אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגדלי יוקרה בדרום, שכונות טרנדיות בצפון: מה יקרה עם תל אביב בעוד 10 שנים?

יחידות דיור לצעירים בצפון העיר, התרחבות של פלורנטין מערבה ואחות תאומה לנוה צדק - תרחיש אופטימי ותרחיש פסימי לעתיד התל אביבי

תגובות

במקרה הטוב, זה ייגמר בנוה צדק חדשה, רכבת קלה מתפקדת ועוד פארק סטייל הירקון. במקרה הרע, ילך לנו הים, גינדי יאכל לנו את הראש ולפליטים לא יישאר לאן ללכת. תל אביב, עשר שנים קדימה: פרויקט מיוחד.

מערב לא פרוע: שכונת פלורנטין מערב פלורנטין הוא אחד החלקים הלא מעובדים בדרום העיר, וזה סוד הקסם שלו, אם יש כזה: אזור לא ממוסחר עם בנייה לא צפופה והמון פוטנציאל לא מנוצל שאפשר לפנטז עליו. היסטורית, פלורנטין הפכה למעוז התעשייה הקלה (מרפדיות, מסגריות, נגריות). מאז, שכר הדירה השפוי יחסית משך לאזור אמנים תפרנים שהסבו מבנים מרופטים לחללי סטודיו וללופטים רחבי ידיים. בספוטים שונים בשכונה מתקיימות כבר שנים כמה מהמסיבות המופרעות בעיר, על גגות, במרתפים ובשאר מבנים מעורערים שקורצים לאומן הסמוך, מדגרת הסליז העירונית.

התוכניות החדשות של העירייה יוסיפו מאות יחידות דיור למערב פלורנטין, בעיקר סביב ציר שלבים. בנוסף, כבר עכשיו מוקמים ארבעה מבני יוקרה אליפטיים בעיצובו של אילן פיבקו ברחוב אברבנאל פינת מעון. במקביל, אושרה החלטה להקים שני מקבצי בניינים נוספים על קו התפר שבין אברבנאל לאילת וברחוב החרש פינת האמן. וזאת רק ההתחלה.

משפחות וילדים או בלוקים סובייטים? מערב שכונת פלורנטין (צילום: דודו בכר)

התרחיש האופטימי: להתראות נעורים, שלום ילדים. למשפחות צעירות בפלורנטין העתיד נראה ורוד (אבל בהתחשב בעובדה שהם בחרו להביא ילדים לעולם הזה, הם כנראה היו אופטימיים גם קודם). בית הספר דרויאנוב יוקם השנה מחדש במטרה לשרת את אוכלוסיית הילדים הגדלה בשכונה, אחרי שנים של תחינות מצד התושבים. לצדו יוקמו מתנ"ס, גינות משחקים ומדשאות, במה שיהפוך למרכז קהילתי שכונתי וייקרא "הקריה הציבורית".

בעירייה אוהבים את חילופי המשמרות בשכונה, שבמסגרתם משפחות צעירות מחליפות לאט לאט את הצעירים ואת הסטודנטים, שפלורנטין היתה במשך שנים משכנם המטונף והטבעי. לכן, בנוסף לקריה הציבורית, מתוכנן בשכונה גם שטח ירוק פתוח, עניין כמעט בדיוני בפלורנטין של היום. בעקבות עתירה של פעילים מהשכונה ושל עמותת אדם, טבע ודין נגד עיריית תל אביב, נחתם לפני כשנה הסכם שבו העירייה התחייבה להגדיל את היצע השטחים הציבוריים בשכונה. עכשיו היא מתחילה לקיים. “אם העירייה תרכוש שטחי ציבור, לא בעוד 50 שנה אלא עוד חמש, אנחנו מיד נרגיש בהבדל”, אומר עומר כהן, מתכנן ערים ופעיל בקבוצת דרום העיר לאנשים.

התרחיש הפסימי: מכה אפורה של בלוקים סובייטיים. איך החידושים האלה ישפיעו על תמהיל האוכלוסייה בשכונה? “זאת שאלת מיליון הדולר”, אומר כהן, “בזמן המחאה החברתית נשמעו פה אמירות כמו ‘למה אנחנו מתעסקים בשיפור פני השכונה? יעלו לנו את שכר הדירה ונצטרך לעבור מכאן’. מצד אחד, אלה אמירות שאינן בלתי נכונות. מצד שני, כבר היום המחירים בפלורנטין עלו באופן משמעותי. אני לא מקבל את המשוואה שצריך לגור בזבל ולשלם פחות. אני רוצה לשלם מחירים שפויים ולקבל תשתית ואיכות חיים, ועם תכנון נכון זה בהחלט אפשרי”.

