מאלמודובר ועד אחד העם 1: מה תרמו הגייז לתרבות שלנו?

התרבות הלהט"בית שינתה את התרבות התל אביבית, אבל זה כלום לעומת מה שהיא עשתה לשלומי סרנגה. דברים שלמדנו מגייז

עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עכבר העיר

מסטוצים באינטרנט דרך אופנת הסקיני ועד גידול שפמים. קהילת הלהט"בים אחראית על חלק נרחב מהתרבות הפופולארית של ימינו, בין אם מדובר בקולנוע (אלמודובר), מוזיקה (דיוות) או אופנה (הסרת שיער).  דברים שלמדנו מגייז: » תל אביב באמת טובה לגייז?לגדל שפם רון ברגנדי, מגיש החדשות הפיקטיבי מ"אנקורמן", הוא איך שהתרגלנו לחשוב על גברים משופמים עד הסבנטיז – גבריים, מוצלחים, ישרים כמו מקל, שוביניסטים וחסרי מודעות עצמית. חוסר המודעות הזה הוא אולי הסיבה לכך שבזמן שהם הסתובבו משופמים ומרוצים בעולם, פיסת השיער האיקונית נשמטה להם ממש מתחת לאף. הסממן הישן לגבריות/ספורטיביות/שרברבות נוכס באלגנטיות על ידי סצנת הגיי פורן המתפתחת, ששיוועה לדמויות שעירות שעושות טוב לצנרת, ויצא בזריזות מהמודה ההטרוסקסואלית.ואז הגיעו פרדי מרקיורי והוילג' פיפל. בערך שלושה עשורים אחרי, עם פריחתה המחודשת של השאיפה הגברית לעמוד בתקנים אופנתיים כלשהם, הושלכה חולצת הפלנל והוחלפה בחולצות וינטאג' מכופתרות עם צורות גיאומטריות, שכמו כל תחפושת טובה הגיעו עם שפם קומפלט. ההיפסטרים ותשוקתם למראה אותנטי שיושג בכל מחיר, גם אם זה קצת גיי, החזירו את השפם לזירה. שנות האלפיים מלוות בשיער פנים מעוצב, ברמות משתנות של מחווה לקהילה שיודעת להעריך אקססוריז איקוניים.(דניאל רוט)החזיר לשם את הכבוד. פרדי מרקורי לראות "פייט קלאב" לפני כמה שנים יצא מהארון צ'אק פלניוק, מחבר הספר מועדון קרב, והכה בתדהמה לא מעט מעריצים של הזיכיון שברא, זה שהגלגול הקולנועי שלו זכה בתואר הסטרייטי "סרט הבנים האולטימטיבי". צפייה מדוקדקת בפרי עמלו של פלניוק מלמדת שאין כאן סתירה. להיפך: "מועדון קרב" הוא אחת היצירות ההומו־ארוטיות הכי בוטות שהוליווד ניפקה אי פעם. סיפורו של גבר שמתאהב בגבר אחר, שגורר את שניהם לסדרת משחקי מגע, תוך ויתור על יחסים עם אשה. דיוויד פינצ'ר, שביים את הסרט, הדגיש בכוונה את האלמנטים ההומוסקסואליים בגרסה הקולנועית, אבל הרמיזות החתרניות הללו חמקו מתחת לרדאר של הפאן בויז האומללים, שעדיין משוכנעים שבראד פיט ואד נורטון הם רק ידידים קרובים.(עפר סקר)יותר מחברים טובים. פייט קלאב: להסיר שיער חזה החזה הגברי החלק וביצי השיש הם דוגמה טובה להומואיזציה של הגבר הסטרייט. המטרוסקסואל המתאפיין בפרקטיקות אלה נולד כמה שנים אחרי "טאצ' עליז לסטרייט שיעיז", התוכנית שסללה את דרכו של הגבר הסטרייט למחוזות נשיים של מזוכיזם וטיפוח עצמי. בשונה מנשים, גברים הם מאוד ויזואליים: קשה להם להיכנס למיטה עם קוף אפילו אם  הוא סימפטי ויש לו חוש הומור, ולכן הומואים עושים מלא כושר ושעווה. אפשר לראות בסרט בתול בן 40 הוכחה לכך שגם הסטרייטים הבינו שכדי לצאת גבר בעידן המודרני, אתה צריך להיות קצת הומו.(לולה קידר)

