אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין שתי ערים: מה יהיה עם המקומות הקדושים של תל אביב?

הריאה הירוקה של דרום העיר, השיפוץ המקיף של איצטדיון בלומפילד ומגדלי היוקרה של השוק הסיטונאי. תל אביב, 10 שנים קדימה: פרויקט מיוחד

תגובות

במקרה הטוב, זה ייגמר בנוה צדק חדשה, רכבת קלה מתפקדת ועוד פארק סטייל הירקון. במקרה הרע, ילך לנו הים, גינדי יאכל לנו את הראש ולפליטים לא יישאר לאן ללכת. תל אביב, עשר שנים קדימה: פרויקט מיוחד

» מהרכבת הקלה עד חוף הים» מגדלי יוקרה בדרום, שכונות טרנדיות בצפון

חורש לא טבעי: פארק חורשות אמור להיות פארק הירקון של דרום העיר. לא במובן של הסירחון מהירקון בין קיבוץ גלויות לבן צבי מתוכנן אחד הפארקים הגדולים בעיר, אבל עוד יותר נדיר מזה: הוא אמור לשרת בעיקר את תושבי דרום העיר. השטחים הפתוחים והפרדסים שנמצאים במקום ישומרו, ולצדם ייבנה פארק מוסדר, עם מתקנים, מגרשי משחקים וכל מה שירוק ומאפשר פיקניק.

התרחיש האופטימי: השתלת ריאה ירוקה. גם מי שלא מתגורר בדרום העיר יודע ששטחים ירוקים הם לא הצד החזק שלו. זה מה שפארק חורשות אמור לתקן - הוא ישתרע על פני 230 דונם בין נוה עופר, קרית שלום, שפירא, פלורנטין ומבואות יפו, משנה את פני האזור לחלוטין.

כבר בשנת 2000 פתחו תושבי האזור והחברה להגנת הטבע במאבק נגד התוכנית המקורית של העירייה, שכללה בנייה על חשבון שטחים ירוקים והתעלמות מזני חיות בסכנת הכחדה. זה עבד: ב־2009 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה קיבלה את מרבית סעיפי ההתנגדות לתכנית, צימצמה משמעותית את פרויקט הבינוי ושיפרה את המצב בהרבה. “התוכנית עושה צדק סביבתי היסטורי לאזור כולו”, מוסר האדריכל גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע. “היא תיצור ריאה ירוקה שנחוצה כל כך לשכונות באזור, שמוקפות באוטוסטרדות, תעשייה ומסחר. היא תאפשר לצמחייה ולבעלי החיים באזור להמשיך לשגשג, ותעניק לתושבים מרחב מחיה משמעותי ואוויר לנשימה”. 

התרחיש הפסימי: אין! ככה זה כשנאבקים.

סטטוס: במהלך שנת 2022 התוכנית אמורה להיכנס לשלבי בנייה מתקדמים.

העם דרש צדק סביבתי. פארק חורשות (הדמיות: שלמה אהרונסון אדריכלים)

לייט בלומר: בלומפילד יהפוך למרכז ספורט ענקי כבר שנים ברור לכולם שמעונם הרשמי של אוהדי הכדורגל זקוק לשדרוג משמעותי. ההצעה שנידונה בעירייה במהלך השנים האחרונות מעבירה את האיצטדיון לאזור אחר בעיר, ובונה במקומו שכונת מגורים. “ההצעה ירדה מהפרק, והאיצטדיון לא יועבר”, מעדכן אלון סולר, חבר מועצה (רוב העיר) ומחזיק תיק הספורט בעירייה. במקום זה, העירייה החלה לדון ברצינות בהכשרת האיצטדיון לעמידה בתקנים המחמירים של אופ”א, במטרה להכשיר את בלומפילד למשחקים בליגת האלופות ולאירוח אליפות אירופה לנבחרות צעירות, שתתקיים בישראל ב־2013. השיפוץ יכלול הוספת שערי חירום; שדרוג של מערכות הכריזה, ההגברה והתאורה באיצטדיון; התקנת מערכת לספירת קהל ובקרת כניסה בהתאם לחוק הספורט החדש. בהמשך ייבנו באיצטדיון חדרי הלבשה חדשים על פי תקני אופ”א, שכוללים חדר מד”א לטיפול ראשוני, חדר בדיקת סמים, חדר משקיפים, חדר שופטים, משרדים ואולם לקיום מסיבות עיתונאים. בכל אלה הצופה מן המניין כנראה לא ירגיש, אבל בתוספת של כ־3,000 מקומות ישיבה אולי כן.

