אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצר בתקשורת: הניצחון המתוק של בוקי נאה

נאה גונב את ההצגה בהישרדות. וגם: כל אירועי האמנות השווים נופלים על שבוע אחד, עומר מילר ממאיס את עצמו באינסטגרם ומה מסמלת ההשתתפות של שלמה בראבא ברוקדים עם כוכבים?

תגובות

בין הישרדות VIP לפסטיבל ישראל, בדרך להופעה של הסקורפיונס או בחזרה מהמסעדה החדשה של עומר מילר, משערוריות מתוקשרות עד לתערוכה במוזיאון ארץ ישראל - השבוע התרבותי מעלה על פני השטח שאלות בוערות. "קצר בתקשורת" הוא טור שבועי שיעזור לכם להיזכר בכל מה שרציתם לשאול, ולקבל את כל התשובות. והשבוע - איך הפך בוקי נאה לאיש שהכי כיף לראות על המסך? למה כל אירועי התרבות בתל אביב יוצאים על סופ"ש אחד? למה ההשתתפות של שלמה בראבא ברוקדים עם כוכבים לגיטימית? ומתי עומר מילר יפסיק לצלם את עצמו בכל הזדמנות?

הכי קל היה להדיח את בוקי נאה בפרק הראשון של הישרדות. בעצם הדיחו את בוקי נאה, בגרסה הנשית שלו, כשהעיפו בדקות הראשונות את איריס בר און. "אני לא הולכת לחדר כושר שלוש פעמים ביום ולא שוקלת 40 קילו", הטיחה ה-עלאק-סקסולוגית במצלמה בפרק הראשון. גם נאה, כתב הפלילים האגדי של ידיעות, שהחליף את הקריירה העיתונאית בסיורים בבתי זונות לתיירים מזדמנים, הוא לא כוסית ששוקלת 40 קילו. לכן כל כך מענג לראות אותו על המסך ועוד בריאליטי שעשה לעצמו שם ורייטינג מלהציג צעירות עם ישבן קטן וחזה גדול.

הוא נוחר, הוא מפליץ, הוא מתפשט בפהרסיה והוא מדבר על זה - בוקי נאה הוא כל מה שהטלוויזיה לא אמורה להראות, ושאנחנו לא אמורים ליהנות ממנו. אבל בגרסת ה-VIP של הישרדות נאה הוא גיבור. רגע אחד אפשר ממש לשנוא אותו על ההתרברבויות הריקות שלו, שלא הצליחו להקים מחנה נורמלי. רגע אחר אפשר ממש לבכות כשאף אחד לא רוצה לבחור בו לקבוצה שלו. לפעמים בא לתת לו סטירה, ואחרי דקה יש צורך בלתי נשלט לתת לו חיבוק.

נאה שובר את התבניות שהישרדות כל כך השתדלה לעצב - אלה שמקטלגות את הכוסית, התחמן והחתיך באופן טבעי כמעט. יש רק לקוות שהכוסית, התחמן והחתיך התורנים לא ימהרו להדיח אותו. אחרי הכל, כולנו צריכים את בוקי נאה בהישרדות, אבל בהחלט לא חייבים את אנה ארונוב. (טל לוין)אומר לנו דברים שלא רצינו לשמוע. בוקי נאה:

לפני חודשיים הרעפתי מילים חמות על עיריית תל אביב ושנת האמנות. דברתי על שינוי תפיסתי בקהל היעד, על רצון להשקיע בגלריות הקטנות ולא רק באירועים נוצצים, ודברתי על משב רוח רענן וצעיר מכיוון המוסד השמרני. והנה כבר העירייה שוב עושה מהלך לא ברור: בשבוע הבא יתקיימו שני אירועי אמנות מכובדים ומוכרים. הראשון הוא יריד צבע טרי, פלטפורמה חשובה לאמנים צעירים, שימשך משלישי עד שבת (15-19.5), והשני הוא חגיגה אדריכלית במסגרת האירוע בתים מבפנים שתתקיים לאורך כל הסופ"ש (17-19.5). בנוסף יתקיים פסטיבל תלוי במקום לאמנות הבמה, אירוע אופנה ואמנות של חברת קסטרו בנמל יפו, תערוכת כרזות ופליירים של חיי לילה ואפילו שיעור ציור המוני במתחם התחנה. הכל מיום ראשון עד שבת, כשהרוב המכריע של האוכלוסייה, מה לעשות, עדיין עובד בין 09:00 ל-17:00 כל יום.

