עכבר העיר

סתיו 2011: פרויקט מיוחד

» צלילי מעבר: כל מה שקורה במוזיקה» מה מחכה לכם על המסך בסתיו?» H&M מאחוריך: סתיו אופנתי בחנויות» באים במחול: סתיו סוער על הבמה» זה לילה סתווי: כל המסיבות והמועדונים» טעם שלכת: המסעדות שיעשו לכם את הסתיו» אילו ספרים נקרא בסתיו?

גשם יציף את העיר הפער בין הדימוי של תל אביב כמקום עם חיים טובים ונוחים לבין המציאות הוא גדול. בעיקר בחורף, כשכל ממטר הופך את ההליכה בעיר, בעיקר בדרומה, לבלתי נסבלת. כל חציית כביש כרוכה בהרטבת גרביים, כל נהיגה כרוכה בסיכון חיים. ברור לכל שנדרשת כאן פעולה, אבל בינינו, איש לא יבצע אותה. אין בארץ מסורת מספקת של מחאה נגד עוולות, גם לא אחרי הקיץ האחרון (הגשם, מן הסתם, ימנע גם כל פוטנציאל לאוהלים). נמשיך לסבול. (יואב בורוביץ')

ריאליטי ילדים קשת הכינו "כוכב נולד" לילדים בשם "בית ספר למוסיקה", "מאסטר שף" תעלה בקרוב גרסת פעוטות, ומצחיק להיזכר שדווקא ערוץ 1 פצחו בטרנד האומלל הזה, עם הריאליטי הצעיר "כתב נולד". מה כל כך נורא בריאליטי ילדים? שאין הרבה איך להסביר כמה זה גרוע. אם היה דבר יותר רך מאישיות של ילדים, אם היה דבר פחות קשוח ומשחית מכוחו של פריים-טיים בערוצים מסחריים, אולי היה אפשר להתווכח על טיב הטרנד הזה, שינחת על ראשינו בין אם נרצה בכך ובין אם לא. וזה רק מהזווית המוסרית־יצחק־קדמנית של העניין. מבחינתנו, הצופים, המצב איננו טוב יותר. כשלוקחים שני דברים מאוסים – ז'אנר מעורר הקאה ויצורים קרצייתיים – ומלחימים אותם יחד, היש רעיון גרוע מזה? צפויות לעלות בערוץ 2 בחודשים הקרובים (איילה פנייבסקי)

הצלצול הוא בשביל כולם. בית ספר למוזיקה (צילום: רונן אקרמן)

שרי אריסון עוברת לגור גבוה מעל כולנו הפינה של אבן גבירול ושאול המלך הייתה אחת הנקודות החמות של הקיץ. בדרך לבקש צדק ציבורי, פנו כולם במקדונלדס פינת ארומה, ובדרך העיפו מבט על מגדל היוקרה שנבנה בדיוק בצידו השני של הצומת, שבנייתו הולכת ונשלמת בימים אלה. אבל האמת צריכה להיאמר: המגדל החדש הזה הוא־הוא הצדק הפואטי הכי גדול שנעשה פה מבחינה אדריכלית. במקום שבעלי ההון, ששולטים בכולנו דרך הכיסים, יתחבאו מאחורי וילות מבוצרות במושבי השרון, סוף סוף הם עוברים למקומם הטבעי – כס השלטון מעל לראשינו. שלוש הקומות העליונות של המגדל, אלה שנראות כמו וילה מרחפת שהבניין כולו נועד להחזיק אותה, הן משכנה החדש וההולם של בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון. בקרוב, נוכל סוף סוף להשתחוות אליה כמו שצריך בכל פעם שנעבור בצומת, בדרכנו להחרמת קוטג' כזה או אחר. אם נתפלל חזק, אולי היא גם תזרוק לנו מלמעלה פירור או שניים, לא בשביל הצדקה חלילה, רק כדי שנזכור שהשלום מתחיל מעלינו. (אורן אלדר)

מעלה מעלה מעלה. הבית של שרי אריסון (צילום: אורן זיו)