התרחיש האופטימי: אליפות. “השיפוצים יאפשרו לכל האירועים שנלווים למשחקים להתקיים אין האוס”, מסביר סולר, “המבנה ישודרג ויאפשר לנו לארח אירועים גדולים בעתיד. כשהפועל שיחקו בליגת האלופות לפני שנתיים, היינו צריכים להשקיע מאות אלפי שקלים ולמצוא הסדרים משונים כדי לעמוד בדרישות. השתמשנו בבניינים סמוכים למסיבות עיתונאים, כי רק ככה יכולנו לעמוד בתקנים”. לטענתו, גם האזור שסובב את בלומפילד יושפע לטובה מהשיפוץ. “השיפוץ יקרה במקביל להתחדשות של ציר שלבים, שיהפוך לרחוב עירוני בסגנון אבן גבירול. אלה גורמים שיתרמו לפיתוח ולחיזוק דרום העיר”.

התרחיש הפסימי: מעט מדי, מאוחר מדי. “אני מברך על עבודות השיפוץ”, מדגיש מנכ”ל הפועל תל אביב ניר ענבר. “האיצטדיון לא עמד בתקנים הבינלאומיים הבסיסיים, וכל שדרוג יועיל לו. עם זאת, לצערי העירייה מחזיקה נכון לעכשיו בתפיסה מיושנת באשר למקומו של בלומפילד במרקם האורבני. ההשקעה הנוכחית בו מועטה מדי, והיא תותיר אותו בפיגור ניכר אחרי איצטדיונים אחרים בעולם ואפילו בארץ. לעיר חשובה ומרכזית כמו תל אביב מגיע איצטדיון מודרני ומתקדם, שיכיל לפחות 25 אלף מקומות ישיבה. כבר היום האיצטדיונים בנתניה ובפתח תקוה גדולים יותר, והאיצטדיון בחיפה עתיד להיות גדול פי 1.5 מבלומפילד. לספורט יש השפעה עצומה על החיים האורבניים, ולדעתי, תל אביב אמורה להוביל בתחום הזה, מה שלצערי לא קורה. להערכתי, בתוך זמן קצר ייאלצו לסגור את בלומפילד לצורך שיפוץ נוסף, ומשמעות הדבר שהתוכנית הנוכחית לא חושבת מספיק קדימה. הייתי מחכה עוד שנתיים־שלוש ועורך שיפוץ יסודי בהתאם לחזון של איצטדיון שעיר כמו תל אביב צריכה”.

סטטוס: השיפוץ בבלומפילד היה מתוכנן לצאת לדרך כבר במהלך הפגרה הקרובה, אך כעת התוכנית הוחזרה למחשבה מחדש בעירייה.

האיצטדיון בפתח תקוה גדול יותר. בלומפילד (הדמיה: פרטים אדריכלים)

כוחות השוק: סיטונאים כבר לא יהיו בשוק הסיטונאי. חברים של ניקול ראידמן דווקא כן ותיקי העיר עוד זוכרים את השוק הסיטונאי, שבימי השיא שלו שיווק שישית מצריכת הפירות והירקות בארץ. עם השנים המרכז החקלאי הפך בעיקר למטרד תברואתי, שגרר משאיות ללב העיר ויצר עומס תנועה כבד בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. כבר מ־1965 מתכננים לפנות את השוק, אבל היעדר שטח חלופי, התנגדות מצד התושבים וסתם גררת שגורה דחו את שלב הביצוע עד 2006 (מרשים, תודו).

כשהפינוי סוף סוף יצא לדרך, הפך השטח לאזור נדל”ני נחשק, וחברות רבות התמודדו על הזכות לעשות ממנו כסף. היוזמה שהתקבלה לבסוף נקראת “העיר החדשה” – פרויקט דיור ענק, שבמרכזו פארק וסביבו תשעה מגדלי יוקרה, ארבעה בני 40 קומות וחמישה בני 12, שכבר נרכשו על ידי חברת גינדי. מלבד 1,800 יחידות הדיור החדשות, מתוכננים לקום במתחם גם בית ספר אזורי, מרכז ספורט, מבנה עירוני (כנראה מוזיאון), מרכז מסחרי וגני ילדים.

