גרופים: אתרי הקופונים הישראליים מתאוששים מהמחאה החברתית - לילה - הארץ

גרופים: אתרי הקופונים הישראליים מתאוששים מהמחאה החברתית

מספידים אותם, לועגים להם, מתביישים בהם. בינתיים, הקופונים הצליחו לעשות את מה שרבים לפניהם ניסו: לשכנע את הישראלים לקנות באינטרנט

לירי הלפרין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לירי הלפרין, עכבר העיר

איפה עושים את הקניות הכי זולות בת"א?למה כולם חושבים שלתל-אביבים יש כסף?משלמים ביחד: המחאה משתלטת על הרגלי הצריכה

גם בעולם הקופונים מתאוששים מהמחאה החברתית. אחרי ירידה חדה במכירות בחודשים אוגוסט-ספטמבר, שאפשר להסביר רק באמצעות הכריזמה המתפרצת של דפני ליף, עשרות אתרי הקופונים הישראליים מתחילים לחזור לשגרה. הדיבור סביבם שכך והכותרות מתריעות מפני בועה שעומדת להתפוצץ, אבל אתרי הקופונים לא הולכים לשום מקום, להפך: כרגע נראה שדווקא פיסות הנייר המביכות האלה הצליחו לחולל מהפכה בתחום קניות הרשת בישראל.

לסגור את החלון וללכת לקניון

כבר בשנה שעברה הבינו מרבית הישראלים את כוחו של האינטרנט ככלי להשוואת מחירים, לחיפוש טיסות וכיוצא באלה. למרות זאת, רבים התקשו להתקדם לשלב הבא ולבצע את הרכישה עצמה ברשת. את החופשה, המלון וכרטיסי הרכבת בחרו ותיכננו באתרי הנסיעות, אבל בשלב הסופי הרימו טלפון לנציג שירות כדי לבצע את ההזמנה בפועל, כשהם משלמים, במודע, הרבה הרבה יותר. למה דווקא ישראל, שידועה כמאמצת זריזה של חידושים וטרנדים, נשארה מאחור? “הסיבה הראשונה והבסיסית היא החשש מכך שתשלום באינטרנט יגרום לפרטי כרטיס האשראי להגיע לידיים הלא נכונות, שיעשו בהם שימוש לרעה”, מסביר עודד זהבי, מנהל אזור המזרח התיכון ואפריקה של PayPal, “הסיבה השנייה היא חוסר סבלנות: נתקלים בעמוד תשלום ארוך ומייגע, שדורש הקלדת פרטים אישיים, כתובת, פרטי כרטיס אשראי ועוד, מתייאשים ומעדיפים לסגור את החלון וללכת לקנות בקניון”.

לפני כשנה PayPal השיקה את שירות התשלומים שלה בעברית. מאז ועד היום, יותר מחצי מיליון ישראלים החלו לרכוש באינטרנט, כשהם מצמצמים פער של עשור מול שאר העולם המערבי. זהבי מייחס חלק ניכר מההצלחה לסחף האדיר של אתרי הקופונים. “האתרים האלה איפשרו כניסה רכה ובעיקר משתלמת לעולם הקניות באינטרנט”, הוא מסביר, “ישראלים אוהבים הנחות. 50 אחוז הנחה למסעדה האהובה עליהם זו סיבה מספקת בשבילם לשלוף כרטיס אשראי ולשלם באינטרנט”. 

מעבר לשחרור הצרכן הישראלי ממחסום התשלום באינטרנט, הקופונים יצרו גם שינוי כולל באופי המגדרי של השימוש המקומי ברשת. “עד לפני שנה רוב הקונים הישראלים באינטרנט היו גברים”, מספרת טל לב, מנכ”לית באליגם, “אבל המאזן השתנה. בתחום רכישת הקופונים יש היום 70 אחוז רוכשות נשים. זה עולם צרכני שמתאים יותר לנשים, גם בעולם ה'אמיתי' הן הצרכניות העיקריות”.

