אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצר בתקשורת: כך הפכו "התימניות" לבר רפאלי

וגם: למה קרן פלס רוצה להיות רק בהריון? למה יעקב אילון צריך לנסוע לירושלים? למה בדה וויס לא אוהבים מתמודדים מנוסים? ומי באמת שולט באוסקר? התשובות לשאלות הבוערות של השבוע

תגובות

"מפונק", אמרו השבוע על יעקב אילון, שהתפטר עקב חוסר רצונו לשדר את מהדורת החדשות של ערוץ 10 מנווה אילן. "הוא מרוויח מספיק כסף", צקצקו כולם, ו"אם יונית יכולה לעשות את זה על בסיס קבוע, הוא לא יכול?", זעקו כתבי התקשורת והברנז'ה. אף אחד לא טרח לעצור ולשאול למה לכל הרוחות צריך מגיש המהדורה להעביר את מקום עבודתו מרחק של יותר מ-60 קילומטר, להתנתק ממערכת החדשות שהוא עובד עימה בצמידות  - וכל זאת רק כדי לרצות את הרגולטור?. כן, זהו אותו רגולטור קבע לפני המון שנים, שחברות החדשות של הערוצים המסחריים יחויבו לקבוע משכנם בעיר הבירה ולשדר משם לאומה. למה? "החשיבות של כך היא הן לאומית והן חברתית", אמר יו"ר הרשות השנייה מרדכי שקלאר, ולא פירט.

לספק תוכן שמשקף מנעד רחב של סוגי האוכלוסייה בישראל זו בהחלט חובה שיש בה הגיון, עניין ויופי. מצד שני, לא ברור מדוע חברת תקשורת המחזיקה בזיכיון לשידורי טלוויזיה, המשלמת עבורו מיליונים רבים ועומדת תחת חוקים, תקנות, תנאים, דרישות ופיקוח, צריכה לעמוד בתנאי חסר הגיון, מיושן ולא רלוונטי? האם הבעלים של ערוצים 10 ו-2 צריכים לקחת אחריות על מקומות העבודה והתעסוקה בעיר הבירה, במקום ראש העיר שלה?

טלעד מזמן הזדכתה על הזיכיון שלה, אולפני הבירה משוועים להפקות, רשות השידור שבבעלותה בניינים ושטחים יקר ערך בעיר לא עושה בהם שום שימוש מושכל, ובואו נודה בזה: ירושלים מעולם לא הייתה מרכז תקשורת ועסקים שיצדיק את הנהירה למחוזותיה רק כדי לשדר חדשות. אם הרגולטורים וראשי המדינה רוצים להגביר את הפעילות התעסוקתית ולהפוך את ירושלים לבירת התקשורת הישראלית, שיואילו בטובם להשקיע בכך משאבים. ולא, אין בכך לרמוז שצריך להעביר עוד כספים לרשות השידור. אנחנו את האגרה כבר שילמנו. (רוני מנדלמן).מה קרה לחיים יבין של ערוץ 10מה הקשר לירושלים? יעקב אילון בפעולה:

בינואר 1927 שבעה שחקנים, שישה במאים,  12 מפיקים, חמישה תסריטאים, שלושה טכנאים ושני עורכי דין, הקימו את האקדמיה האמריקאית לקולנוע. זה קרה בארוחת ערב במלון אמבסדור שבלוס אנג'לס. כל 36 המייסדים היו לבנים, רק שלוש מהם היו נשים. ביום ראשון הקרוב, ה-26 בפברואר, יערך לא רחוק מאותו בית מלון טקס האוסקר ה-84. מאז ועד היום, מספרי חברי האקדמיה תפח מ-36, ל-5,765. מזה שנים, תחושת הבטן של רוב חובבי הקולנוע אומרת שמשהו פה לא בסדר: הסרטים שמועמדים לפרס לא מייצגים את הסרטים הטובים באמת, הזכיות לא מובנות וההגשות משעממות. הדבר היחיד שלא מאכזב לעולם - הם המחשופים העמוקים של השטיח האדום.

אבל במקום להקשיב לבטן בואו נסתכל על המספרים: מתוך 5,765 מצביעי האקדמיה, 77% הם גברים ו-94% הם לבנים. מחצית מהחברים כבר עברו את גיל 62, ורק 14% מהם עדיין לא חגגו יום הולדת 50. אם לחזור רגע לתחושת הבטן, עושה רושם שמדובר בגברים רפובליקנים שמרנים שלא בדיוק צהלו כשאובמה נבחר לנשיאות. לראיה, בטקס של 2011 לא היה מגיש אפרו-אמריקאי אחד בין מעניקי הפרסים.

