אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק בבית שמש: הדרת נשים מהמרחב הבלייני

רגשנות יתר? גידול ילדים? קהל בעייתי? מה מרחיק את הנשים מעמדות מפתח בתחום חיי הלילה, ומה הן צריכות לעשות כדי להצליח?

תגובות

מתי בפעם האחרונה סימסתם לאשה שתכניס אתכם למועדון? מתי שמעתם על אשה שפותחת מועדון? מתי ראיתם אשה שמחלקת משכורות ליחצנים? בתל אביב 2012 חיי הלילה מובלים בעיקר בידי קבוצות של גברים המנהלות את מקומות הבילוי בעיר. הדרישות לתפקיד כוללות יחסי אנוש טובים, כריזמה, יכולת לנהל כמות גדולה של אנשים, קריאטיביות, מרפקים ורצון לעשות כסף ומהר - תכונות שיש ללא מעט נשים בקרבנו. עם זאת, אנחנו פוגשים נשים בתפקידים זוטרים בחיי הלילה הדורשים בעיקר חיוך יפה – מלצריות, מארחות, ברמניות או יחצניות. כמות הנשים הנמצאות בדרגים הגבוהים יכולה להיספר בקושי על שתי ידיים. האם אנחנו מפספסים משהו? גם לנשים ליברליות לא קל בשנים האחרונות נכנסו יותר ויותר נשים לתחום יחסי הציבור במועדונים. בדרך כלל מדובר בנשים נעימות למראה עם כמות נכבדה של חברים בפייסבוק. הן מרוויחות משכורת נאה, ואחרי שנה לרוב עוזבות את המקצוע. לעומת זאת גברים שמתחילים באותו מסלול וטובים בעבודתם ממשיכים לתפקיד ניהולי - פותחים מועדון, יוצרים שותפויות ומרוויחים פי שלושה. אז מדוע נשים בוחרות לפרוש בשיא?  “אני חושבת שהבעיה הזאת היא המשך ישיר למה שקורה בארץ”, מסבירה סימי מזרחי שהתחילה לעבוד כסלקטורית במנטל והתקדמה לנהל ליינים בחתול והכלב ובברקפסט, והיתה חלק מהבעלים בניילון עד שהחליטה לעזוב באחרונה מסיבות אישיות. על ההגמוניה הגברית בתחום היא מסבירה שמדובר במקצוע הדורש כוחניות רבה. “אני כמעט בת 30 ומרגישה שהייתי צריכה לעבוד יותר קשה ויותר שנים כדי לממש את עצמי ושיעריכו אותי בתחום”, היא אומרת, “ולאורך הדרך קיבלתי את כל התגובות הכי קיצוניות בעולם. אנשים זורקים לך הערות מסוג ‘מה תעשי כשיהיו לך ילדים?’. זה מחלחל לאשה הכי ליברלית. המשפחה שלי היתה יותר שמחה אם הייתי עובדת משמונה עד חמש במשכורת מינימום ולא בתחום הזה”.נדיר למצוא ברים המנוהלים על ידי נשים. הניילון (צילום: אורלי נקלר) אין ספק שהסטיגמות של חיי הלילה יושבות טוב יותר על גבר מאשר על אשה. לקום כל בוקר בדירה אחרת, פלירטוטים, אלכוהול, סמים, כוחניות. התנהגות שאצל נשים, החברה שלנו מחשיבה כלא סקסית. “קוראים לזה חיי לילה כי זה נהפך להיות החיים שלך”, מסביר רונן מני פז, הבעלים של מועדון הדיזנגוף והיאיא העובד זה 15 שנה בתחום. “נשים פוחדות מהסטיגמה שעבודה מסוג זה מייצרת”, הוא אומר. לדבריו, בעבר ניסה להקים מיזם בתחום הבילוי המורכב מנשים בלבד, אבל גילה שאלו הרבה יותר רגשניות מאשר גברים. “נשים לוקחות הרבה דברים אישית. הן רבות זו עם זו ונעלבות מהר. גבר לא יגיד שהוא לא רוצה לעבוד עם X בגלל שהוא יצא עם החברה הכי הטובה של אחותו. נשים יכולות לעשות את זה”.