עיר החטאים: כך תזהי שאת בקשר עם פסיכופת

אי שם בתחילת המילניום, ריקוד מושחת אך תמים עם ידיד טוב המיט על יעל רון התקף קנאה פסיכוטי מצד הבחור שאיתו יצאה אז. מאז היא פיתחה כללים ברורים ונוקשים - דרמה קווינס לא מלטפים, אלא מאשפזים

יעל רון, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יעל רון, עכבר העיר

לכבוד יום המעשים הטובים, אותו אבלה ככל הנראה בבר חגיגי עם כוס קאווה ביד ומבע מיזנטרופי בעיני, החלטתי לתת אור לתקרית לבבית שתקפה אותי לפני שנים במלוא העוצמה. תקרית שהותירה אותי מדוכדכת, שבורת לב ורזה - אך עתירת תובנות כחכם סיני זקן שראה דבר או שניים בימי חייו.

הרקע ההתרחשותי היה גיל 20 ההורמונלי, קצת אחרי שהשכלתי להיפטר מהחצאית הסקוטית המגובה בד"ר מרטינס ולעבור לסקיני ומגפונים. או אז, משוחררת טרייה מצבא ההגנה ליכולות-האמיתיות-שלך (ע"ע פקידה), גמרתי אומר לפזז בכל רחבה אפשרית, לשתות כל מה שיציעו לי וגם לחייך בנימוס כשאגלה שמדובר בסם הרגעה. אז גם הכרתי את איתי המסוקס: בבוקר סטאז'ר נרצע עם לוק אמין במיוחד (כולל המשקפיים נטולי המסגרת שמקנים לאישונים מראה מתוחכם), ובלילה חיה רעה על כל המשתמע מכך. בדקות הראשונות להיכרותנו הוא ראה לנגד עיניו סופיסטיקייטד בלונד עם פה גדול וציני ומבט רך כשל עגלה חשקנית, בעוד אני ראיתי בעיקר הרבה לבבות ורודים מפוזרים בחדר ועליהם כיתוב ורוד עוד יותר של המילה "אהבה".

את הדייט השלישי, כזוג ותיק בן שבוע וחצי, החלטנו לקיים בצימר צפוני על טהרת בקתת עץ, ג'קוזי ונרות אווירה. מייד אחר כך הכרזנו על אהבתנו בעיצומו של הדיאלוג העמוק הבא:אני: אני חושבת שאני מתחילה לפתח רגשות עמוקים כלפיך. הוא: יואו, את כזאת מגניבה.ואכן הייתי מגניבה, כי בצורה מגניבה כלשהי הצלחתי לאטום את אזני מספיק חזק למשמע תשובתו ולהמיר את מילותיו המגניבות ב"גם אני אוהב אותך" זעיר ומדומיין.

לרגליים אכולות אשמה אין קצב

אחר כך נהגנו כמו זוג טרי לכל דבר הנסמך על חלופת סמסים, שיחות "היי, מה נשמע" ו-"לילה טוב", ומפגשים תלת שבועיים במטרה להכיר הדדית מקרוב יותר את החומר המדובר. בחגיגות החודש פלוס שבוע להיכרותנו חלה ההסלמה. הוזמנתי למסיבה באומן וכאקט של רצון טוב וסקרנות לגבי יכולת הזזת האגן שלו, הודעתי לו שהערב הולכים לרקוד ויהי מה. אבל מה, הוא העדיף לחפור בתיק משפטי כלשהו מאשר לחפון אותי, והותיר את בת זוגו האהובה - סליחה, המגניבה - מלווה בידיד ותיק שישמור עליה מפני הגברים השוחרים לטרפה. רקדנו ביחד, אני והידיד, וזה היה מוסרי ותמים. במילים אחרות, לא משהו הלקוח מז'אנר ה"תפליק לי בטוסיק, אני כלבה", אלא יותר כמו קליפ מהוגן של ג'יי לו מהימים בהם עוד הכירה בלטיניותה. אז רקדנו ורקדנו כאחוזי טורט, בדיוק עד לרגע בו הרמתי את הראש וגיליתי לצידי את אותו איתי המסוקס מזועזע מבט, שמיד אחר כך עשה לי גב ונעלם בהילוך מהיר לעבר הרכב שלו,  שנעלם גם הוא באותה מהירות בה הפציע בהפתעה.

