אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר החטאים: ידיד לכל צרה

אחד לתיקונים בבית, שני שיודע להקשיב, שלישי שאפשר לצאת איתו בערבים ועוד אחד להתכרבלות בלילות קרים. על היתרונות והחסרונות כשיש עדר מעריצים

תגובות

כל אחד ואחת מאיתנו אוחזים באובססיות שונות ומשונות. חלק מטפחים אוסף לקים מרשים, אחרים שומרים בקנאות בגנזך סודי את עשרות הפוסטרים של סמנתה פוקס שצברו עוד מימי המנוי למעריב לנוער, ורק חברה שלי, מעצבת גרפית ביום ושועלת דאנס ברים ותיקה בלילה, אוחזת בלקט מעורר קנאה של ידידים, אחד לכל יום בשנה או לכל מועד ומצב רוח.

» לכל הטורים של עיר החטאים» האם לצאת עם כמה גברים במקביל?»  איך תמצאי בחור טוב?» תורת המשחקיםפעם היא עוד הייתה בסדר. לצד החבר שתפקד על תקן בן זוג עם אינטליגנציה רגשית של בידה, היא טיפחה ידיד גייזוש ששימש כאוזן קשבת ומלרלרת ולב מבין. אותו ידיד דאג להעלות לה את הביטחון בימים קשים בהם ענה החבר החוקי: "לא יודע, לא ממש שמתי לב", על השאלה הרטורית "תגיד ממוש, השמנתי?", שתשובתה היחידה היא "ברור שלא! את רזה וחטובה כרגיל". ואז, קצת אחרי שהוציאה את החבר לגמלאות על סעיף חוסר עניין לציבור וליבידו מנומנם, שהיה רק קצת יותר ערני מעמנואל הלפרין ביום שיער רע, עשתה גם הסבה מקצועית והפכה בין לילה מבת זוג מהוגנת לרווקה פוחזת עם אג'נדה מובהקת שכל כולה זרימה. את הלילות הזוגיים מול תכנית ריאליטי זו אחרת, מטופלים בטבעול ופסטה עם רוטב מקופסא, המירה בהעלבת סלקטוריות על בסיס לילי וחיבה למוזיקת M.T.V ורד בול מחוזק בטיפה מרה. את הגייזוש האהוב ששמר לה אמונים עוד מימי מגמת אמנות בתיכון, שידרגה בחופן מעריצים - א.ק.א ידידים טובים וייעודיים שאמורים לעטוף אותה בחום ואהבה עד שתצא לפועל תוכנית העל העתידית שלה. או בשפתה: "או. אם .ג'י אלוהימוש, תעשה שכבר אמצא חבר נורמלי. בבקשה". למעשה, לא יהיה זה מוגזם להגיד שמאז שנתנה תוקף חוקי לתכנית ההתנתקות מהחבר, נראה שגם אחת מאונות המוח שלה ניזוקה.

מילדה טובה לחיית מסיבות. לינדזי לוהן (צילום: AP)בגישה תמימה לחלוטין בהתחלה חשבנו אני והחבר'ה שחברה הגונה גידלנו ורוממנו, והנה קיבלנו שרלילה תל אביבית בעלת סכנה ממשית לרכוש לעצמה מחלת מין דנדשה. אחר כך, כשכבר התרגלנו לכך שכל שיחה טלפונית עמה מתקיימת לפני, במהלך או אחרי פן כי "עוד שנייה קופץ אלי ידיד", הבנו שהחרמנות נשארת בעינה. אותו ידיד הוא באמת ידיד ולא שם קוד ל"אני הולכת לעשות בום בום כל הלילה ואתן לא. נה נה נה נה נה". בעניין הסיפיליס לפחות נרגענו, אבל כעת חשנו כלפיה חמלה גדולה, ולא באמת הבנו את פשר הפיכת דירתה הצנועה למושבת ידידים מתהווה.

שאלתי אותה: מ' (כן, זאת את. עכשיו תעשי יפה שלום למצלמה), מה ההיגיון בכל הידידים האלה שאת מתחזקת ומה לעזאזל יוצא לך או לחשק המיני שלך מהעניין? מסתבר שנפשה של הרווקה הטרייה נסערת ואף עתיקת הורמונים מתעתעים, אך היא פרגמטית וחדה כפוליטיקאי משומן. אם נניח לרגע בצד את כל ההנדי מנס שעוזרים לה עם כל מה שכרוך בקדיחות בקיר, תליית וילונות או תיקון של מכשירי חשמל שיצאו משליטה, יש את נוחי הכרבול - כאלה שבאמצעים חיבוקיים עוזרים לה להתגבר על התופעה העגומה המוכרת בשמה המדעי "לישון לבד", ומתפקדים על תקן כפית אפלטונית ייחודית. לצידם יש את אלו שמעלים לה את הביטחון במקום ההוא עם הליבידו הרדום, ומנסים בכל רגע נתון לגרום לה לשדרג את מעמדם לכדי סקס מזדמן או קבוע (יש באמתחתה גם וגם). יש גם כאלו, עדיני נפש ותמימים, שמאוהבים בה בסתר ומחכים שגם אצלה תיפתח איזו צ'אקרה התאהבותית לכיוונם. אחרונים חביבים הם אלו שבדיוק כמוה יצאו לא מזמן לרווקות ואוחזים באג'נדה הכוללת כמה שיותר התמנגלות חברתית במזג, במטרה למצוא את האחת. עבורם מתפקדת מ' על תקן "חבר שתייה". כך יוצא שהלכה למעשה אוחזת מ'מוש שלנו בחמישה זנים שונים המרכיבים גבר מובחר אחד. ואני אומרת, הלוואי עלי.

