עיר החטאים: האם מערכת יחסים יכולה לשרוד בגידה? - לילה - הארץ

עיר החטאים: האם מערכת יחסים יכולה לשרוד בגידה?

מה יותר גרוע, לפרק חבילה כשאוהבים או להמשיך לתפקד פגועים. בגידה יכולה להיות הרסנית למערכת היחסים אבל לא בהכרח, אם הפלוסים שבבן הזוג גדולים על המינוסים - אפשר לסלוח על הכל

יעל רון, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יעל רון, עכבר העיר

ד' מהדרום, כלומר דרום תל- אביב, שאל אותי אם מערכת יחסים יכולה לשרוד בגידה. כל- כך נוגה ופוטוגני למוח היה המייל שלו, כולל תיאורים ליריים מפורטים על הדרך בה גילה ועל תחושת האבדון שאחזה בו, עד כי הפעם- וזו היחידה, חרגתי ממנהגי והצעתי לו להיפגש פנים מול פנים, בלי שום אמצעי זהירות, כדי לבחון, לפרק ולנסות להבין אם מערכת היחסים הוותיקה שלו עם זוגתו תוכל להמשיך להתקיים בצל הבגידה. בבוקר לח בשנת תשע"ב הלכה זוגתו (שתחייה או שתמות. הוא עדיין בלבטים) ורעתה בשדה זרים שממש במקרה כלל קולגה שלה לעבודה שהקל עליה את הסטאז' הסזיפי בימים קשים. » עיר החטאים - כל הטוריםמעשה שהיה כך היה ישבנו אני והמקורנן על בירה ישראלית בצהריים גשומים והוא, צנוף ועצוב עם לוק מובהק ומסוקס של גבר נבגד מהמערבונים, קיצר בפני את סיפור העלילה. הם יוצאים כבר שנתיים וקצת, גרים ביחד שנתיים. היא לפני מבחני הלישכה והוא נשאר באקדמיה ועושה עבודות עיצוב מהצד. את הכלב המפורעש שלהם הם אימצו מעמותה חובבת חיות כמקדם מחויבות, ומאז הם חיים בנעימות של שגרה מתוקה. כל זה היה לפני שהתמוטטה עליו התקרה, כך הגדיל לתאר בדרמטיות המזוהה יותר עם גרושות ממורמרות, כשמעיין, שם אמיתי, דמעה כל הלילה והשתנקה, ובעוד הוא מחבק אותה חיבוק אוהד ומלא דאגה, שפכה בפניו את עלילותיה שכללו נישוק+ליטוף+נגיעות הדדיות, בעיר הגדולה. בר המזל הנוגע והננגע היה עו"ד צעיר, והרקע להשתלשלות המגעים היה, לדבריה, מתח מיני מצטבר. אז, חשף בפני הנבגד, היה זה הוא שהתחיל לבכות. בכה ובכה והרגיש את צער כל נבגדי העולם מונח על כתפיו. וכאילו לא די לו בידיעה שזרועות האחר חלשו על גופה, ביקש ואף דרש תיאור מפורט של איך זה התחיל, מה בדיוק היה שם, איך היא הרגישה והגיבה למגע יד זרה והאם היא נהנתה.זה יכול לקרות לכולם (מתוך: "רוחות של תשוקה")כיאה לליידי אמיתית היא סירבה לפרט עד לרמה ציורית, וחתמה בהכרזה נרגשת ש"זה היה חד פעמי וחסר משמעות, ואני לא הולכת לוותר על הזוגיות שלנו, ואני אעשה הכל בשביל שתסלח לי ותרצה אותי בחזרה". כשביקשתי גם אני תיאורים מפורטים לקלחת הרגשות שהתחוללה בחדר ההוא בעת ההיא, הוא הודה שבסרטים זה נראה הרבה יותר טוב ועם הרבה יותר פאסון, ושבמציאות הוא הפך לשלולית של בכי והרגיש דקירות של כאב בחזה במשך יומיים שלושה. "מי שלא בגדו בו אף פעם, לא יבין את תחושת הלבד וחוסר האונים שמתיישבת בשנייה על הלב", הוא סיכם את החוויה.מה שלא הורג מחשל  מזל שבי בגדו. כך יכולתי לדלות מזכרוני הבוגדני גם כן, את אותה תחושת קבס, וליצור ביני לבין הנבגד אווירת הזדהות וקירבה. ההבדל הוא שבמקרה של הבן בליעל הפרטי שלי, זה קרה בחסות האלכוהול עם מי שהיתה, תיבדל לחיים ארורים, שותפתי דאז לדירה. היא הייתה תמצית הפלרטטנות, החשקנות וחיית תשומת לב במהותה, עד כי גם החתול הג'ינג'י המשותף לשלושתנו זכה לקבל ממנה מבטי תועבה פה ושם. במקום לאחסנה מאחורי סורג ובריח, להדק למותניה חגורת צניעות ואת המפתח לזרוק לים, נתתי לה להלך חופשייה בדירה עד שסיימה לילה אחד רווי אלכוהול ושאר מרוממי נפש בתוך השקדים של חבריקו דאז. זאת הסיבה שרקקתי הצידה כל אימת שהמקורנן מלמעלה סיפר את דבר עלילת הבגידה. צריך כמובן לדעת עם מי לבגוד (מתוך: "החטא הראשון")