מיוזיקאלס בתיאטרון הקאמרי והבימה מתוכננים שניהם להציג בעונה הקרובה מחזות זמר: בקאמרי תהיו זו גרסה של "קברט", ובהבימה המחזה "נתתי לה חיי", המבוסס על שירי דני סנדרסון. אין ספק שלשני המחזות נודעת חשיבות תרבותית: "קברט" הוא מהמחזות המצליחים בעולם, וסנדרסון הוא יוצר ישראלי מוכשר. אך האם זה תפקידם של תיאטראות ציבוריים, המתוקצבים וניזונים בין היתר מכספי משלם המסים, להעלות אותם? בעבר היו בארץ מפיקים פרטיים אמונים על העלאת מופעי בידור: פשנל וגיורא גודיק ז"ל, יהודה טלית ואחרים. אלה נעלמו מהנוף כמעט לחלוטין. בינתיים, התיאטראות מעלים גם הפקות ופסטיבלים המוקדשים לפרינג': האם ידרסו בדרך דומה גם את תיאטרון השוליים? והאם אין לגופים אלה תפקיד ממוקד וברור – לעסוק בתיאטרון? (אייל מלובן)

» נתתי לה חיי: דני סנדרסון מעולם לא נראה יותר כמו וודי אלן

שרים ורומסים. מתוך "קברט" (צילום: יח"צ)

צהוב־חרדל למרות שהתצורה המקובלת של חרדל היא מעל נקניקיה בתוך לחמנייה, השנה הצבע השנוי במחלוקת זוכה לעדנה מחודשת בתחום האופנה. מעצבי־על הציגו מלתחות שלמות בהן שולט הצבע הדומיננטי, החל משמלות ועד לנעליים. זארה, לוצ'י, טופשופ ושאר רשתות גדולות לא התמהמהו והציגו גם הן קולקציות חורפיות עם חרדל בצד. הבשורות המשמחות הן שעבור כהות העור מביננו, הטרנד החדש עשוי להפוך להתחלה של ידידות נפלאה. החדשות הרעות הן שעם שיזוף או בלי שיזוף, בסופו של יום, מדובר בחרדל. (לירי הלפרין)

צהוב בעיניים, חמוץ בנשמה (צילום: שי יחזקאל)

"זהירות, טלוויזיה" תמיד מדגדג באצבעות לפרגן לדודו ארז. למרות הסיידקיקס הלא יציבים שלו, הוא מצליח להיות קצת מצחיק עד מצחיק במידה בינונית, לפעמים אפילו למעלה מזה. בנוף המקומי, זה המון. הבעיה עם "זהירות, טלוויזיה" היא לא רק שהיא עוד תוכנית על טלוויזיה, אחות למיליארד תוכניות קאט אנד פייסט מסוג זה. הבעיה שהיא נשמעת כמו עוד תוכנית של קשת על קשת, שבה מתארחים טאלנטים של קשת, ומתבדחים (לא חזק מדי) על חשבון דברים שקורים בקשת. ואם יש דבר אחד מאוס יותר מלהתלונן על הקידום העצמי של קשת, הרי זה לצפות בו. צפוי לעלות ב־20 באוקטובר (איילה פנייבסקי)

» התוכנית הקודמת של דודו וחבריו הייתה התכנית הכי מצחיקה על המסך

ואיפה הבמיטבה? "זהירות, טלוויזיה" (צילום: קובי בכר)

פתיחת הבניין החדש של "הבימה" נצנצים מצפים את המגדל הלבן והנוקשה, מנסים להעניק קצת גלאם למה שהיה עד לא מזמן עגול וצנוע. באיחור של שנתיים התיאטרון הלאומי מציג את חנוכת הבית הרשמית של משכנו המפונפנן. בסופו של דבר, לא הבניין הנוצץ ולא הרפרטואר הפופוליסטי ש"הבימה" מתכננת לנו הסתיו מציעים תשובה טובה לשאלה למה לעזאזל אנחנו צריכים אותו. צפוי להיפתח רשמית ב־15 בנובמבר (שרון קוטקובסקי)

