יום הולדת לריף ראף ז"ל: "מקום של אאוטסיידרים" - לילה - הארץ

יום הולדת לריף ראף ז"ל: "מקום של אאוטסיידרים"

עברה כבר שנה מאז נעל הריף ראף את שעריו ונפתח מחדש כקורדורוי. רן אורן חוגג דווקא את יום הולדתו של הבר המיתולוגי, אבל מעדיף לראות בכך וידוא הריגה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

יש כאלה שאומרים שעדיף לא להעיר את המתים, אבל במקרה הנוכחי זה פחות משחק בסיאנס אלא יותר כמיהה לסגירת מעגל. רבות דובר לפני שנה על סגירת הריף ראף. אותו מקום קטן בגרוזנברג, שהצליח למשוך אליו לא מעט תשומת לב, נעל את שעריו והיום הוא חנות מוזרה להפליא. ובאמת, עניין הריף ראף נטחן עד דק, אפילו כבר נולד ממשיכו - הקורדרוי - אבל כנראה שמשהו עדיין חסר, כי השבוע חוגגים שם שנה בלי הריף ראף.» קורדורוי - אלנבי 99, תל אביב"כל הרעיון הזה של לעשות מסיבת שנה לריף ראף זה נגד האופי שלי", אומר בעלי הריף ראף ז"ל והקורדרוי רן אורן בניסיון להסביר את האירוע, "אני לא נוסטלגי ואין לי רצון לשחזר דברים, אבל באו אלי המון אנשים עם רעיונות ואני דחיתי אותם. הריף ראף נסגר בכלל בנובמבר, אבל דווקא 9 בדצמבר - תאריך ההולדת שלו ב־2004 - היה פנוי, אז חשבתי שאם כבר לעשות משהו זה את חגיגת יום ההולדת האחרון של הריף ראף, שמעולם לא קרתה. בערב ינגנו כל הדי.ג'ייז ה'חשובים' מאותה תקופה, ואפילו יגיעו אנשים ותיקים כמו רוקו מלהקת השקרנים, שהיה הברמן המיתולוגי של המקום הישן, שיתפוס את עמדת הבר לערב אחד".אתה טוען שזה נגד האופי שלך, כל הנוסטלגיה הזאת, אבל בסוף זה יוצא הכי מתרפק."נכון, נסחפתי. מאוד התגעגעתי לאנשים שעבדתי איתם פעם ושייקחו חלק בערב הזה. זה נתן לי מוטיבציה"."כל הרעיון הזה הוא נגד האופי שלי". רן אורן (צילום: תמר קרוון)כל הערב הזה בעצם הופך את הריף ראף למקום מיתולוגי, כזה שממשיכים לחגוג אותו גם זמן רב אחרי לכתו מהעולם."כן, אבל ככה אפשר לקבור אותו סופית".אז הערב הזה הוא למעשה וידוא הריגה?"באופן רשמי ומוחלט. אחריו אני לא רוצה לשמוע מילה על הריף ראף, מספיק וזהו".הקהל שמגיע לקורדרוי, שאם רוצים או לא נחשב לממשיך הדרך, השתנה?"אני מרגיש שהגרעין הקשה שלו הוא זהה, אבל ברור שהתפאורה השתנתה, וזו בדיוק הבעיה עם מקום כזה - שמראש הוא פונה לקהל מצומצם. גם במקום הקודם היו תקופות שהאוכלוסייה קיבלה צורות אחרות. הקושי במקום שמכוון להיות פחות קונפורמיסטי, שמקדם אינדיבידואליות, הורגש בתקופה שבה נפתח הפרוזדור במקביל לריף ראף, או בתקופה הנוכחית של הקורדרוי - כאשר פעל התדר".ומה אתה מרגיש כלפי המקום של שותפך לשעבר לריף ראף, רני שטיינר, שפתח לאחרונה - ממש מעבר לכביש - את המקום החדש שלו, הר סיני?"מבחינתי הר סיני זה קלאברים בגרוש והיפסטרים סוג ג', ככה שזה לא רלוונטי. זה אפילו טוב שהוא שם, זה מפריד - וסלח לי על הביטוי המצ'ואיסטי - בין הגברים לילדים".למרות שבקורדרוי הגיל הממוצע צעיר יותר."הרבה אנשים מדברים על זה, אבל זה לא מדויק. יש כאן אנשים שבעיקר צעירים יותר באופי שלהם, וזה חלק מהאיכויות של המקום".זה לא מוזר שילדים בני 20 כבר מתרפקים בנוסטלגיה על הריף ראף?"זה בהחלט מדהים. ככה אתה מגלה לפעמים גם את האנשים שאין להם העדפה, כאלה שהולכים רק לאיפה שיש אקשן ומלאים נוסטלגיה למשהו שהם לא היו חלק ממנו בכלל".במסיבה ינגנו כל הדיג'יים החשובים מהתקופה. הריף ראף (צילום: אורן זיו)

