אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איראן זה עדיין לא כאן: גל מחאה פמיניסטי שוטף את הארץ

שלל הפעולות שננקטו לאחרונה כדי להדיר את הנשים מהמרחב הציבורי, להשתיק אותן ו”לשים אותן במקומן” גוררות גל חדש של מחאה ואקטיביזם פמיניסטי

תגובות

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה הולכת וגוברת של פעולות חשוכות של צנזור, אפליה והדרת נשים מהמרחב הציבורי. בין שמדובר בתמיכתו של השר ישראל כץ בהפרדה בקווי המהדרין של אגד ובין שמדובר ברשת האופנה הוניגמן, שהסירה את ראשה של סנדי בר משלטי החוצות שלה. כל זאת מבלי לאזכר את האיסור על שירת נשים במסגרות צה”ליות וחינוכיות והמאבק שמתרחש בימים אלו מול הוועדה למינוי דיינים, שם השנה, לראשונה זה 12 שנה, לא תהיה אשה חברה בוועדה. בצל הרצף המבהיל הזה של תופעות מיזוגניות, ניכרת גם איזושהי התעוררות פמיניסטית־אקטיביסטית ופעולות מחאה של נשים למען נשים. בין השאר נחשפנו לאירוע של צילום עירום המוני, אירוע נשים שרות בשם “ככה לא נראית ערווה!”, שהתקיים בארבע ערים במקביל, קבוצות ואירועים של נשים מצטלמות – כולל נשים ירושלמיות שתלו תמונות של עצמן ממרפסות ביתן - סטודיו למחול שהחליט להגיף את הווילונות כדי לחשוף את הרקדניות לרחוב, ליין של ערבי עיון פמיניסטיים בשם “המדריכה למהפכה” בבית העם, הפגנות, עצרת נגד הדרת נשים, והשיא – עצרת המונית שתיערך הערב ברחבת מוזיאון תל אביב. פרופ’ רות הלפרין־קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה בבר אילן ומומחית לדיני משפחה ולזכויות נשים, מזועזעת: “מה שקורה עכשיו זה סוג של חלום בלהות שקשה להאמין שהוא אכן מתרחש. אני לא חושבת שמדובר בהתעוררות נקודתית, אבל על רקע המתקפה על נשים בזמן האחרון ובעקבות תהליך רחב ומדאיג, שלפיו לקבוצות הקיצוניות יש יותר כוח גם בפוליטיקה הישראלית, יש עכשיו יותר נראות ושימת לב תקשורתית וציבורית לעשייה הפמיניסטית. יכול להיות שזה איזה רווח שולי של התקופה האפלה הזאת. כמובן שהייתי שמחה אם לא היינו צריכות אותו”.עירום מחאתי גם אור טפלר, מוזיקאית ופעילה חברתית, מרגישה שהיחס המשפיל והדכאני כלפי נשים בחברה הגיע לנקודת שפל. “אני לא מבינה מה קורה לעולם”, היא אומרת, “אני לא מבינה איך חברים שלי יושבים ושותקים ולא כולנו מתקוממים. אנשים פשוט לא מבינים שאנחנו הופכים לאיראן וזה הדבר הכי מפחיד שיכול להיות”. לאור תחושותיה הקשות, טפלר הגתה קונספט של צילום מחווה המוני בעירום של נשים ישראליות התומכות במחאה למען חופש הביטוי של הבלוגרית המצרית והאמנית עליא מג’דה אל־מהדי. בעקבות איוונט שפרסמה בפייסבוק, הגיעו כ־75 בנות לבית העם בתל אביב בכדי להצטלם. סוכנות רויטרס פנתה לטפלר, ותצלום התמיכה של הישראליות הספיק כבר להתארח באיסלנד, בבנגקוק, בעיתון ה”אינדפנדנט” האנגלי, באתרים מצריים, והיא עצמה דיברה על הפגנת הסולידריות בכמה ראיונות בינלאומיים. טפלר מדגישה שהיא לא פמיניסטית ושהמניע שלה גם הוא לא פמיניסטי מובהק. “אני חושבת שמדובר בעניין חברתי כללי שקשור לסולידריות כלל עולמית בנוגע לחופש הביטוי”, היא מסבירה, “המחשבה שהייתי עשויה להיוולד במקום אחר שבו לא הייתי יכולה להביע את עצמי מבלי להיפגע הרתיחה וציערה אותי. כך שהמניע שלי הוא סוציאל־דמוקרטי במובן הרחב ולא רק פמיניסטי”.מניע סוציאל דמוקרטי. תצלום המחאה בבית העם (צילום: ענת כהן)מחזירים את הנשים לפריים גם בבית המרקחת שור טבצ’ניק בדיזנגוף סנטר הרגישו אי נחת ביחס למצבן של נשים בארץ ובעולם בעת האחרונה והחליטו לפעול כנגד הדרת נשים על ידי החזרתן למרכז הפריים. ביום ראשון האחרון עמדו דיילות מחוץ לבית המרקחת והזמינו נשים להצטלם כמחווה להעצמה נשית. מאות נשים הביעו עניין בנעשה ועשרות עצרו והצטלמו. שרונה בן יהודה, מנכ”ל המקום, מסרה: “כאשה ובעלת עסק אני מרגישה שזה המעט שאני יכולה לתרום לשיפור השיח הציבורי המטריד שנוצר פה בתקופה האחרונה. האמירה שלנו היא שהנשים הן במרכז התמונה החברתית הישראלית ואסור לתת יד לכוחות שרוצים להוציא אותן משם”. כל הרגשות הללו, ועוד, התנקזו אמש לצעדה, שם נערכה עצרת בהשתתפות נינט טייב ובהנחיית לינוי בר־גפן לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, ובחסות המרכז לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב. “יש איזושהי ריאקציה חריפה - ניסיונות מאוד קיצוניים לסלק נשים מהספרה הציבורית”, אומרת מרים שלר, מנהלת מרכז הסיוע, “אנחנו במרכז עדות לאלימות הזאת שמופנית כלפי נשים מדי יום. פגיעה מינית זו תופעה חברתית שמשקפת בצורה הכי בוטה את יחסי הכוח וחוסר השוויון בין גברים לנשים בחברה ואת הדיכוי שמופעל על נשים. זה לא יתואר שהמצב צריך להגיע לכזו הקצנה מטורפת כדי שמישהו יתעורר ויאמר משהו. אלימות כלפי נשים לא קורית רק בציבור הדתי ובתוך קהילות סגורות. זה קיים בחברה כולה. גילוי עריות, אונס, תקיפות והטרדות מיניות, קושי של נשים להשתכר – אלה בעיות שרלוונטיות לכלל הציבור ושלא ניתן לנתק אותן מהדרישה לצדק חברתי, לפרנסה בכבוד, לקורת גג ולשאר הסוגיות הכלכליות והמדיניות. לכן אנחנו מזמינות את כולם – נשים וגברים, יחידים וארגונים וכל מי שמזדהה עם מאבקן של נשים - לבוא ולהצטרף אלינו”.

כתבות שאולי פספסתם

*#