למרות הסטיגמות ורגישות היתר, במועדון הדואר החדש ברחוב יהודה הלוי 46 ישנה תפנית מעניינת בנרטיב: בצוות הניהולי של המקום אפשר למצוא שתי נשים. “אין בכלל בנות בתחום, וחבל שזה ככה”, מספרת בקי קלנדר, שהשנה החלה לנהל מועדון לצד יותר משבעה גברים. לפני שהיא החליטה להיכנס לנעליים הגבריות היא קיבלה תגובות שגרמו לה מעט להסס: “אמרו לי, 'תתרחקי מהעולם המגעיל הזה, הוא שייך לגברים. יש שם משחקי כוחות בסצנה, כל לילה לוקחים מישהו אחר הביתה, יש סמים'. אבל כשאתה בפנים אתה מבין שזה לא ככה”. לטענת קלנדר, ברגע שיהיו יותר בנות בתחום הוא יהפוך לנקי יותר, גם מבחינת הסטיגמות הרבות עליו.גם בדואר לא קל בדואר עובדת גם לני מוקסהם, שעלתה לארץ מאוסטרליה ואחראית על הקהל הבינלאומי במועדון. לאחר שעבדה הרבה שנים כיחצנית, נכנסה כשותפה במועדון החדש. אנשים בתעשייה מתארים אותה כ”תופעה”, ואולי זו הסיבה שהיא הצליחה לפלס את דרכה לדרג גבוה בתחום. “זה לא קל להתמודד עם זה שכל השותפים שלך הם גברים”, היא אומרת, ונותנת כמה קווי מתאר המסבירים את אופן עבודתה, “אני לא צריכה לפלרטט, אני נחמדה. אני עובדת כאשת מכירות, ולכן הקהל שלי מגיע”.  טעות לחשוב שעולם הלילה שייך רק לגברים. החתול והכלב (צילום: דניאל צ'צ'יק) בשיחות עם בעלי מועדונים עולה כי נשים העובדות בחיי הלילה הרבה פעמים מפגינות רגישות נשית ומשמשות אוזן קשבת נעימה ועדינה ללקוחות ולאנשי הצוות יותר מאשר הגברים. אך כנראה שזה לא מספיק. “הלילה שייך לגברים כיוון שהם אמיצים יותר בלקיחת סיכונים, הן אישית והן כלכלית, ומוכנים להקריב יותר מנשים”, מסבירה אתי מרק שהתחילה את דרכה במועדון הלמון, היתה ממייסדי ומקימי האסקובר בר מסעדה, קפה קפה טשרניחובסקי, וכיום שותפה במועדון החתול והכלב והשושו. “העבודה בלילה היא קשה”, היא מוסיפה, “האנרגיות שמוציאים על אנשים, ההתמודדויות עם קהל בעייתי, מול הרשויות והמשטרה. כנראה שלגברים יש יותר כוח”. אולם למרק יש את חיידק הלילה, והיא נשארת בתחום גם לאחר שהקימה משפחה. החודש היא הקימה את לילה מוראד - טאפאס בר אוריינטלי ברחוב הרצל, וזאת בזמן שהיא בהריון בחודש תשיעי. ”בימים אלו הבאתי ילדה לעולם ועשיתי זאת תוך כדי הקמה של בר והתעסקות עם החתול והשושו, ואני מתכוונת לחזור לעבוד”, היא אומרת, “מי שבאה לעשות קצת כסף סביר להניח שלא היתה חוזרת. אני לעומת זאת פשוט אוהבת את מה שאני עושה”.

כתבות שאולי פספסתם

*#