יש להעריץ, אסור לחקות "ביום שנסגר הריף ראף ישבתי בשירותים ובכיתי שנגמרה לי הילדות", מוסיפה במהלך השיחה פז בונפיל, הברמנית הצעירה של הקורדרוי, שעוד הספיקה להיות חלק מהצוות הישן. "אין ספק שהקורדרוי לא החליף לגמרי את הריף ראף", אומר אורן, "למרות שהרעיון הוא אותו רעיון והגרעין הוא אותו גרעין יש דברים שהשתנו וזה לא עניין של לטוב או לרע, זה פשוט שונה".בתקופת הזוהר של הריף ראף הוא היה בית לבוהמה זעירה מקומית, שאהבה את המקום והבעירה אש של התלהבות, שהביאה לשם את כל השאר. זה עדיין ככה בקורדרוי או שזה רק צל חיוור של אותה תקופה?"תראה, אני לא בטוח מה הקהל שמגיע היום מחפש. אני יכול להגיד שמהפרספקטיבה שלי - וזה בעיקר כי הרבה אנשים לא הבינו את המהות של המקום הקודם - הקורדרוי הוא תימצות המהות החיובית של הריף ראף. כל עניין הבוהמה המקומית לא ריגש אותי במיוחד אף פעם. כל תרבות הסלבס, בין אם במרכאות ובין אם לא, לא נוגעת למקום. מבחינתי ביום טוב אני הסלב הכי גדול כאן, וביום רע אני מרגיש הכי נורא. אני לא יודע מי כותב מה ואיפה, צר לי להגיד שגם עיתונים אני לא קורא. בכלל, אני מרגיש שיש במקום הזה משהו מאוד קול שלא מתאמץ, זה הכל".אז מה מגדיר את הקו האמנותי של מקום כזה?"אני חושב שבשנים האחרונות נהיה מביך לנסות להגדיר ז'אנרים - פשוט אי אפשר. זה הוכח עם כל מיני דברים שניסו להגדיר אותם, שאני אפילו הייתי חלק מהם - דוגמת ניו רייב - שהפכו לאבק. המקום נשאר כזה שמנגן מוזיקה של אאוטסיידרים לאנשים אאוטסיידרים".הקהל פה עדיין אאוטסיידרי? בשנה האחרונה נראה שכבר פחות."אולי זה מרגיש ככה ביחס למקום, אבל אם יוצאים החוצה למקומות אחרים אז פתאום זה ניכר הרבה יותר. השונות של הקהל שמגיע לפה יוצאת החוצה. כשבן אדם יוצא למקום מסוג כזה, מעבר למוזיקה ולאלכוהול חשוב שהוא לא יתבזה, וזה משהו שהיה ועדיין חשוב לי מאוד. בהרבה מקומות שאני יוצא אליהם עכשיו אני מרגיש שהם מתחת לכבודי ושאני מתבזה בהם, ואני לא מדבר רק על מקומות שברור שאני לא ארגיש בהם בנוח מבחינה אסתטית, אלא גם על מקומות שמשדרים מעין ריף ראף לעניים"."ריף ראף לעניים"?"יש גל שלם של מקומות כאלה, ורובם כבר נסגרו. תופעת הלוואי לא תחזיק יותר זמן מתופעת הלוואי שמלווה אותה, זה כלל טבע וזה ברור. הריף ראף הוא כמו ג'וי דיוויז'ן, להקה שיש להעריץ הערצה גדולה אבל אסור אף פעם לחקות".השונות של הקהל שמגיע לפה יוצאת החוצה. הקורדורוי (צילום: יעל לינזן)ומה יקרה אם יום אחד גם הקורדרוי ייסגר?"כרגע, לפי התוכניות, נשארה עוד שנה עד שיהרסו את הבניין הזה, ככה שנבואה כזו היא מוחשית. מה יהיה עתידי אין לדעת, למרות שאני לא רואה את עצמי הולך לגדל תרנגולים במשק, לצורך העניין".יום אחד ייעלם הצורך במקום בעל אופי כזה?"יש סכנה כזאת. כל מה שנראה לנו כמובן מאליו יכול להתאייד. זה קרה לאורך ההיסטוריה בדברים יותר משמעותיים מהקורדרוי".כל האירוע מרגיש קצת כמו עצרת הזיכרון בכיכר ליום השנה לרצח רבין."יש מן הדמיון. שנת 1995 היתה נקודת מפנה בחברה הישראלית, ומשם העניינים רק הלכו והידרדרו, וגם אחרי סגירת הריף ראף זה ברור שהדברים הולכים דאון היל. אז אנשים, תיאחזו בקורדרוי, כי יום אחד גם זה לא יהיה".

יום הולדת לריף ראף - ו' 9.12, מ־16:00. קורדורוי. כניסה חופשית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