התושבים חוששים שהבניינים הגבוהים, החריגים בשכונה, יהרסו את האווירה הנוחה ואת הוייב האינטימי, ויש מספיק דוגמאות מסביב שמוכיחות שיש סיבה לחשוש. “לפלורנטין יש את האופי המיוחד שלה”, מזכירה האדריכלית ליאת איזקוב בן־שטרית, שפעילה בפלורנטין גם היא, “אני יכולה לדבר מהמרפסת עם השכנה מעברו השני של הרחוב בלי להרים את הקול. במשך חמש שנים נאבקנו בתכניות פיתוח עתידיות כדי לשמר את אופייה של השכונה, אך ללא הועיל. הבינוי אושר כפי שהוא, משהו שמזכיר קצת בלוקים סובייטים. זה לא מה שאנחנו צריכים פה”.סטטוס: תוכנית רביעיית אברבנאל נבנית בימים אלה. תוכניות בנייה נוספות מצויות בשלבי אישור.

ומה יהיה עם האופי? שכונת פלורנטין (צילום: דודו בכר)

נוה צדק, טייק 2 הייתם מצפים שיניחו למתחם התחנה אחרי מתיחת הפנים המסיבית שהוא עבר, אבל לא. במקום החניון הענק שלצדו, וגם דרומה לכיוון רחוב אילת, מתכננים בעירייה בנייה של רצף בניינים נמוכים יחסית ובהם מאות יחידות דיור, שאמורים לדמות שכונה שמרגישה כמו נוה צדק, ממש מטר מנוה צדק. גם בתוך השכונה מתכננים לבנות עוד. לכל המודאגים: החניה הצמודה למתחם התחנה תעבור אל מתחת לקרקע, וממילא חניה אף פעם לא היתה הצד החזק של השכונה הזאת.

התרחיש האופטימי: טובות השתיים. על הנייר, עוד שכונה נעימה כמו נוה צדק, שלא מגיעה על חשבון מקומות חניה באזור ואולי תצליח למתן קצת את עליית המחירים ההיסטרית ברובע הטרנדי, נשמעת כמו רעיון בכלל לא רע. גם האיפוק היחסי בעניין רבי הקומות הוא רגע נדיר במחוזותינו.

אחות תאומה. נוה צדק (צילום: עופר וקנין)

התרחיש הפסימי: טובה שכונה אינטימית אחת ביד משתיים שמוקפות באוטוסטרדות. בנוה צדק המקורית לא מתים על הרעיון של אחות חורגת, ונשמע שמדובר ביותר מגחמה ילדותית של בן יחיד. פעילי השכונה פועלים כבר היום בכמה חזיתות קשוחות בו זמנית: אם ציר שלבים ייבנה ככביש מטרופוליני, מצוקת החניה בשכונה תעלה, והרעש וזיהום האוויר יגברו; אם רחוב המסילה אכן יתחבר להרצל ויחצה את השכונה, ייצרו שני האלמנטים יחד טבעת חנק שתשנה את פני האזור ותהפוך אותו לאטרקטיבי הרבה פחות. כמו כן, במהלך העשור האחרון אושרה בניית מגדלים סביב השכונה, שמצלים עליה ומשנים את פניה לרעה. לצד כל אלה, השכונה מתמודדת זה שנים עם בעיות פנימיות, שעיקרן מחסור חמור בשטחים ירוקים. כיום, נניח, יש בה גינה אחת בלבד.

בתוכנית החדשה דווקא לא מתוכננים שטחים ירוקים, ואין בה התייחסות למצוקת החניה, סיוט תמידי שכל מבקר בסוזן דלל מכיר מקרוב. לעומת זאת, יש בה לא מעט שטחים לצורכי מסחר, שזה בטח לא מה שמישהו מתושבי השכונה מחכה לו. “אנחנו מתנגדים לפיתוח שירותי הסעדה וחנויות לממכר מזון ברחובות שאינם שבזי או רחוב המרד”, אומר דוד איתן, חבר בעמותת תושבים למען נוה צדק. “אין הצדקה לפתח מסחר ברחובות הקטנים של השכונה, שיהפכו למטרד עבור התושבים. התוכניות שאושרו מונעות מהרצון לעשות עוד כסף – כל הפרויקטים שקשורים לפיתוח מעניקים לעירייה מס השבחה, ואחר כך ארנונה. על כל מגדל הם מרוויחים מס השבחה של 200-150 מיליון דולר. בהתחשב בחוסרים החמורים בתוכנית, לא נראה ששיפור תנאי ואיכות החיים של התושבים מעניינים את העירייה. אם לצד הרחבת השכונה לא יטפלו בבעיות האקוטיות שקיימות בה כבר עכשיו, בעוד עשר עד עשרים שנה המצב של נוה צדק יהיה קטסטרופלי”. “השכונה עלולה להיות מוקפת בטבעת כבישים ראשיים ועתירי תנועה, שכלל לא רלוונטיים לשכונה עצמה אך פוגעים בה באופן קריטי”, מזהירה גם אורית נבו, דוברת עמותת תושבים למען נוה צדק. “כמו כן, לצערנו רבים מהמגדלים שמזיקים לשכונה אושרו, ואנחנו רק נלחמים כדי שלא יוקמו מגדלים נוספים. גם מתחם התחנה מהווה עבורנו סיכון: נכון לעכשיו הוטלו עליו מגבלות, אך אנו חוששים שעם הזמן הן יישחקו ואז נהיה מוקפים באולמות אירועים ומתחמי בילוי שנוגדים את אופי השכונה. כל זה עלול להבריח תושבים, בעיקר משפחות, שכבר היום קשה להן להתגורר בשכונה שרוב השירותים ההכרחיים מצויים מחוץ לה”.