יותר מאשר חיטוט בשחלות זרות או בשקדים השייכים לאחרת, בגידה היא ההפרה הבוטה והחמורה ביותר של הדבר השברירי והעדין הזה עליו מבוססת מערכת היחסים, הידוע בשמו העממי "אמון". באבחת לשון או שד, מתנתץ לנצח אותו אמון, אותה בלעדיות, ומה שהיה עד כה שלי, מחולל ומוכתם על- ידי אחר. אחרי זה שום דבר לא באמת משנה. פרטים טכניים, ביאורים, התנצלויות, הלקאות, הבטחות, איומים ותחנונים הם רק רעשי רקע בתהליך האבל שמתחיל להתהוות קצת אחרי רגע הווידוי והחל משלב ההפנמה. בדיוק כמו במקרה הדלוח האישי שלי, גם המקורנן החביב הסתכל על חברתו חזור והבט בניסיון להבין איך, איך לעזאזל היא יכלה לעשות לו את זה. אחרי זה, כדי להמשיך את מסע הכאב, הוא גם חפר עמוק עמוק בנשמתו כדי להבין אם אצלו האשם. אם הזניח אותה, הכאיב, נאטם או ביצע פשע גדול שהשליך אותה הישר לזרועות עו"ד ב. זונה שמתמחה בדיני קניין. השלב הכמעט אחרון היה הזעם האדיר שבמקרה שלו בא לידי ביטוי בטקס פגני שכלל גזירת כל מזכרת, מכתב, תמונה או רכוש משותף. כמעט. "ועם כל זה, אני עדיין אוהב אותה", הוא התבכיין, "אוהב אבל לא מסוגל לסלוח ומצטמרר מהמחשבה שהייתה עם אחר. איך יוצאים מהמלכוד הזה?", הוא סיים את הסאגה היבבנית והסתכל עלי בתקווה.זה הזמן לסלוח  אני סלחתי כי אהבתי, כי הייתי רציונלית וכי ידעתי מה כמות מוגברת של אלכוהול בליווי שותפה שהכינוי "חתולה שחורה, נימפומנית ומיוחמת" הומצא במיוחד עבורה, עלולים לחולל למי שעד היום בריזר היה עבורו קרחנה בעיצומה. סלחתי כי הפלוסים עלו על המינוס הגדול: פרידה, וסלחתי כי הוא הסביר והתנצל והתייסר ובעיקר, למרות המרחק הגדול שלו מלהיות קורבן, הוא סבל נורא.ואני האמנתי לכל מילה שיצאה לו מהפה וסלחתי בלב שלם, כי כולנו מועדים למעוד מתישהו במהלך חיינו, בתחום זה או אחר. האם זה באמת שווה את רגשות האשם? (מתוך: "הבוגר")

אחרי ששטחתי בפניו את טוב ליבי ואמונתי באנושות - שתי תכונות שהפכו לנחלת העבר, הצעתי לו לערוך חשבון נפש ניתוחי, חפירתי וסזיפי שיעזור לו להבין או הוא באמת רוצה להמשיך ביחד ולאפשר לה לחזור לזרועותיו. "אם כן", יעצתי לו, "אתה חייב לסלוח בלב שלם. לא לשכוח, אלא לסלוח ולשים את מה שהיה במאחורה של הראש, ולא כצל שיכהה על הכל ממעל. אבל אם אתה לא יכול לסלוח ולהמשיך הלאה וזה הולך לעמוד בין הלב שלך לשלה כמו חומה בצורה, שכח מזה. כי הזעם רק ילך ויתגבר. אם החלטת שאתה נותן לה ולזוגיות שלכם צ'אנס נוסף, תתחילו מחדש. משמע, אל תרקוד על אינסידנט הלשון שיצאה מכלל שליטה, אל תזכיר את המאורע המקרנן חדשות לבקרים ואל תשתמש בו כנשק עוקצני שיכול בקלות לגרום לך לצאת כשידך על העליונה בריבים. אם החלטת להתחיל מחדש, תתחיל כלוח חדש: אל תעקוב, אל תראה פחד או חוסר אמון ואל תשדר  "את במעקב או בתקופת ניסיון". את כל ההבהרות, השאלות, החששות תדאגו לבצע מראש, במהלך השיחה וקבלת ההחלטות, ואם החלטתם שניכם לנסות ולשרוד את הבגידה, לכו על זה בלב שלם עם מינימום מטענים שיצופו על פני השטח שיעוררו את המעידה הבגידתית כל פעם מחדש וירחיקו מכם את היכולת לבנות ולבסס את האמון מחדש".

רגע אחרי שהושטתי לו קבלה (שוטף + 60, החיוב לפני שעה), איחלתי לחייל בצבא הלבבות השבורים בהצלחה, נעלמתי אל האופק הערפיחי ותהיתי מה יותר גרוע: לפרק חבילה כשאוהבים או להמשיך לתפקד עם נפש אחת צולעת ופגועה.

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