אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרינק וגמרנו: בירה, ערק ושוקולד באזור אחד העם

ערב שהתחיל בבר ריק הסתיים באווירה חמימה ובמנת שוקולד טובה. סיבוב ברים קצרצר באזור אחד העם

תגובות

בסביבות גיל 17 עבדתי בחדר הדואר של הבורסה לניירות ערך ברחוב אחד העם בתל אביב. הייתי משנעת מכתבים מקומה לקומה וגם יוצאת לסיבובים לדואר בכלבו שלום שנמצא בהמשך הרחוב. אינספור פעמים עליתי וירדתי את הרחוב בלי שתיארתי לעצמי ששנים לאחר מכן אעשה זאת שוב - אבל מסיבות שונות לגמרי. מסתבר שטיול אחד על הרחוב הזה מלמד שכנראה שתל אביב היא העיר עם הכי הרבה ברים פר מטר מרובע. טוב אולי זאת הגזמה, אבל רחוב אחד העם בהחלט שווה סיבוב ברים ראוי.

התחלנו בטוניק, האח הקטן של הפיקוק שממוקם בדיוק מול הכניסה לבורסה המדוברת. ביום יום הטוניק מנסה להיות מקום תוסס עם הופעות חיות ודי ג'ייז משובחים, אבל בחמישי האחרון הוא הוכיח שמאחורי כל ערב מקרטע עומד איוונט פייסבוק שמבטיח ולא מקיים. הכל נראה טוב על המסך המרצד: די ג'יי ווידו המנוסה מסוליקו בערב פ'אנק, פלוס המלצה להזמין שולחן מראש אם רוצים לשבת. אבל כשנכנסנו למקום הייתי יכולה להישבע שראיתי שיח יבש מתגלגל מולי, משל היינו בעיירה לוהטת במערב הפרוע בצהרי היום. במילים אחרות - ריק. החלטנו לשבת כי "בטח יתמלא".

» טוניק - אחד העם 54. תל אביב

לא מה שהבטיחו. הטוניק

תפסנו שולחן צמוד לקיר החיצוני בקצה המרוחק מהכניסה, הזמנו בקבוקי בירה מגוונים (אין חבית) ואפילו פיצה טעימה במחיר שערורייתי. המוזיקה הייתה אחלה והמלצרית מקסימה, אבל שטף האנשים אליו ציפינו לא ממש הגיע. אפילו קפצתי לרגע עם חברתי לאוטו שיושב באותו מתחם בין אחד העם לרוטשילד, כדי לראות אם אולי שם מעניין, אבל היה עמוס ביותר. בחזרה לטוניק. שיא הערב הגיע כשהגיעו פקחים לאיתור סיגריות סוררות, אז התברר לנו שמזל שישבנו איפה שישבנו. כמו בהילוך איטי בסרט, חברי חד העין זיהה אותם בכניסה והתריע בפני המעשנים בשולחן להחביא את הקופסאות. כולם עשו את זה והשתדלו לשדר אווירה של "איכס סיגריות" ו"יש לי אסטמה". השולחן שלידנו לא היה חד כמונו, דוחות של 1000 שקלים התעופפו לכל כיוון וכמה אנשים במדים מטופשים הרגישו חשובים לרגע. האירוע הזה די הרג את הערב בטוניק, שקצת גסס גם ככה. אנחנו החלטנו להמשיך.

בירה קרה, אווירה חמימה ירדנו למטה באחד העם, חצינו את אלנבי ונכנסנו ימינה להר  סיני, רכש חדש יחסית ברשימת ברי ההיפסטרים של העיר. באותו יום היה יום הולדת לאחד מבעלי המקום, וחזית הבר נצנצה בשלט מזל טוב בצבעים בוהקים, בקטע אירוני אני בטוחה. המקום היה מלא ביותר, גם בפנים וגם בחוץ, ומאוד שמחנו על החום האנושי אחרי ההליכה הקצרה ברחוב הקפוא. יחד עם זאת, הצפיפות הגבוהה הביאה לכך שלמדתי על סובבי הרבה יותר ממה שהייתי רוצה לדעת אי פעם ומהם למדתי על אינטריגות בין בעלי הברים בתל אביב, פריקים ושאר פריטים אינטימיים ולא נחוצים. אני די בטוחה שכמה תאי מוח שלי ביצעו רצח והתאבדות בעקבות ההאזנה הכפויה. אבל לא כולם היו כאלה והאווירה בגדול הייתה טובה. הבר עצמו מרגיש מאוד ירושלמי בעיצובו המינימליסטי אך מושקע ובריח הערק ששולט בו. המוזיקה הייתה אלקטרונית-טכנואידית ולא רעה בכלל, אבל אף אחד לא רקד למרות שבפנים היה מקום שיועד באופן ברור ממש בשביל זה. שתינו בירה בכיף, התנענענו מעט לצלילי המוזיקה והתחלנו לעשות את דרכנו חזרה.

» הר סיני - הר סיני 2, תל אביב

תוך כדי הליכה אמר לפתע אחד מחבריי שבקור הזה הוא היה ממש רוצה לשתות שוקו חם של מקס ברנר. על אף, ואולי בגלל כמות הבירה שגמענו, חשבנו שזה יהיה רעיון טוב, והשמחה הייתה רבה מפני שבדיוק ליד הטוניק יש מקס ברנר. חזרנו למתחם המוזר שליד הבורסה ושמחנו לגלות שבית השוקולד עדיין פתוח. כמה תמימים היינו. התיישבנו ארבעה בשולחן וההתרגשות הייתה מרובה. לא היינו במקס ברנר כבר שנים, מאז שהיינו צעירים ויפים, והישיבה בסניף הזכירה נשכחות. הזמנו כל אחד האג מאג מושחת וקינוח אחד לשולחן. כשלוש דקות לאחר שהוגשה ההזמנה לשולחן היינו על סף השלכת עצמנו לצינורות השוקולד הארורים. שאלוהים יעזור לי, זה היה מתוק ומבחיל ואי אפשר היה לעזוב את זה. לכלום כבר לא היה טעם והבטן צעקה "למה, למה עשיתם לי את זה, השוקולד והבירה לא חברים!" ישבנו סביב השולחן, רועדים ומתקשים לעכל, ליטרלי. אני חושבת שחברי ניסח את התחושה היטב כשאמר "בא לי לאכול סיגריה". הכנו על חטא והתגלגלנו הביתה.

» מקס ברנר - שדרות רוטשילד 45, תל אביב

טעות טקטית. מקס ברנר

חזרתי הביתה מרוצה. שלושה וחצי מקומות בטווח של 300 מטר, אין ספק שתל אביב היא עצלנים-פרינדלי. ובימים קרים כאלה, כשגם ככה קשה לצאת מהבית, רצוי תמיד לחסוך בזמן ביניים בין מקומות וגם מומלץ להגיע בסופו של דבר למקום החם ביום בעיר – הפוך.

*#