיאוריה קווירית - לכל הפרטים» מצעד הגאווה 2012 - לכל הפרטים

"הכנס הראשון ב־2001 נוצר מתוך מה שאז היה קבוצת הקריאה הקווירית באוניברסיטת תל אביב, שהפכה בהמשך לפורום ללימודים להט"ביים ולתיאוריה קווירית", נזכרת ד"ר עמליה זיו, המלמדת באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב ומלווה את הכנס מאז שנתו הראשונה, "זו היתה קבוצה מצומצמת של אנשי סגל ושל כמה סטודנטים לתארים מתקדמים עם עניין בתחום. נפגשנו עם אריאלה פרידמן, ששימשה באותה תקופה ראש הפורום ללימודי נשים, ובפגישה עלה הרעיון לקיים כנס בנושא. את הכנס הראשון אירגנו אייל גרוס, דפנה הירש – שבינתיים פרשה מניהול הכנס – ואני, ומאז אנחנו ממשיכים לקיים אותו מדי שנה. עם השנים הכנס גדל, ועמו גם היקף העיסוק בתחום בארץ. היום סקס אחר הפך כבר למעין מוסד, מה שנותן אינדיקציה להתפתחות של כל נושא הלימודים הקוויריים והלהט"ביים בארץ. כמו כן, אם הכנס התחיל כמשהו תל אביבי, עם הזמן הוא גם יצא החוצה, והשנה, כמו לפני שנתיים, נקיים יום אחד של הכנס באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע".

סוג של מוסד. עמליה זיו, ממקימי הכנס "סקס אחר" (צילום: דניאל צ'ציק)

האם ב־12 השנים הללו היו שינויים מהותיים באופיו של הכנס?"מובן שהיו הבדלים, אך אני לא חושבת שהוא השתנה באופן מהותי. השינוי המרכזי הוא כמובן הפיכתו מכנס חלוצי לסוג של מוסד שאנשים מאוד קשורים אליו. אפשר לראות את התמסדותו של הכנס גם דרך רשימת החסויות, שגדלה מאוד עם השנים. זה דבר משמח, כי זה מבטיח את המשך קיומו. עם זאת, האופי שלו נשאר, בסך הכל, דומה. גם השנה, כמו תמיד, יש השתתפות גדולה של תלמידי תואר שני ושלישי, שכן התחום בארץ עודנו צעיר ויש יותר תלמידי מחקר שמתעסקים בתיאוריה קווירית מאשר אנשי סגל. נוסף על כך, הכנס נמצא על התפר שבין אקדמיה לקהילה ומחבר ביניהן - הרבה נושאים אקטואליים מקבלים בו ייצוג. החיבור הזה חשוב לנו מאוד".על מה את הולכת לדבר השנה?"אני אעסוק בסרט של יוצרת ישראלית בשם חן לסקר, 'זרעי קיץ', שיצא ב־2007. כבר לאחר שראיתי אותו בפעם הראשונה ידעתי שאני רוצה לכתוב עליו, אך רק כעת הגעתי לכך. זה סרט מאוד מעניין, כי הוא מתעסק בנושא של לסביות וצבא. יש לא מעט שיח אקדמי לגבי צבא והומוסקסואליות והנושא גם זכה לטיפול קולונועי בקולנוע הישראלי, אך תמיד מהזווית הגברית. הסרט של לסקר נוגע בחיבור הזה מהזווית הנשית באופן מעניין ולא קונבנציונלי. לסקר חוזרת בסרט לקורס שבו, בתור חיילת, היא התאהבה לראשונה באשה. זה סרט מאוד יוצא דופן בשילוב שלו בין הפן התיעודי לפן האישי, והוא מצליח לגעת בממשק הזה של לאומיות, מגדר ומיניות מהכיוון הנשי".פרופ' אייל גרוס מלווה אף הוא את הכנס מאז שנתו הראשונה, וגם אצלו אפשר לשמוע את ההתרגשות לקראת הכנס הקרוב. "בשנים האחרונות עולים נושאים שלפני 12 שנה לא עלו", הוא מציין, "אפילו שינוי הכותרת - מכנס שעוסק בלימודים הומו־לסביים לכנס להט"בי וקווירי - מלמד על השינוי שחל בקהילה ובשיח הזה עם השנים. יש גם נושאים שכבר אז היו רלוונטיים – כמו הקשר בין מיניות, אתניות ולאומיות – אבל עם השנים העיסוק בהם גבר, ולצד כך נעשה גם מורכב יותר. השנה יהיו גם כמה 'שולחנות עגולים', שבהם יתקיימו דיונים בין פעילים ואקטיביסטים ובין אנשי אקדמיה, הכל בשיתוף הקהל. במפגשים הללו נוצרת הזדמנות נדירה להפגיש בין אנשים שלרוב לא יושבים זה לצד זה. השולחן העגול על הפינקווש, למשל, יפגיש נציגי קהילה, פעילים אקטיביסטיים ואנשי אקדמיה - מתי זה קרה לאחרונה?".אתה חושב שהפיכתו של הכנס למרכזי מרמזת גם על מרכזיותו של השיח הלהט"בי והקווירי בתוך השיח הישראלי הכללי?"אין ספק שזה מראה שהשיח הזה מקבל יותר מקום בתוך השיח הכללי, אך הוא עדיין אינו שיח מיינסטרימי. חשוב גם לראות את ההבדלים – השיח ההומואי, למשל, הרבה יותר קאנוני מהשיח הקווירי. זו, בין השאר, גם המטרה של הכנס – להציף את כל השאלות הללו ואת סוגי השיח הללו".אתה משתתף השנה בשני מושבים, שכל אחד מהם עוסק בנושא מאוד "בוער" בקהילה – אחד על פינקווש ואחד על פונדקאות. מה צפוי בהם?"מטרת המושבים היא לנהל דיון פתוח ומכבד. בכל אחד מהנושאים הללו יש דילמות מהותיות, שאין להן תשובה מוחלטת. כוונתנו היא להפגיש בין אנשי אקדמיה לפעילים כדי לייצר דיון, בשיתוף הקהל, שיצליח לגעת בעניינים העקרוניים הללו. אלו סוגיות מורכבות שמעלות הרבה מתחים בקהילה, ואת המתחים הללו ננסה להציף".שירי אייזנר, מהפעילות הביסקסואליות הבולטות בקהילה, תדבר בכנס על הפוטנציאל החתרני של ביסקסואליות דרך התבוננות בסטריאוטיפים ביפוביים. "הסטריאוטיפים מסמנים חרדות חברתיות שמקושרות עם ביסקסואליות", מציינת אייזנר, "בהרצאה אני שואלת כיצד אפשר להשתמש בסטריאוטיפים הביפוביים ובמשמעויות שלהם על מנת ליצור פוליטיקה ביסקסואלית מתנגדת וחתרנית".

