אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר החטאים: איך תמצאי בחור טוב?

חפשי אותם בברים קטנים, לעולם אל תאמרי "לא" לחנון אוהב ותפזלי לכיוון השדות והחממות - הבחורים הטובים נמצאים במקומות הנידחים ביותר

תגובות

שנים של משחקי תדמית ופאסון, שכבות עבות של הגנה (והיי - עוד לא התחלנו לדבר על המעמולים שהביא עימו החורף) ואולי גם כמה שברונות לב מעייפים הפכו אותך לקצת, איך נאמר זאת, קהה ואטומה לכל העניין הזניח הזה שנקרא מציאת אהבה. אז את יוצאת למקומות הנכונים, מתלבשת קצר וצמוד ככל האפשר ואפילו יודעת לפלרטט בטקטיקה המשדרת אלגנטיות, איפוק וסטייל. אבל מה, בינתיים, ועל כך יעידו החודשים האחרונים, את מצליחה למשוך אליך בעיקר את כל אלו שמסתובבים כשקוראים בקול "אורגניזם בלתי איכותי". תחת הגדרה כוללנית זו נכנסים הטיפוסים הבאים: רמי פאסון ונחותי מעלה, חובבי משחק הלבבות, גברים מתעשיית הדפוק וזרוק וגם הזן המעייף  ביותר - הלא הם המתוסבכים והלא החלטיים.

"איך זה שאני משמשת מגנט לכל הכלומים האלה?", את שואלת את חברותיך מעל כוסית אקסטרה פיין, והן מצידן מהנהנות בשתיקה ומסכימות עם הקביעה העצובה הזאת. הרי גם הן, עד שהשכילו להכיר את האדם הנכון באתר היכרויות מהסוג המהוגן, שמרו על אותה שגרה של כישלונות בתחום האהבה. אבל בואי נחזור רגע אליך, נערה כושלת ומסכנה. הנה תזכורת: את קורות חיי האהבה שלך ממלאים עד כה בעיקר הזנים הלא נכונים - אלו שדי מהר יגרמו לך להבין  - שהיי, זה לא החומר שממנו עשויה האהבה. מצד אחד בא לך להגיד נואש, להצטנף בייאושך הפרטי ולהחליט שהשנה את עוברת למצב פאסיבי, מעבירה את הלב למצב הולד ומפסיקה להתאמץ כדי למצוא את האחד. מצד שני, בטוח שיש אי שם באופק ואולי בקיבוצי הצפון גם גברים המשתייכים לזן הנחשק "גוד בוייז", ויש להם לב טוב, רגש וחוסר תל אביביות מעייפת שזורמת בדם.

מגנט כלומניקים. מתוך הסרט "מה המספר שלך?" (צילום מסך)

לפעמים המחשבות האלה מגיעות בגלי ייאוש-תקווה וזה מעייף נורא, אז הנה נחמה אחת גדולה. המדריך המקוצר הבא יקנה לך את הכלים באמצעותם תוכלי לזמן לחיי הרווקות שלך את הגברים הנכונים ולהמיר את הבררה ושאריות הפלטה במשהו איכותי, מענג וארוך טווח.

מגמה יציבה או זן נכחד? אמצי לך חקלאי השלב הראשון הוא להכיר בעובדה שהם שם. הם גדלים בהרים או בשפלה, ניזונים ממצע רוחני רגוע יותר מזה המצוי בביצה ולפעמים, ישמור השם, עוסקים בחקלאות. גם אם הם מתעקשים ללכת בחולצות גזורות ובטוחים שההבדל היחיד בין קפה נמס עלית ללאטה הוא בצורת ההגשה, הם קיימים והם מסתובבים אי שם. הדבר המשמח ביותר הוא שלעיתים הם גם נוחים לשינוי צורני קל ואף ניתנים לשינוע לאזור המרכז. ולכן חשוב להאמין בהם, בקיומם ובהיותם טובים (ושוב, זה שהם מתעקשים ללכת בסנדלי שורש לא הופך אותם לאנשים רעים) ולא לאחוז בגישה הרווחת והלא בוטחת נוסח "אין, אין כבר גברים נורמלים בעולם". חוסר אמונה, זהירות יתר, חשדנות, פקפוק ויותר מדי מקרה בוחן, הן אמנם התנהגויות מקובלות במסגרת ההגנה העצמית ללב שלך, אבל עלולות במקביל להרחיק ממך בחור טוב באמת. זכרי: אם זה נראה כמו ברווז ומריח כמו ברווז, זה כנראה מושבניק שעובד בענף מבאס במיוחד.