לא לא, זה היה הרבה יותר תמים מזה. מתוך "ריקוד מושחת" (צילום מסך)

שיחת יום המחרת גילתה שפשעתי פשע חמור: נאפתי, בגדתי והשתרללתי עם אדם שאינו איתי. צעדי הריקוד הומשלו בעיניו למשחק מקדים ומפלורטט, והקצב התזזיתי למשגל. כל הסבריי בנוגע לידידות אפלטונית בת שבע שנים עלו בתוהו, ואני נותרתי אישה נואפת שדינה סקילה באבני צור. לו היה באותם ימים המוח שלי פועל בצורה תקינה, כנראה שלא הייתי בוחרת להתייעץ עם אותו ידיד שלקח חלק בנאיפה הגדולה והמליץ בחום "תתחנני לסליחתו, פגעת בו עמוקות". הוא אפילו הסביר: "אתם בשלב התחלתי כל כך של מערכת יחסים ואז הוא רואה אותך רוקדת איתי בעליזות מחשידה - את במקומו לא היית עושה מזה עניין?".

אז התחננתי ביתר שאת. זה כלל טלפונים מתנצלים, אימרות על טהרת "אני מבינה איך אתה מרגיש, אבל", ובעיקר נסיונות להגיע להבנה בנוסח "אתה צריך לתת לנו צ'אנס נוסף". כשהסתיים שלב ההוכחות והגיעה העת להקראת פסק הדין והגדרת אופן הענישה, הוא פסק: "את באמת מותק של בחורה, ואחת הבחורות המגניבות שהכרתי (שלא נאמר 'מזניבה'), אבל אני לא מסוגל להיות עם מישהי שאצטרך לחשוד בה כל הזמן". נפרדנו בברכת שיתרחש עליךַ שבץ מוחי כאן ועכשיו, ופנינו איש איש לדרכו. הוא: להכין בובת וודו בשם יעל בה יוכל לתקוע סיכות ואז לומר קדיש. אני: לבכות את נשמתי לשמיים ואז לחברות וגם לנסות להבין איך תמיד, אבל תמיד, אני נופלת על הפלח המכונה "חולי רוח פסיכוטיים" של האוכלוסיה.

שמרו על נפשותיכן, בנות ישראל

התקרית האקסטטית הזו לימדה אותי להיות עירנית יותר לסימני אזהרה מקדימים שיצילו אותי בטווח הארוך מתוצאות מרחיקות לכת נוסח התקפי קנאה, או רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, של הפסיכוטי כמובן. אלו תובנותיי.

1. אם הוא חושף נטייה לקנאה עזה כבר בהתחלה ומגלה עניין רב מדי בשגרת יומך וחבר מרעייך - זה כנראה אובססיון חסר תקנה. המשמעות העתידית של העניין היא את, רגשות אשמה ונפש מצולקת - כולן בדירה אחת, בתוספת תסמונת פוסט טראומתית שתקשה עליך במציאת אהבה עתידית בריאה ושפויה יותר.

אם הוא רוצח אנשים בסתר - זה בהחלט סוג של סימן. דקסטר וריטה (צילום מסך)

2. אם הוא נמנע מלהביע באופן ווקאלי רגשות או מחוייבות כלשהי לזוגיות החדש, גם אם בצורה מרומזת ועדינה, ומתרכז בעיקר בתיאור מעלותיך (ע"ע מתוקה, מזניבה וגזעית) -  הוא כנראה לא באמת שם בכל ליבו. את, לעומת זאת, צריכה להפסיק להדחיק ולהיות ערה לעניין.

3. אם הוא מבוצר בדעותיו, מתקשה לנהל משא ומתן או שיחה בכלל, ומסוגל לגרום לך להרגיש כל כך רע עם עצמך - הוא כנראה מנהיג הטאליבן או פליליסט מחונן. 

חמש שנים אחרי אינסידנט התחנונים הנורא, נתקלתי באותו משוקץ צועד לו ברחוב בזל. אלוהים כנראה אוהבת אותי ומיישמת את כללי הקארמה במסירות יתרה, כי אותו איתי מסוקס במיל' השאיר את מסוקסותו אי שם בעשור הקודם ופיתח במרוצת השנים מראה כפרי וגס המאופיין בגוף עבה קוטר ואחוריים של בלנית בשלה. אם השלב הבא טומן בחובו התקרחות, אוכל להכריז סופית על סגירת מעגל.

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