אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצר בתקשורת: מה עשית, יא אביבית?

איך הצליחה אביבית בר זוהר לבזבז את זמנה ואת זמננו? למה הסינגלים של מתמודדי The Voice כה מאכזבים? מה מענג כל כך ברימייק של 21 ג'אמפ סטריט? ומה באמת עשו השבוע חברי המערכת במקום לעבוד?

תגובות

בין תוכניות ריאליטי להצגות תיאטרון, בדרך להופעה או בחזרה מהמסעדה החדשה של אייל שני, משערוריות מתוקשרות עד לתערוכה במוזיאון אשדוד - השבוע התרבותי מעלה על פני השטח שאלות בוערות. "קצר בתקשורת" הוא טור שבועי שיעזור לכם להיזכר בכל מה שרציתם לשאול, ולקבל את כל התשובות. והפעם: פרידה כואבת מכוכבת טראש מזויפת, למה כל הפיינליסטים של "The Voice" נשמעים כמו רמי קליינשטיין?, איך התמכרנו ל"Drawsomething" ולמה אתם חייבים, אבל חייבים, לראות את 21 ג'אמפ סטריט.פייר, אני מה זה מאוכזבת אביבית היקרה, היושכמה דקות לפני שהודחת מהבית כבר ידעתי שדרכך בהאח הגדול הסתיימה. תקראי לזה אינטואיציה נשית, תחושת בטן, או סתם הסקת מסקנות בסיסית. עד שבוע שעבר עוד האמנתי שאת יכולה לעלות לגמר, אבל כשראיתי שוב את השיחה שניהלת עם קותי על ה-סו קולד מוסלמיות של יאנה נזכרתי שגזענות וצרות מוחין אולי עובדות טוב בשלבים מוקדמים של ריאליטי, כשעוד צוחקים מזה, אבל לא בשלבים מכריעים שהעם בוחר את העממיקו שיצעד עם הצ'ק של המיליון.

אני זוכרת איך הגבתי כשעמדת בגרם המדרגות בתוכנית הראשונה וקיבלת כל דייר חדש לבית בצחקוק של עגלה, לבושה בשמלת כלה קז'אולית, מפעילה את הקסם העקום שלך על מתמודדים פוטנציאלים. מיד אחרי התוכנית הראשונה, ויעידו על כך החברים בפייסבוק, הימרתי שאת דמותך הקריקטוריסטית תגלם עלמה זק בארץ נהדרת בדיוק מושלם. צדקתי. בבוקר למחרת כבר חזיתי שתמונות שלך בכל מיני מצבים ידלפו לרשת וצדקתי. למחרת כניסתך לבית הרשת געשה עם סרטונים ארוטיים שצילמת לערוץ אגו. מיד רף הציפיות שלי עלה, וחיכיתי שתנהלי רומן סוער ופרובוקטיבי בבית, לא פחות מויקטוריה החמודה שהגיעה מארגנטינה ויובשה קשות על ידי גברברי התוכנית. אז ניהלת רומן עם רגב, ופלירטוט קיצוני עם ערן, והלכת על הקצה עם אביב והתאהבת, כך אמרת, בצבי. אבל שום רומן לא סיפק את האקשן שציפינו לו. שרבוב השפתיים, ההתחנחנות הקשה, המחשופים, החצאית הקצרצרות, ההצהרות על הצורך שלך בתשומת לב – וכלום - לא התגפפות סוערת, לא סמי התפשטות ולא רבע סצנת סקס. רק ביקורים חטופים ב"שכשוכית", לבושת ביקיני כמו בחוף הים (כאלה בטח נקבל למכביר ממש בשבועות הקרובים). את יודעת - הבישולים, אכילת השוקולד האינטנסיבית, ועוד באצבעות (אגב-די דוחה, אם יורשה לי), ביטויי אהבה שנשמעו מאולצים וההצהרות שלך עם כניסתך הביאו אותי לקוות שהנה, סוף סוף קיבלנו את גיבורת הריאליטי טראש חסרת המעצורים שכל כך ציפינו לה, זו שתתעלה על ליהיא גרינר. אבל את, כמו "פרח אל תיגע בי", פורשת את נוצות הטווס כדי למשוך את המין השני, ובורחת כמו תרנגולת כשמגיע נציג רעב. זה טראש זה? בר זוהר ביום היציאה מהבית (צילום מסך)

כשיצאת מהבית הודית באשמה כשביקשו ממך, הצטערת על הסצנה המכוערת עם קותי שעוררה עליך את זעם הבית והמשכת לצחוק את צחוק העגלה שלך. פייר, נשבר לי הלב. הבנתי שאין לך את מה שדרוש כדי להיות כוכבת טראש אמיתית. כמו באמריקה. כזו שמתפשטת תחת כל עץ רענן, דופקת סצנות סקס נועזות והולכת עם המיניות והרצון להתפרסם עד הסוף. את לא טראש איכותי מוצהר, את סתם טראש, כזו שתעלם ברגע שיבוא גבר רעב עם מספיק כסף, שיתבלבל מהריסים המודבקים, תוספות השיער, הציצים מפלסטיק וההתנהגות הכאילו מפתה, ויעשה ממך טרופי וויף למופת, ועקרת בית מכורה לטלנובלות, בדיוק כמו שאת רוצה להיות. וזה בסדר, אנחנו נמשיך לחכות לדבר האמיתי ואותך בטח נראה בתמונות פפראצי מוזמנות ובכתבות מסכמות של גיבורי ריאליטי נשכחים, שפעם, בזמנם, עשו הרבה רעש ונעלמו לעבר תהום הנשייה של צופי הטלוויזיה. בכבוד לא רב, וביוש