לפעמים צריך לצאת מהעיר. מתוך הסרט "אין כמו אלבמה"

הגברים הטובים מסתתרים במקומות הנידחים באופן טבעי יירתע הגבר הטוב ממקומות מאיימים מדי נוסח משכנות הבבונים ביד חרוצים או ברי הנמל, ויעדיף מקומות שקטים יותר עם קסם שכונתי מדומה ואווירה רגועה, שמאפשרת תקשורת החורגת מחילופי נוזלים בחדר השירותים. כל זה לא אומר כמובן שמעתה תצטרכי לוותר על ביונסה ושות' לטובת יטבתה בעיר, אך אם תשכילי לאמץ לוק ידידותי יותר למשתמש וקצת פחות מתאמץ, וגם תקפידי לפקוד את המקומות הקטנים והשכונתיים יותר באופיים (בכל זאת, הקסם עובד), תגלי כמה קל בימינו לקשור שיחת בר נטולת פאסון ולא מזיעה ממאמץ. ואם זה לא מספיק משכנע, תמיד תוכלי להתנחם בעובדה שבבר שכונתי המקפיד על קוד לבוש טריינינגי חוקי, התחרות תהיה עבורך הרבה פחות קשה.

מיתוג מחדש: גברים בראי ההתבוננות שלך פעם, נגיד אי שם בחטיבת הביניים, קראת להם חנונים. נהגת להטמין להם בתיק צפרדעים מיובשות ובהפסקות דאגת לדחוף להם את הראש לשירותים ולהוריד את המים על תכנית הדחה מלאה. היום הם אמנם לא גדלו להיות מסוקסי על כמו יודה לוי ועדר כיני הזקן שלו, אבל הם בטח ממוקמים במקום טוב באמצע: אי שם בין תסמונת אספרגר לאובר מודעות עצמית. כל שאת צריכה לעשות זה לאתר את אותן תכונות איכותניות בתוכם ולנסות לשים בצד את כל הסטיגמות המתלוות אסוציאטיבית לכל מה שעונה להגדרה ילד טוב. על אף הנאמר כאן, דבר אחד יוצא מן הכלל ונוגע לחולצות טי שרט "מאגניבות". אמירות מאגניבות או הדפסים מהתלים זה עוד עובר מסך, אבל כל הקשור בדמויות מסאות' פארק או ממלחמת הכוכבים על גוף של בגיר שחצה את גיל עשרים ושלוש, הן נורת אזהרה שמאירה בענק את המילים "עילגות" ו"לא". לכל דבר יש גבול והם, כאמור, אינם מפגרים.

בסוף את תרצי להתחתן איתו. מתוך הסרט "בת שש עשרה הייתי"

אופן הטיפול במוצר: הגברים בוכים בלילה הנה הכללה גסה: אם הם טובים, הם כנראה בעלי נפש רגישה. אם הם בעלי נפש רגישה, אז כנראה שהציניות הקיפודית שלך צריכה להגיע במינונים יותר קטנים. גם אם אינך קריזיונרית על, ונוטה לראות בגבר שמולך כלי קיבול תקני לתסביכים שלך, סביר להניח שכחלק מאותן שכבות הגנה לגיטימיות מסתתרת גם בך אותה נערה רכת לב המצייתת היטב לכלל הנשי הגנרי - "תמיד אשמור על מידת ריחוק והגנה וכך לעולם לא אפגע". ואני אומרת לך ג., לא חבל? כל עניין השמירה העצמית הזאת לא באמת עובד. לרוב מדובר בשכנוע עצמי בלבד שעובד רק למראית העין, מייסר את שני הצדדים וגורם לריחוק. כנות, לעומת זאת, יחד עם אמון, עובדים מצוין ומהווים מצע נוח לבנות עליו משהו טוב, קרוב ואמיתי. וכאמרת בעלי לעתיד - Look at me, now look at your page - למה את מחכה? רוצי וקטפי לך חבר. 

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

*#