בקרוב האפליקציה

אתרי הקופונים סחפו את ארצות הברית בעיצומו של המשבר הכלכלי של 2008. בארץ התופעה התפשטה שנתיים מאוחר יותר, וזכתה להצלחה מסחררת. תוך כמה חודשים קמו עשרות אתרי קופונים, ובהמשך גם אתרי נישה: קופונים למגזר החרדי (כיפון, בא בטוב), למגזר הערבי (אחלה דיל, panet), לאמהות בלבד או לתיירים בישראל (Abon.co.il). הדור הבא כבר כאן: אתרי קופונים יד שנייה נפתחים בקצב מרשים, ומוכיחים שיותר משאנחנו אוהבים לקנות זה מזה אנחנו אוהבים למכור זה לזה.

קופונים מגזריים. מימין: אתר Abon.co.il, משמאל: אתר panet (צילום מסך)

לאחרונה החלה להתפשט התחושה שהאופוריה דועכת. אתרים קטנים נסגרו ונמכרו לאתרים גדולים מהם, והדיבור סביב התופעה הלך ונחלש. “מאוד קל לבנות אתרי קופונים; כל מי שיש לו 60-50 אלף שקל יכול לרכוש מערכות מוכנות ולהקים אתר כזה. קל להתפתות”, מסביר אורן חן, מנכ”ל חברת CIS, המתמחה בהקמה ובתפעול אתרי קופונים. רק בשלב מאוחר יותר מגיעות עלויות הפרסום הגבוהות, שמכניסות את האתרים הפחות מבוססים למשבר כלכלי, עד שהן נקנות בידי אחד הענקים בתחום. בנוסף להתפכחות הזו, הכתה בתעשיית הקופונים, כאמור, המחאה החברתית. “בזמן המחאה החברתית אנשים היו יותר ערניים להוצאות ראוותניות, לא רצו להוציא הרבה כסף”, מסביר פרופ’ יצחק זילכה מהמכללה למינהל, המתמחה בהון אנושי וצמיחה כלכלית, “150 שקל לארוחה לאדם שטוען שאין לו מספיק כסף לגמור את החודש היה נראה אז מוגזם”.

אבל אין סיבה לדאוג לתעשייה הזו, שהתחילה מגזיר העיתון המביך שדודה שלך מביאה לכל מקום, והפכה עם הזמן לאקט כמעט לגיטימי. “השוק לא מפסיק להתפתח”, מעידה לב, “אם לפני שנה חיכיתי 24 שעות כדי שתעלה הצעה אחת, היום יש עשרות בכל יום. בעוד שנה כבר לא נעבוד עם שובר מודפס, יהיה משהו שנוכל להראות בסלולרי”. בשבוע הבא מתכננים בבאליגם להשיק אפליקציה חדשה, שתאפשר לאנשים לקבל קופונים לפי המיקום הגיאוגרפי שלהם: אם אתם יושבים בבית קפה שיש בו אפשרות לרכישת קופונים, האייפון שלכם יספר לכם על זה.

פרופ’ זילכה צופה שלמרות ההתפתחויות הטכנולוגיות והגידול הטבעי, אנחנו עומדים לקראת מיתון בתחום הקופונים בישראל. “עד עכשיו האתרים היו בשלב של כניסה לשוק”, הוא אומר, “בשנתיים הקרובות אתרי הקופונים ימשיכו להתקיים, אבל ההנחות לא יהיו נדיבות כמו עכשיו. השוק יתייצב”. בעתיד, הוא חוזה, ישראל תיכנס להאטה במשק, בעקבות המיתון בשוק האירופי. “בתקופה של מיתון אנשים יותר ערניים לכמה כסף הם מוציאים”, הוא אומר, “ולכן יקנו אולי דילים טובים לסופרמרקטים וכדומה, אבל הרבה פחות למסעדות יקרות”. נשאר רק לחכות ולראות מי ינצח: התחזיות הפסימיות של זילכה או השופוהוליקיות של הצרכן המקומי?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