רוני מנדלמן פרת

השבוע שוחרר לכל אחד מהפיינליסטים לקראת אירוע הגמר סינגל בכורה, שהיה אמור (לכאורה!) לייצג נאמנה את הפילוח באוכלוסיה, ואת מלחמת התרבות שהתכנית ניסתה להחצין. בהתאם לכך, אוזני הקהל התכווננו לקראת המנון נשמה שלומי שבתי, חפלה מזרחית שרית חדדית או הפקה אלטרנטיבית אביב גפנית. אז איך לעזאזל קרה שאחרי עונה שלמה של קיטוב חברתי ועמידה איתנה מאחורי מורשות תרבותיות שונות, כל המתמודדים נשמעים כמו רמי קליינשטיין? (טל הנדלס)לאן נעלמו הסלסולים? קטלין רייטר:

היכון, הכן, צייר כבר שבוע שהדבר הראשון שאני בודקת על הבוקר הוא לא אם כתבו עליי בטוויטר או כמה מיילים מחכים, אלא אילו ציורים קיבלתי ב-"Drawsomething". תוך כדי צחצוח שיניים אני מפענחת את יצירות האמנות העילגות של חבריי, ועם הקפה של הבוקר שולחת להם את ציורי שלי. הדבר ממשיך לאורך היום, כולל הגנבת מבט למסך בזמן ישיבות מערכת והמתנה קצרת רוח לחברה איתה הגעתי לרמה 85 ולא חזרה אלי כבר חמש שעות. אם יש לכם סמרטפון, יש סיכוי טוב מאד שגם לכם יש את האפליקציה הזו. תוך כמעט שישה שבועות מיום ההשקה שלה, מעל 20 מיליון אנשים הורידו אותה, והיא ממשיכה לגדול בקצב מסחרר. מסחרר כל כך, שאפילו "זינגה", ענקית משחקי השיתוף (ענקית בעיקר בזכות פייסבוק), שמה לב אליה והצליחה לקנות אותה ב-180 מיליון דולר.

בזכות ה"ציירמשהו" יוצרים איתי קשר אנשים איתם לא דיברתי כבר זמן רב, מה שגרם לי לחשוב, מתי בפעם האחרונה שיחקתי עם החברים שלי ולא רק התכתבתי איתם? האפליקציה הזאת הפכה למאחדת משפחות וחברויות אובדות, כמעט כמו שפייסבוק עשתה בזמן הפריצה הגדולה שלה בארץ, כשכל מיני אנשים ששכחתי שאי פעם הכרתי הציעו לי חברות וזרקו עלי כבשים. עכשיו במקום לזרוק אותן, הם פשוט מציירים לי אותן. אגב, מישהו מוכן לעזור לי לפענח את הציור הזה? (שלי אלעזר) אולי זה אהוד אולמרט? "Drawsomething" (צילום מסך)יומייק רימייק

בשלהי כיתה ז' נשלפתי מחטיבת הביניים הירושלמית החביבה בה למדתי, והושלכתי אל תוך שדה קרב. הלוחמים היו שחקני פוטבול נפוחי שרירים, ילדים צנומים מהקבצה A במתמטיקה, מגניבים (במלעיל) אנטיפטיים עד גיחוך, וכמובן מעודדות מרושעות עם חיוכים מעושים ושיער מגוהץ. בחדר האוכל ההומה של חטיבת הביניים הציבורית בפרינסטון, ניו ג'רזי, אכלתי מקלות גבינה בשמן עמוק והסתכלתי על כל אלו המומה. בתור ילדת טראש טלוויזיוני שצברה קילומטראז' מביך על האופנוע של דילן מבברלי הילס 90210, לא העליתי על דעתי שהמציאות יכולה להיות סטריאוטיפית אפילו יותר מזו שמוצגת על המסך. מאז, כל טייק על תיכון אמריקאי נבחן אצלי בשבע עיניים. ריאליסטי או מתנחמד? האם הרוע הטהור של בני ה-14 עובר במלואו או נמהל בג'סטות חסרות ביסוס של טוב לב? האם בדרך לבמה מלכת הנשף דורכת על מספיק רגליים, ועד כמה אמיתי הוא הזיוף האמריקאי?

טוב, ביי כבר כמה ימים שמעריצי מד מן במערכת מסתובבים כמו אחרי מנה טובה של קוק, ומזמזמים לעצמם (זהירות ספויילר וזה) - "זו ביזו ביזו, זו ביזו ביזו". כן, כן, מד חוזרת לחיינו עם פרק כפול שחבל מאוד שלא תראו. ובמרכז הפרק (כן, שוב ספויילר), אחת ג'סיקה פרז (בתפקיד מייגן דרייפר) בסצנה מופתית שכנראה תיזכר לעוד הרבה מאוד שנים. הבשורה המצערת - מדובר בסך הכל ב-12 פרקים, ואחריהם שוב קריז ארוך. הבשורה המשמחת - באותו פרק מיס פרז מספקת (בסדר, ספויילר, תתמודדו עם זה) עוד סצנה מענגת. ועד העונה השישית, לפחות יהיה לנו את "זו ביזו".בלתי נשכחת. ג'סיקה פרז ב"מד מן":

*#