עד שיגיע האחד, אפשר להתנחם בידיד. מתוך "החתונה של החבר שלי" (צילום מסך)

היתרונות והחסרונות נכון שבעין בלתי מזוינת זה נראה, נשמע ומריח כמו ניצול פר אקסלנס. העניין הוא שלפני שמעלים את מ' לגרדום הוירטואלי, צריך לקחת בחשבון שהמעבר מזוגיות יציבה בת קצת יותר משנתיים למציאות חדשה הכוללת דירה של חדר וקצת, מיטה זוגית חצי ריקה ומצב בו כל החלטה שצריך לקבל היא באחריותה בלבד, גבתה ממנה אי אלו חרדות, פחדים ואי וודאות אחת גדולה בנוגע לכל הדבר הבומבסטי הזה המכונה "עתיד". חופן הידידים כנראה, אחד לכל חרדה, נועד כנראה באופן תת מודע כלשהו להוות משטח תמיכה ארגונומי ונפשי לרווקה המפוחדת הטרייה. לא משהו שאי אפשר להבין.

"והסקס?", אני שואלת, "איך הוא בדיוק משתלב עם האג'נדה ה"ידידותית" שלך?" מתברר שהשיטה השלטת היא מידור והדרה. יש סטוצים ויש התנסויות חדשות, אבל את כל אלו היא מקפידה להשאיר הרחק ומחוץ למעגל הידידים כדי להשאיר את הסטטוס קוו ברור, נהיר וישים. אני מקשה: את רוצה להגיד לי שאף אחד מהם לא מנסה לעגוב עליך בכל אותם ערבי איכות על טהרת אפלטון ויין אדום מה-AMPM? שאף אחד מהם לא מסנן לעברך "לכי לכי, מי צריך אותך יא מכוערת אחת" כשהוא מגלה שהוא מתפקד על תקן חיבוקי/ חבר תותב/ בוב הבנאי/ קואוצ'ר/ ברירת מחדל להעביר איתו את הזמן?

ידיד טוב להעביר איתו את הזמן. מתוך הסרט "ידידים פלוס" (צילום מסך)

"לא ולא ולא", היא אומרת לי ועורה זוהר, צעיר ומתוח מתמיד. "אולי בעצם כן. ברור שלא הכול ורוד, פשוט ותמים, למרות שאני מקפידה להבהיר מראש ולא מתכוונת להשלות אף אחד. ועדיין, כשאני מרגישה ממש לבד או ממש שיכורה וסף החשקנות עולה, מתחשק לי הרבה פעמים לפרוק את כל החרמנות הזאת על מי שמחבק אותי באותו לילה נתון. לפעמים זה דווקא הוא שלא מפנים את האמירה שלי בתחילת הערב: 'זה רק לישון ביחד', ומנסה את מזלו באמצעות דחיפת ידיים ואיברים נוספים או לחישת דברי חרמנות לאוזני. אבל אז אני עושה פרצוף נעלב, מסננת משהו על זה שרק עכשיו יצאתי ממערכת יחסים ושאני עדיין רגישה, וממשיכה באותו קו פלרטוטי מרומז שעוזר לי להשאיר אותו בתמונה". ככה היא מתוודה בפני ללא בושה ומלמדת אותי דבר או שניים על התרחבות תופעת ביצי החמינדוס המיוסרות והמצומקות שמסתובבות ברחבי העיר.

מצד אחד אני מתעבת את הנוכלת הנצלנית הזו, שמוציאה שם רע למין הנשי כולו ונותנת משנה תוקף לחמשיר "נשים נשים שק של נחשים" ולסעיף "הטעיית הציבור". מצד שני אני מפרגנת בגדול לאותה בת מזל שהרכיבה מכל שאריות הפליטה הללו משהו נוח ואיכותי שיעזור לה להעביר את הימים והלילות עד להגעתו של הנסיך המיוחל. מצד שלישי אני גם קצת מקנאה. בעוד אני בימי הלבד שלי הסתפקתי ביצירי כלאיים שונים, יזיזים ובודי קול מזדמנים, לה לפחות יוצא מזה אחלה סידור בכל מה שקשור לאחזקת הדירה. וכך, בין קנאה, פרגון ודאגה כנה לתדמית המין הנשי, אני לא יכולה שלא לתהות ביני לבין עצמי אם במציאות בה לא פשוט בכלל למצוא בחור הגון וטוב לב עם כוונות רציניות וארוכות טווח, לא מדובר בעצם בנוסחת זהב שמציעה פיסת נחמה זעירה בה הייאוש נעשה יותר נוח. לא כך?

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

*#