אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברות הכי טובות: גילי סער ועדי נוימן

עדי נוימן, 29, וגילי סער, 30, שמתחזקות חברות כבר 14 שנה, בשיחת מועדונים

תגובות

עדי: היום אנחנו נראיין זו את זו, ואני חייבת להודות שהקונספט קצת מצחיק אותי. אנחנו חברות 14 שנה, ועכשיו איך אני אמורה לבחור מה לשאול? הרי שתינו יודעות איך הכרנו, אבל אולי את הקורא יעניין לשמוע שהפעם הראשונה שנפגשנו היתה בסטודיו של הצלם רון קדמי. אני הכי רציתי מיד להיות חברה שלך, היית אמזונה מדהימה הזאת ויצאת עם אחד מחברי הטובים, אבל את לעומת זאת היית פחות בקטע של לשבור דיסטנס. מעניין אותי אם נשארה עוד טיפה רעננות בסיפור על שתי בנות שמגששות זו לעבר זו במסיבה ונופלות לשיחה כזו עמוקה וחושפנית, שהן מסיימות את החפירה ממש אחיות? אולי אני אתחיל בלשאול אם העובדה שאנחנו גם חברות וגם עובדות יחד, כבעלות בר הניילון ודי.ג’ייז, מקלה או מסבכת את העבודה לדעתך?

גילי: ברור שמקלה! אמנם בכל פעם שאנחנו נפגשות כדי לנסות לעבוד אז 80 אחוז מהזמן תמיד מתבזבז לנו על עדכונים מאוד חשובים בכל מה שקשור לריבים עם בני הזוג ומלא סיפורים שפשוט חייבים לדבר עליהם, אבל אין תענוג יותר גדול מלעבוד עם החברה הכי טובה שלך. בשבוע הבא אנחנו מתקלטות על יאכטה באילת, אז חוץ מלהכין את הסט ולפטפט על מה נלבש אנחנו גם ישנות יחד במלון וזוכות בהמון זמן איכות. מבחינה תפעולית יש בינינו גם איזון די מושלם - אני אחראית על המוזיקה ואת הגאון הטכני. את מסתדרת עם כפתורים ומכשירים חשמליים פי אלף יותר טוב ממני. כמה פעמים קרה שהטרקטור, הקונטרולר שאנחנו מתקלטות איתו, התחרפן לגמרי ואת הצלת אותו בדקה ה־90?

עדי: מה השיר הראשון שאת זוכרת שהשפיע עלייך?  גילי: השיר הראשון שהשפיע עלי היה “How Do You Do” של רוקסט. הייתי בטרוף על השיר הזה, שרתי אותו בקולי קולות כשהמערכת בפול ווליום. חצי מהמילים המצאתי, כי לא ממש הבנתי על מה הם שרים, אבל כשקניתי את הקסטה יכולתי לקרוא את המילים של השיר מהחוברת ושיננתי אותן בעל פה. באותו הזמן תמיד העתקתי את הטעם המוזיקלי שלי מאחי הגדול או מחברים, ולא היה לי שום שיר או להקה שמצאתי בעצמי. את השיר הזה מצאתי לבד, ובאמת הייתי היחידה בשכונה שהעריצה את רוקסט. תגידי, למה את יותר מתחברת בשיר – למילים או למוזיקה?

מעריצה של רוקסט, גילי סער:

יוטיובבבבבעדי: וואו, טוב, אני תמיד הייתי אדם של מילים. אני קוראת שירה מצעירותי ומאוד אוהבת פואטיקה, מלאונרד כהן דרך אוסקר וויילד. שנות ההתבגרות שלי היו מלאות ציטטות דרמטיות של נבכי הנפש. אחח... שנות ההתבגרות המופלאות, שבהן הכל זה סוף העולם וכל ציטוט מושלם נשמע כמו המוטו החדש שלך לחיים.גילי: אם היית יכולה לבחור כל שיר בעולם, איזה שיר היה מביע הכי טוב את המחשבות הפנימיות שלך? עדי: איזו התקלה! תראו אותך. זה חייב להיות שיר עם מוזיקה או שיר כתוב?גילי: אם את רוצה להתחכם אז תבחרי גם וגם.

אחת אחראית על המוזיקה ואחת גאון טכני. עדי נוימן וגילי סער (צילום: אורית מילר)עדי: שיר כתוב זה קל, כי אני הכי אובססיבית כרגע לחליל ג׳ובראן, וברגע זה הייתי בוחרת בשיר ״חברות״. השיר השני שהייתי בוחרת הוא “Home”; הוא כבר קצת מיושן, אמנם, אבל מלא בפשטות של אהבה ושל סוף כל סוף להרגיש בבית, וזה מה שאני מרגישה בימינו. עדי: איך את חושבת שהנגישות בימינו למוזיקה משפיעה על חוויית השמיעה? גילי: אין ספק שפעם היית צריך להשקיע הרבה כדי לשמוע ולהבין במוזיקה. ללכת לחנויות תקליטים, להקשיב למוזיקה וממש להתאמץ כדי להשיג איזה שיר מסוים וגם לקנות את כל האלבום. היום אני יושבת בבית ומקשיבה למוזיקה ב־Beatport, שזה אתר של מוזיקה אלקטרונית, וקונה רק את הטראקים שאני רוצה, זה מאוד נוח. בתקופה שניגנתי עם טרי פויזן פיתחתי רגישות להורדה פיראטית של מוזיקה ובמיוחד מוזיקה ישראלית. אני יודעת כמה אמנים עובדים קשה ומשקיעים כל שקל שהם מרוויחים כדי להוציא אלבום, אז מתוך כבוד והערכה אני לא מורידה מוזיקה מאתרים פיראטיים בחינם.

לא מורידות מוזיקה. גילי סער ועדי נוימן (צילום: אורן זיו)עדי: את חושבת על משפחה וילדים?גילי: כן, זה לגמרי מתגלגל לי בראש כל הזמן. האמת שאין לי מושג איך זה אמור להשתלב עם קריירה ואיך לעזאזל עושים את זה. זאת אחריות מאוד רצינית ושינוי כזה קיצוני בסגנון החיים שאני רגילה אליו, אבל אני מניחה שכל התשובות מגיעות ברגע שפשוט הולכים על זה. עובדה שכולם עושים את זה ותמיד אומרים שזה הדבר הכי מדהים שקרה להם. אני סקרנית לדעת איזה הורים נהיה ואיזה ילד יהיה לנו. תגידי, מה את הכי אוהבת בלהיות בעלת בר?עדי: יש המון יתרונות. קודם כל, אתה תמיד יודע לאן אתה הולך בערב וזה מסיר הרבה התלבטויות. חוץ מזה, אם פתאום חם לך מדי אז אתה יכול להגביר את המזגן. אבל ברצינות, זה כיף גדול. תמיד כשאני מגיעה החברים שלי כבר שם, אני מתה על המוזיקה ואני צוברת זיכרונות וסיפורים לעת זקנה.

*#