סטטוס: הבנייה באזור נוה צדק אושרה לאחרונה וצפויה לצאת לדרך במהלך השנים הקרובות.

אחים תאומים. מגדלי נוה צדק (צילום: דודו בכר)

הי צפונה: מה יהיה עם השכונות הצפוניות? צפון מערב תל אביב מכיל היום בעיקר חול. הבנייה בו כל כך מועטה שמלון מנדרין, שמרכז את הפנסיונרים של האזור להקרנות סרטים אחר הצהריים, נחשב לאטרקציה אזורית מרכזית. אבל כל זה עומד להשתנות: על 3,000 דונם לאורך רצועת חוף של חמישה קילומטרים, הופקדה בשנה האחרונה תוכנית 3700. רובע חדש שיוקם בה עתיד להכפיל את שטחה של תל אביב, ולהפוך את נהר הירקון למרכז (לפחות הגיאוגרפי) של העיר.

בשלב הראשון יוקמו בשכונה חסרת השם בינתיים 12,500-10,000 יחידות דיור, שישכנו 30-20 אלף תושבים חדשים. ייבנו לכבודם חמישה בתי ספר יסודיים, שלושה בתי ספר תיכוניים, ושתי תחנות מרכזיות (אחת בשדרת יוניצמן ואחת בבית הקברות ירקון), בנוסף לקו הירוק של הרכבת הקלה, שצפוי לעבור במקום מתישהו בעתיד הרחוק. שלושה כבישים ראשיים יחברו את הרובע החדש לעיר: הם ימשיכו צפונה את דרך נמיר, אבן גבירול והירקון.

הממדים האלה לא סתם נשמעים דמיוניים – תוכנית 3700 היא התוכנית הכי חשובה ורחבת היקף שמעסיקה את עיריית תל אביב כרגע, וצפויה לחולל סערה בשוק הנדל”ן ובחיים העירוניים בכלל. היא תקים בצפון המנומנם את השכונה השלישית בגודלה בעיר (אחרי יד אליהו ורמת אביב), בעתודת השטח הלא מתוכננת הגדולה ביותר שנותרה בה.

חזון אופטימי או המשך ישיר להרצליה? השכונות בצפון העיר (צילום: דודו בכר) התרחיש האופטימי: סי אנד סאן. המוטיבציה של העירייה ביחס לשכונה החדשה, שלא לומר המנטרה שלה, היא למנוע פרבור: להקים שכונה שתתפקד כהמשך של מרכז העיר, ולא פרבר אפרורי ועייף כמו שאר השכונות שמצפון לירקון. החשש שהשכונה תתגלגל להיות מובלעת כפר סבאית מאכזבת המריץ את המתכננים לשאוב השראה ממתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס, מי שטבע בתוכנית המתאר הראשונה של תל אביב את היסודות שעושים אותה למה שהיא עד היום. המדיניות של גדס כוללת שדרות שניצבות לים ומעודדות בריזה נעימה, רחובות אורכיים לצורכי מסחר, וגנים ציבוריים בין לבין. התשובה לשאלה אם ניתן לשחזר את הפלא הזה בשטח בתולי עצום רחוקה מלהיות חד משמעית.

בצד המבטיח: התוכנית החדשה אמורה לתקן את העוול ההיסטורי של מרכז העיר, שם הים נשאר רחוק מהעין. למעט רחוב פרישמן, אף רחוב בעיר לא נשפך לים ומאפשר מבט פנורמי עליו. ברובע החדש מתוכננים טיילת גדולה ופארק חופי בדיוק לצורך זה. אם זה יעבוד כמו שצריך, זו תהיה השכונה עם הגישה הכי מעוררת קנאה למשאב הטבע היקר בעיר.