התרחיש האופטימי: פאן פאן פאן. יעקב יער, חתן פרס ישראל לאדריכלות ומתכנן הפרויקט, מספר שההשראה לתכנון המתחם מגיעה מפרויקטים בעולם שמתמקדים בבנייה שכבתית. “בגראונד זירו בונים מפלס תחתון שמשמש כחניון, מעליו קניון ומעליו כיכר ומגדלים, וכל זה מתחבר לרכבת הקלה”, הוא אומר, “זה העתיד של תל אביב”. במתחם החדש אכן ייבנה חניון תת קרקעי ענק, מעליו קניון, מרכז ספורט ובריכה אולימפית, ומעליהם הפארק שיוקף במשרדים ובמגדלי מגורים. “פרויקט כזה הוא לא רק העתיד מבחינה תכנונית, אלא גם עשוי להחיות את כל האזור”, טוען יער, “יתגוררו בו 5,000 איש, שחלקם הגדול בעלי יכולת, והאזור כולו יתרומם. זו מסה קריטית שתשפיע על כל הסביבה ותהפוך אותה לאזור מאוד אטרקטיבי”. בסך הכל נשמע עשיר, מפנק ומגוון – לא סתם נדמה לכם שזה לא משהו שתוכלו להרשות לעצמכם.

התרחיש הפסימי: עוד סיפור אחד של אפליה. עם פרסום התוכנית פרצה סערה סביב הכוונה המוצהרת של קבוצת הרכישה לשווק את הדירות בפרויקט לעובדי שוק ההון וההייטק בלבד, והתניית ההצטרפות למתחם בוועדת קבלה. “לא ייתכן שעל קרקע ציבורית ששייכת לכולנו תיבנה שכונה מורמת מעם לעשירים בלבד”, טען ארנון גלעדי, אז סגן ראש העיר, ופנה ליועץ המשפטי של העירייה כדי לעצור את המכרז. בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד היזמים נקבע פסק דין תקדימי, ולפיו יזמים לא יורשו להתמודד במכרז אם המדיניות שלהם מפלה או סלקטיבית. למרות ההישג ועל אף טענת היזמים כאילו מחירי הדירות יהיו נמוכים בעשרות אחוזים ממחירי השוק, החזון שבו עובדי שוק ההון ימצאו לצדם שכנים חדשים בדמות סטודנטים סטלנים לתואר ראשון בקולנוע עוד נשמע רחוק. “בתוכנית עצמה אין סעיף שעוסק בדיור בר השגה”, מודה יער, “כיום היזמים בפרויקט מעוניינים למקסם את הרווח שלהם. מבחינת מעורבות העירייה ומתן תמריצים בנושא – זה לא קרה”.

דווקא מכיוון שבעבר רבע משטחי השוק הסיטונאי היו בבעלות העירייה, היו תקוות שהאזור ייועד לתת מענה למצוקת הדיור של מעמד הביניים ומטה; זה, כמובן, לא קרה. “מדובר בפרויקט שלידתו בחטא”, טוען יואב גולדרינג, חבר מועצה מטעם עיר לכולנו ויו”ר אגף הביקורת בעירייה, “העירייה היתה יכולה לבנות במקום דירות להשכרה, כחלק מהפתרון לבעיית שכר הדירה בעיר”. גולדרינג רואה לנגד עיניו מודלים כמו זה של עיריית פריז, שמחזיקה ב־18 אחוז מהדירות בעיר, וכשחקן שאינו מעוניין להרוויח מורידה את מתח הרווחים בשוק. “במקום זה העירייה מכרה את השטח לכל המרבה במחיר”, הוא מאשים, “וברור שהיזם מצפה להפיק רווחים נאים מההשקעה”. בשורה התחתונה, הוא אומר, “במקום שהאזור יהפוך לשכונה חדשה, שוקקת ונגישה שתחבר בין מזרח העיר ומרכזה, אנחנו עתידים לחזות בקהילה מתגדרת שתמשיך את מגמת הבנייה לעשירים בלבד”.

סטטוס: בעוד עשור המתחם החדש בשוק הסיטונאי צפוי להיות מושלם, פעיל ומאוכלס.

כתבות שאולי פספסתם

*#