התחושה הראשונה שעברה בי כששמעתי ששלמה בראבא משתתף ב"רוקדים עם כוכבים" היתה זעזוע. אחרי הכל בראבא הוא לא עוד מייקל לואיס או אקי אבני, הוא אפילו לא "עוד" שחקן. שלמה בראבא הוא אייקון. האיש שגילם את יאצק ואת ברונו, והקומיקאי שהכניס את הטירוף לפריים טיים דרך הדלת הקדמית הרבה לפני טל פרידמן ולפני שקראו לזה פריים טיים - לא יכול להיות שהוא הסכים להשתתף בשעמומון המלוקק לצד מיטב טיפוסי הביזאר שיש למיינסטרים הישראלי להציע (יובל המבולבל, שלומי לחיאני). רק לפני שנה הוא נישא על גבי התהילה המוצדקת של הערת שוליים, לכאורה הוא נמצא במצב שהוא יכול לבחור איזה תפקיד שירצה (בעולם!) והוא בוחר בתחרות ריקודים סלוניים וביקורות ממיכל אמדורסקי?

השבוע נפל לי האסימון ואיתו ההשלמה. זה קרה כשצפיתי בסרט Ghost Town עם ריקי ג'רווייס. פתאום נחתה עלי ההבנה שגם שחקנים גדולים, קומיקאים גאונים ואייקונים בלתי מעורערים יכולים להשתתף בפלופים נשכחים, וביחס להצלחותיהם אפשר לומר גם מבזים. כמעט כל סרט בו השתתפו חברי מונטי פייטון אחרי הפירוק יוכיח זאת - והאמת? את הסרטים אנחנו יכולים לראות ולשפוט, אבל מה עם כל ההצגות, התכניות והספיישלים בטלוויזיה? ידעתם שמייקל פאלין חתום על הופעת אורח באופרת הסבון האוסטרלית "קרוב רחוק"?

המסקנה המציאותית (והבוגרת, יש להודות) היא שצריך להפריד בין האייקון לאדם שמאחוריו. באייקון-בראבא שום דבר לא יכול לפגוע, והאדם-בראבא יכול לעשות מה שהוא רוצה. "אותו" אני לא באמת מכיר. אולי הכסף שווה את זה? אולי הוא באמת אוהב לרקוד? למרות שאני לא מתכוון לצפות בתכנית אני מאחל לו בהצלחה ומקווה מאוד שהוא ינצל את התהילה וההזדמנויות כדי לספק לנו המשך קונספטואלי ל"י.שוורץ ומלחמתו בחיים". בסופו של דבר שעשועוני ריאליטי באים והולכים אבל סדרות קאלט מופתיות נשארות בלב המעריצים לנצח. (ניר גורלי)מארכיון הערוץ הראשון. יוץ שוורץ ומלחמתו בחיים:

בכל מקום אני רואה את הפרצוף של עומר מילר לאחרונה: במדורי אוכל, לילה, רכילות, בפייסבוק ובאינסטגרם. ברור שמילר, בחור צעיר ונאה שבמקרה גם שף לא רע בכלל, יתפוס מידה מסוימת של פוקוס תקשורתי. אבל נראה שאפילו שמילר תפס את חלקו מזמן, הוא עדיין ממשיך לתבוע עוד ועוד תשומת לב.

מאחוריו, אבל בקצב טוב, אפשר למצוא את חברו הטוב ירון שלו (מסעדת טוטו), עוד שף צעיר ונאה שמחזיק בידיו את אחת המסעדות המובילות בתל אביב. גם שלו נותן בזמן האחרון ספרינט תקשורתי וחשיפתי עם הופעות אורח במאסטרשף, כתבות פרופיל ותיעוד של 24 פריימים לשנייה באינסטגרם. שלושה ניחושים ממי הוא מקבל הכי הרבה לייקים.

יכול להיות שכל החשיפה הציבורית הזו היא אסטרטגיית יח"צ מבריקה, אבל לי אישית בא לנער את השניים האלה שעסוקים כל היום בלפרגן אחד לשני, ולצעוק להם רבאק! תניחו את האייפון ותחזרו כבר למטבח! נכון שבשנתיים האחרונות כל העניין של חשיפה עצמית והמידע האישי אותו אפשר ומקובל לחלוק רק הולך וגובר, אבל חבר'ה - תירגעו. אתם תשיגו את מקומכם ואת הכבוד המגיע לכם גם בלי להבליח בכל אמצעי תקשורת. אתם צעירים, יפים וטובים במטבח. אתם כל מה שהציבור אוהב. רק בחייאת, תשאירו משהו לדמיון. (טל אימגור)תחזור למטבח. עומר מילר (צילום: מנחה נופה) טוב, ביי השבוע ננצל את הבמה כדי להעביר מסר אישי. חברת צוות (וחברת אמת) עזבה את המערכת כדי לרעות בשדות זרים. אנחנו, שנשארנו מאחור, לא נוטרים טינה ורוצים לאחל מכל הלב - טל, שיהיה בהצלחה, אוהבים אותך המון. מכל החמודים ואופיר.

*#