אז למרות שמספר חברי האקדמיה הוכפל ב-85 השנים האחרונות ב-160, בעצם, שום דבר לא השתנה. ובגלל זה קרוב להפליא ורועש להחריד – אולי הסרט הגרוע ביותר שיצא השנה למסכים – מועמד לפרס הסרט הטוב, בעוד בושה המצוין והמזעזע של סטיב מקווין נשאר בחוץ כליל. ואולי זאת גם הסיבה בגללה השמלות של השטיח האדום עדיין מספקות את הסחורה. בניגוד לגיבור מרובה הסטיות שמקווין רקח בסרטו, שמלות נדיבות מחשוף דווקא תואמות היטב את טעמם של חברי האקדמיה. (ליאה לוין)אוסקר 2012 - לסיקור המלאלפחות השטיח האדום עובד. תמונות מאוסקר 2011:

כשנבחרת המתמודדים הראשונה של The Voice נבחרה, אפשר היה לחלק אותה לשניים – מצד אחד אנשים צעירים, חסרי ניסיון, שרוצים לנסות את מזלם בשירה, ומצד שני מוזיקאים משופשפים, שכבר שחררו אלבום והופיעו עם חומר מקורי משלהם. אף אחד מהסקציה השנייה לא הוצג עם הרקורד המקצועי שלו. מיכל גבע קוטלגה כ"זאת שאתם מכירים מהג'ינגלים", אלון שר הוא בסך הכל מדובב ומור מנדל היא רק הבת של דורית ראובני. מי ששרד את הניפוי הראשוני הלך הביתה בסינון השני, שלב הדו קרב. "The Voice" החלה להיראות כתוכנית שסובלת מפיצול אישיות. היא אמנם לא רוצה להיות כוכב נולד, ונותנת מקום גם לזמרים מנוסים, אבל היא גם מעדיפה, ממש כמו ב"כוכב נולד" את האנדרדוג, המתמודד הפחות 'עשוי', זה שמחזיק בסיפור קורע לב. ומה, מקצועיות וריאליטי בישראל לא יכולים ללכת ביחד? האם אנחנו באמת חייבים לראות את סיפור הסינדרלה, את הברווזון שמתחבא יהפוך לנגד עינינו לברבור?

מוזיקאים רבים קיבלו פנייה מהפקת תוכנית "The Voice" כדי לבוא להשתתף בה. יש להניח שחלקם ראה בתוכנית הזדמנות לעבור מהשוליים למרכז. אבל בעוד למתמודדים היה מה להרוויח, לא ברור למה התכוונו עורכי התוכנית להשיג. אם ממילא הנטייה היא לעממי, מי צריך את כל הדרמה הזו? נכון רועי אדרי, שהוא ממש לא רק "עובד בסופר" – עבר את השלב השני. גם יהל דורון וגיא מנטש (שהם בעצם ההרכב-Reavlday ) עברו. אחרי הכל, אותם אביב גפן לא יכול להזמין להופיע – כי הוא כבר הופיע איתם, וגם כי בהפקה טרחו להבליט מבין כל כישוריהם את סיפורם העצוב כילדי פנימייה. אולי בעצם זה בגלל ש"The Voice" רוצים לגלות את הכוכב נולד הבא. (גלית זינגר)הגולמי מול המנוסה. דו קרב ב"דה וויס":

אם אלה החיים (של קרן פלס), נבכה קרן פלס בהריון. תעצרו את הכל. לא רק שהיא בהריון, שזה משהו שפעם ראשונה קורה בעולם כולו. אף אחת עוד לא עשתה את זה לפניה. והיא מספרת על זה. קודם בעמוד האחורי של ידיעות ובסוף השבוע ב-7 ימים בטור האישי שלה. כידוע, עבור סלבריטאיות ארצנו, הריון זה ה"ילדות קשה" החדש, ולכן חייבים לספר על כך בכתבה חושפנית, או בשער לעיתון "לאישה". אפשר רק להניח שהשלב הבא יהיה ראיון לגיא פינס בוא היא תספר איך חזרה לגזרה שלה.

יאיר לפיד אולי יהיה יום אחד ראש ממשלה, אבל מה שבטוח שהשבוע הוא השאיר את חותמו על התרבות הישראלית - לאחר שבחר לענות בדף הפייסבוק שלו בצמד המילים "טוב, ביי". מקשת ליבליך אולי היינו מצפים להתנסחות כזאת, מהבן של טומי לפיד עליו השלום, אנחנו רוצים קצת יותר. אבל פוליטיקה לחוד וצחוקים לחוד - "טוב, ביי" תהיה מעתה פינה לסרטון שעשה לנו את השבוע. והפעם, במסגרת חיזוק היחסים עם איראן ("הערת שוליים" מול "פרידה" וכו'), מצא הדסק הפרסי שלנו משחק מחשב בשר ודם. עצה ידידותית, אל תנסו לחבר ג'ויסטיק.

*#