כל הנושאים הבוערים. פרופ' אייל גרוס (צילום: דודו בכר)באשר לחשיבות הכנס מציינת אייזנר כי אין ספק שמדובר בכנס חשוב ומרכזי, שנותן מקום לפוליטיקה קווירית רדיקלית ולהשמעת קולות אחרים ומתנגדים, "בעיקר אל מול מצעד הגאווה של עיריית תל אביב, שמטרתו היא לשווק את העיר כיעד תיירותי גאה דרך פינקוושינג והומו־לאומיות". לצד כך היא מבקשת להכיר גם בבעייתיות של הכנס: "זהו כנס אקדמי שאינו נגיש לרוב הקהילה הלטב"קית, הן בגלל שהוא מתקיים בימים ובשעות שאנשים עובדים בהם והן בגלל שהוא מתקיים בתוך האקדמיה ובשפה אקדמית שרוב חברי הקהילה לא יבינו. מעבר לכך, בתור מוקד כוח הכנס גם מדיר מתוכו קבוצות רבות בקהילה. כמעט מיותר לציין שרוב הדוברים בו הם הומואים סיסג'נדרים אשכנזים. השנה, למשל, מתוך שלושה ימים של כנס יש רק הרצאה אחת בנושא ביסקסואליות ומעט מאוד דוברות פלסטיניות או מזרחיות".

» כנס סקס אחר ללימודי להט"ב ותיאוריה קווירית, יום א'-ג' 20-22.5, אוניבריסטת תל אביב, חיים לבנון 50, רמת אביב, תל אביב. אוניברסיטת בן גוריון בנגב, שדרות בן גוריון 800, באר שבע. כניסה חופשית.

כתבות שאולי פספסתם

*#