הגבר המודרני לא מתבייש להוריד שיער. שלומי סרנגה

להשיג זיונים באינטרנט כשמוציאים את הנשים מהמשוואה, סר הצורך של גברים לדבוק ברומנטיקה בגרוש, והם ניגשים ישר לעניין, כלומר לאטרף דייטינג. לא מפתיע שהפריבילגיה קרצה גם לסטרייטים עם קומיטמנט אישיוז, שהרימו אתרים כמו    www.stutzum.co.il  sex-party.co.ilו־bonakir.com לצורך איתור פרטנרים לסקס מזדמן ברדיוס הקרוב לביתך. לפני שנתיים השיקה אטרף את אפליקציית הסטוצים המקומית הראשונה, וסללה את הדרך גם לסליז הסטרייטי, המובטח למשתמשים באפליקציות 4Singles, Flirt Map והגרסה הסטרייטית של .Grindr שיהיה לבריאות.(לולה קידר)אינטרנט וסקס מזדמן הולכים יד ביד. פורנו גייז להבין את אלמודובר להגיד שאלמודובר תפס פה יהיה אנדרסטייטמנט. מאז "הכל אודות אמא" כל סרט שלו ממלא אולמות בקהל אינסופי, שבתוכו ההורים הסטרייטים שלכם, גם כשהעלילה כוללת בבושקות של דילדואים מעץ. אלמודובר, הומוסקסואל מוצהר (עוד אנדרסטייטמנט), עשה מטרנסים סטארים עוד כשזה לא היה לגיטימי, והביא למסך את כל השאלות המגדריות ששאלנו וגם את אלה שפחדנו לשאול. ההומואים התאהבו בו מיד, ואחריהם גם אתם.(גיא ארליך)גם ההורים שלכם הולכים לראות. "חינוך רע" של אלמודובר:להלביש גברים בסקיני לפני כמה שנים קראתי בהתרגשות בעיתון שמעכשיו ניתן להשיג את מכנסי הסקיני – שהיו אז הבשורה המרגשת של עולם האופנה הדיפוזי – גם לגברים. לקחתי את בת דודתי והלכנו יחד לחנות של לי קופר (כן, המצב היה קשה) בשינקין. אלו היו מכנסי הסקיני הכי לא נוחים שאי פעם היו לי, אבל התרגשתי מהמעמד. מאז הסקיני כבש את העולם, גם את זה הסטרייטי. אפילו קסטרו מן - מעוז הסטרייטיות הסחית - פצחו בקמפיין סקיני מסיבי, ויחד עם אנחל בונני הפכו את סימן השאלה סביב הסקיני לסימן קריאה שדוף במיוחד.(גיא ארליך)

לא נוח אבל מרגש. ג'ינס סקיני

לשים סרט בדש סרט צבעוני, קטן ועדין הופך גרוטסקות נוראיות כמו סרטן ושכול לכדי אקססורי אלגנטי של מודעות חברתית. בתחילת הניינטיז, בשיא מגפת האיידס, ייצרה קבוצת אמנים מניו יורק סמל פשוט וקל לשכפול, שמטרתו לגרום לאנשים לחשוב על איידס ולהצהיר על הזדהותם עם החולים והמטפלים בנגיף. עוד קודם, בסבנטיז, סרט צהוב סימל הזדהות עם הבויז אין דה יו אס ארמי, אך כפי שיעידו ההומואים, צהוב הוא צבע בעייתי. היתה זו הצלחתו המסחרית של הסרט האדום ואימוצו בחברה הכללית (כלומר הוליווד) שסללה את הדרך למבחר עשיר וססגוני של סרטים שנלחמים בתחלואות פיזיות וחברתיות. (לולה קידר)

     הפך גרוטסקות נוראיות לאקססורי מגניב. הסרט האדום

לסגוד לדיוות לפני שהמיינסטרים הכתיר את בריטני ספירס ומריה קארי, רק הומואים ידעו להעריך באמת נשים מוחצנות עם הפרעות אישיות. להומו הצעיר היה קשה להזדהות עם ייצוגים מסורתיים של גבריות א־לה צ'אק נוריס, כי גברים כמו צ'אק נוריס דופקים להומואים מכות. נשים כמו שר וג'ודי גארלנד, מאידך, מהוות גם הן קורבנות פוטנציאליים של העולם הפטריארכלי האכזר, ומאפשרות את אחוות המדוכאים שהולידה את תרבות הדיוה וורשיפ ההומואית. עם הזמן הפכו הקלישאות לגבי התגברות על מכשולים לכלי שיווקי פופולרי בתרבות המיינסטרים, וכיום כל אשה שחורגת במשהו מהסטנדרט המסורתי מוכתרת מיד כדיווה וזוכה לספיישל ב־VH1.(לולה קידר)