האדריכל יעקב יער, שהיה מעורב בתכנון מחדש של מתחם שדה דב, מאמין שגם התחבורה באזור תהיה אלטרנטיבה נעימה לסיוט במרכז העיר. “אין בתוכנית כבישים נרחבים, אז היא לא תמשוך עומס של רכבים פרטיים”, הוא אומר. “המדרכות רחבות ונוחות יותר, יהיו שבילי אופניים, רחובות שקטים עם בנייה נמוכה וגינות גדס. אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד עשר או 15 שנים, לכן אפשר רק לייצר תשתית שתהיה בסיס טוב ופתוח לשינויים”.

דירה בתל אביב עם ים קרוב ופקקים רחוקים נשמעת כמו חלום, ומה שנשמע כמו חלום בדרך כלל גם עולה ככה. סגן ראש העיר, אסף זמיר, הציע להקצות 20 אחוז מהדירות ברובע החדש לצעירים, ואיכשהו ההצעה שלו התקבלה פה אחד. “כ־2,160 דירות יוגדרו כדיור בר השגה”, הוא מסביר, “כלומר שכר הדירה יסובסד על ידי העירייה או הממשלה. בנוסף, הקבלנים יחויבו לבנות דירות בשטח של 50-60 מ”ר, דירות שהמחסור שלהן במרכז העיר מורגש כיום”. אם כל זה יקרה ועוד כל כך בזול, אפשר להתחיל לדבר על נטישה המונית של דירות החדר המעופשות בפלורנטין. אבל רגע, מי אמר שזה באמת יעבוד?

מפריחים את השממה. שטחי גלילות (צילום: יעקב וקנין)

התרחיש הפסימי: פרברים רפיוג'יז. יודעי דבר מזהירים שממש לא בטוח שהמבנה הבסיסי של שתי וערב יספיק כדי לשחזר בצפון הרחוק את האווירה הסואנת והמעורבת של מרכז העיר. “נכון לעכשיו, הרובע המתוכנן נראה רחוק מאוד מחזון גדס”, מעריך מנחם קוזלובסקי, אדריכל ופעיל לשימור סביבה. “העיר הלבנה נבנתה בין הים לבין אבן גבירול, ומאבן גבירול עד נמיר העתיקו את הקונספט בהצלחה, מכיוון ששמרו על אותם ממדים של בלוקים, גינות וכבישים. תוכנית 3700 מתוכננת בממדים אחרים – בלוקים גדולים, בניינים רציפים. שלא לדבר על כך שגדס תכנן בתים בני ארבע קומות מקסימום, וכאן מדובר בבניינים בני עשר קומות ויותר”.

לדבריו, הקסם בתוכנית גדס נעוץ בהפתעות שמזמן השיטוט ברחובות. “גדס תכנן רחובות מתפתלים ומעברים צרים שיוצרים מרחב פנימי שכולו ציוץ ציפורים", הוא מסביר. "ברובע החדש הבלוק עצמו גדול יותר, אין מעברים וגינות נסתרות, אלא רק קרקע ירוקה בשולי הבניין”. גם את הרוח של מרכז העיר קוזלובסקי מתקשה להאמין שניתן לשחזר. “קשה לי לראות כיצד מושכים את האינטנסיביות שמאפיינת את הרחובות הגדולים בעיר צפונה מהירקון”, הוא אומר. “זה אזור שהוא לוויין שינה. רוחב הרחובות מאוד מוטה לכיוון תנועה פרטית, מה שמייצר תחושת פרבריות. התכנון הנוכחי מזכיר אם כבר את רחוב פנקס או מגדלי Yoo, ולא את החיות של מרכז תל אביב”. גם הפתיחות לים, טוען קוזלובסקי, לקויה. “הרי הערך המוסף של העיר הוא הים”, הוא אומר, “אך הרובע החדש נראה כמתגדר מהים ובנוי מדי, ולא מזמין הולכי רגל ורוכבי אופניים ליהנות ממנו. זה פספוס”.

בסופו של דבר, השאלה המרכזית היא מי יהנה מהנגישות המסוימת לים, ממוסדות החינוך החדשים, מהסבסוד היחסי של הדירות ומהתשתיות האדירות. יש מי שמשוכנעים שהשכונה החדשה תמשוך לבסוף רוב מכריע של אוכלוסייה הומוגנית אמידה ומעלה. “האוכלוסייה שתגור באזור תורכב בעיקר ממי שיכול להרשות לעצמו לגור בהרצליה”, טוען האדריכל ומתכנן הערים מנחם כהן, “משום שבכל מקרה הוא יהיה חייב מכונית”.

סטטוס: השלב הראשון בתוכנית צפוי לצאת לדרך בעוד ארבע שנים, והשכונה המוגמרת עתידה לעמוד על תלה בעוד 20 עד 30 שנה.

*#