אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרינק וגמרנו: ברוסית זה נשמע יותר טוב

אחרי שהגיעה לחוויה צפונית בבר "השכן", חזרה נור פלוג לדרום העיר למנה טובה של חפלה רוסית. וכשהוודקה נמכרת בגרמים, הדגים כבושים בחומץ והקהל לא מפסיק לשיר, זה ברור מי יודע לעשות חיים

תגובות

השבוע החלטתי לפקוד את האזור הצפוני יותר של העיר. חברה טובה, שהתברגנה עם השנים ועברה לגור במה שנקרא "הצפון הישן", רצתה שאגיע לאזור. וכאשר צפון העיר זה שם קוד ל"אוטוטו נאמץ כלב, אחר כך הוא יציע לי בהפתעה בנופש, אחר כך ילדים ואז אתם יכולים לשכוח ממני", הבנתי שאני חייבת לפגוש אותה מהר לפני שההזדמנות תחלוף. וגם, אם להיות כנה, אני נוטה יותר מדי לצאת לדרום העיר וכבר מזמן הבטחתי לעצמי להרחיב את האופקים.

» דרינק וגמרנו: הרומנים יודעים לעשות חיים

בדרך אל האושר אז יצאתי למסע לצפון העיר. ההרפתקה החלה כבר באוטובוס, כלי תחבורה שלא עליתי עליו מספר שנים. כבר שכחתי איך זה. הנהגים האדישים שמשום מה חושבים שהם מנווטים טוסטוס ומזגזגים בין נתיבים בהרגשה שהם אלגנטיים כרקדנית בלט, טינאייג'ריות שחושבות שהן מרכז היקום ולכן כולם רוצים לשמוע את מה שיש להן לומר בקולי קולות, וכמובן, העצב שפוקד אותך כשמישהו מחליט לשבת במושב שלידך. כך מראש הגעתי לפאב החדש והאופנתי שהחלטנו ללכת אליו בהרגשת תסכול פלוס בחילה קלה. אך מרוב שהפאב חדש ואופנתי לא היה בו מקום, מה שהוביל אותי לאבחנה ראשונה לגבי צפון העיר – אנשים יוצאים פה מוקדם.

בצפון תל אביב לעשן יש ריח של שמפו. השכן (צילום: נור פלוג)

החלטנו לשנות לוקיישן ולפקוד את השכן המוכר והידוע. שם עוד היה קצת מקום, ואנחנו התמקמנו לנו על כיסאות גבוהים באיזור העישון. באופן מפתיע, איזור העישון הריח כמו שמפו במשך כל הלילה. אבחנה שנייה לגבי צפון העיר – מקפידים פה על סדר וניקיון. האמת, בהתחלה הייתי קצת צינית ולגלגתי בלב על הפלייליסט שנתקע בלהיטי ניינטיז סטייל פוג'יז וקאונטינג קרואוז, על התאורה החזקה ועל העובדה שהברים באזור מתמלאים כבר בשמונה וחצי. אבל בלי ששמתי לב התגנבה אליי תחושת נוחות. לעזאזל, אולי תאורה רכה ומלצריות חביבות זה לא כל כך נורא. אמנם יש קסם במלצריות שמתעלמות כשקוראים להן ובמעידה במדרגות כי לא רואים כלום, אבל גם הצד השני של המטבע הוא בכלל לא נורא. חברתי משכבר הימים ואני שקענו לנו בשיחת נפש ו"הכלנו" אחת את השנייה כמו שרק נשים בורגניות יכולות להכיל. הזמן עבר ביעף ובלי ששמנו לב כבר היינו אחרי שתי בירות. האוטובוס כמעט נשכח ממני לחלוטין.

» השכן, אבן גבירול 192, כיכר מילאנו, תל אביב. שעות פעילות: א' - שבת 20:00 עד לקוח אחרון.

בין דגים משומרים לוודקה  במשקל  בהחלטה ספונטנית החלטנו לעשות מזה ערב טרנסאטלנטי ולהדרים לאזור שוק הכרמל. שמענו על מסיבה רוסית שמתקיימת בבסטה, הזמנו עוד כמה חברים ושמנו פעמינו לשם. הפעם לקחנו מונית. בהגדרתה הראשונית הבסטה היא מסעדת שוק, אבל הגבול שבין זה למקום של חפלות שוות מטושטש מאוד. בערב הזה האווירה הייתה נהנתנית ורווית אלכוהול. האוכלוסייה במקום הורכבה מחבורות של רוסים מבוגרים שבאו בשביל הקטע, ומחבורות של צעירים שאינם בהכרח רוסים, שבאו בשביל הקטע. התפריט שונה לרגל האירוע והכיל אך ורק אוכל רוסי כמו ביצים בנוסח מינסק, סלמון, שמיר והרבה דברים כבושים. כבר כשהתיישבנו הנחיתו על השולחן דגיגים מיובשים שהריחו טוב ורע בו זמנית. לפי מנהג רוסי ידוע הוודקה הוגשה במקום לפי משקל. כן כן, לפי משקל. בין 50 ל-500 גרם, רק לזרוק מספר ולהתחיל לשתות. מסקנה לגבי דרום העיר: כשהוודקה לפי משקל, גם אם מאוד מואר עדיין יש סיכוי לא רע ליפול במדרגות.

שילוש מקודש של אלכוהול-נקניק-חבורת אטומיק. הבסטה (צילום: ניר כפרי)

אין ספק שמה שעשה את האווירה הייתה חבורת אטומיק שניגנה לאורך הערב מוזיקה חיה בהווי מזרח אירופאי. השיא היה כשקם מתנדב מהקהל שהיה - איך לא - רוסי וקצת שיכור, ונתן בראש עם סולו של שירים ברוסית. אין לדעת אם זה היה ספונטני או לא, אבל זה בהחלט תרם לאווירה. אחרי לא מעט גרמים של וודקה כבר התחלנו להבין מה הוא אומר. הדגים היו כבושים, הוודקה הייתה קפואה וזרמה כמו מים, התחלנו לדבר במבטא וכל מה שהיה חסר זה שלג בדרום העיר. החינגה הרוסית הראשונה שלנו נרשמה כהצלחה מסחררת.

» הבסטה, השומר 4, תל אביב. שעות פעילות: א'-ו': 08:00-22:00.

*#