הדיוות הן קורבנות פוטנציאליים של העולם הפטריארכלי האכזר. שר

לעוף לברלין ברלין המערבית ניסתה לכפר על חטא. המדיניות החדשה היתה: הכל אפשרי, כולם מוזמנים והכל בסדר, ואם אפשר בבקשה לשכוח את מה שקרה, אז מגניב. רבים קפצו על המציאה. שנים של פינוק של אמנים פלסטיים ומוזיקליים הפכו את ברלין לבירת המסיבות של אירופה, וכיאה לתרבות שיודעת להעריך סמים טובים, ביטים קשוחים, רוח חופשית ואמנות מופרעת – גם לבירה הומואית. אחריהם (ואחרי שנפרץ מחסום ה"סבא שלהם נאצי" ו"הרחובות פה זה לטנקים"), כמו תמיד, באו הסטרייטים.(דניאל רוט)

סמים טובים, ביטים קשוחים, רוח חופשית ואמנות מופרעת. ברלין 

לעבוד על הסיקס פקס אחרי שהגייז השתלטו על מכשירי האימונים משהו קרה לסטרייט החדש, במיוחד זה שהגיע זה עתה למשבר גיל ה־40. פתאום הוא מבין שנערה צעירה ביד אחת לא מסתירה את הכרס המשתפלת מאחורי היד השנייה, ומתחקה אחר אחיו חובבי הגברים, שהכי משבר שיחוו בגיל 40 הוא הרולה ההיא שפשוט מסרבת לפנות את ההליכון. (מיכל גרוסברג)

הגייז סללו את הדרך למכון. צילום אילוסטרציה

לנסות יחסים פתוחים אפתח בווידוי: אינני חסיד גדול של מערכות יחסים פתוחות. ובכל זאת המודל הזה, ששוכלל ופרח בקהילה בעשור האחרון, עושה עיניים גם לסטרייטים. על אף חסרונותיו הברורים הוא מציע מחשבה מחודשת על הזוגיות המונוגמית, שבואו נודה באמת – נמצאת במשבר די עמוק. לא רק שהוא פרץ את גבולות הגייז ואומץ על ידי הטרוסקסואלים מן המניין, אפילו הלסביות גילו אותו. וזה כבר הארדקור אמיתי.(גיא ארליך)

הכניס את היחסים הפתוחים למיינסטרים. ערן סקלי 

להתגעגע לאחד העם 1

הרבה לפני שאחד העם 101 חדרה לפריים טיים הערוץ־שתיימי, "אחד העם 1" דישדשה בתחתית טבלת הרייטינג וסבלה מיחס מזלזל ומביקורות קשות. אממה, בקרב ההומואים היא נעשתה קאלט כבר בזמן אמת, מה שהתבטא בערבי צפייה משותפים, בדקלום פרקים שלמים בעל פה ובקריאות רמות להשבת הסדרה לחיינו. הבאזז עשה את שלו, והסדרה חזרה לעונה שלישית. היא לא רק הולידה דמויות שכבר הפכו מיתולוגיות, כמו שולה נמיר נמירוביץ', אילנית, ראובן, וכמובן מירי הפקחית, היא גם גילתה את יעל פוליאקוב, אילן פלד, אורי גוטליב, ענת מגן־שבו וארז בן הרוש, והכניסה ללקסיקון התל אביבי (כן, גם הסטרייטי) משפטי גורמה כמו "מה 'כפת לי?!", "חתולה שחורה ומיוחמת", "בכוח להיות מכוערת?!", "ירוק רעל", וכמובן – "לסביות? זה כבר סיפור אחר לגמרי". (גיא ארליך)הגייז הובילו את הבאזז. אחד העם 1 להגיד תרימי/תנוחי השפה האוחצ'ית, שקיבלה מקום נוצץ וסוחף במיוחד במדור הקאלטי של חיננית ב"סגנון", נטמעה עמוק בתוך המיינסטרים ההטרוסקסואלי. תשאלו את ניקול ראידמן מ"מעושרות", שמדברת אוחצ'ית שוטפת. עתידות: בקרוב "כואב לי הכוס" יחלחל למסדרונות צה"ל ויחליף את "נשבר לי הזין" הפאלוצנטרי. (גיא ארליך) צילומים: רונן אקרמן, ינאי יחיאל, יח"צ, אורן זיו, AP, אורית פניני, א.ס.א.פ קראייטיב/Ingimage

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