» הבימה מאשימים את התיאטראות בעיכוב הסכם הסדר החובות

טוב שבאת, עכשיו תלך. "הבימה" (צילום: מוטי מילרוד)

הים הולך הקיץ הנוכחי, אחרי שנתיים שחונות בהן שחיתי רק בבריכה, ביטלתי את המנוי לקאנטרי וביקרתי בים פעם וחצי בשבוע בממוצע. כמעט תמיד ממש נהניתי. עכשיו הוא נעלם לטובת החורף, העונה שבה הוא עצוב כמו מוות ועיזבון. אני מתכוון להתגעגע. (יואב בורוביץ')

» חופים מומלצים ברחבי הארץ

הגב לים, הראש לשם. חוף ים בתל אביב (צילום: תומר אפלבאום)

"קין" של ז'וז'ה סאראמאגו הסיפור של סאראמאגו, הסופר הפורטוגזי הפופולארי זוכה פרס נובל, חוזר על עצמו כבר שנים: הוא כותב ספר שמשלב רעיון מבריק וביצוע לוקה בחסר, מעורר שערורייה בקרב קבוצה דתית או פוליטית ומוכר מיליונים. תארו לעצמכם שאת "על העיוורון" היה כותב סופר גדול באמת, איזה תענוג זה יכול היה להיות? אבל סאראמאגו נפטר ביוני 2010, והותיר את מעריציו להתנחם עם השאריות מהסקנדל האחרון שלו, "קין" (הספרייה החדשה), שיראה אור בקרוב בתרגום לעברית. ברומן החדש, שזכה לכינוי "פסוקי השטן של סאראמאגו", מאשים הסופר את אלוהים ברצח הבל, ומגדיר את התנ"ך כ"סדרה של מעשים אכזריים מהגרועים ביותר בטבע האנושי". טענות שחוקות־משהו אלה כבר זכו לתגובה מטעם הכנסייה, שכינתה אותם "פוגעניים". יש לקוות שסאראמאגו, חובב ההתכתשויות, מתנחם בקברו גם עם מענה פושר שכזה. צפוי לצאת לאור בחודשים הקרובים (נטע הלפרין)

בקרוב התרגום. ז'וז'ה סאראמאגו (צילום: AP)

"Shock Value III" של טימבלנד אם איפשהו בעולם עוד ישב מעריץ עבר אחד של טימבלנד עם שמץ אחרון של תקווה לכך שהחדש שלו יגלה את האמן הענק הזה פורץ דרכים שוב, הרי שהסינגל הראשון מתוכו ("Pass at me"), הסמבאי בואכה ראגאטוני, מציג לנו את טימבו בתור דודה אמריקאית דשנה וטחונה. סדרת "Shock Value" החלה כסמן להתפוצצותו המסחרית של טימבלנד כמפיק־על, אחרי הצלחותיו עם ג'סטין טימברלייק, אאליה, נלי פורטדו וג'יי זי. האלבום הראשון אירח רצף של שמות חדשים ו/או טרנדיים ו/או ותיקים ו/או לוהטים, החל בטאלנטית הבית קרי הילסון, וכלה בפאקינג אלטון ג'ון. תוך שנתיים הגיע החלק השני, שהסביר איך ירדה קרנו של מפיק האדירים הזה. היה זה אלבום צעצוע טורדני, שההיילייטס שלו הם קייטי פרי ומיילי סיירוס, וגם מכירותיו לא הרקיעו שחקים. בחלק השלישי כבר אין ולו הבטחה מסעירה אחת. כאילו, נחמד לשמוע שמיסי אליוט מתכוונת לבוא לבקר שוב, אבל זה לא בדיוק מעיף מישהו, כן? אה, אומרים שגם כוכב הביט־בוקס/א־קפלה מייק תומפקינס, סנסציית יוטיוב המתמחה בשחזור להיטי מצעדים בעזרת פיו בלבד, יהיה שם. טוב שלא סוזן בויל גם, אנחנו אומרים. במישור המוזיקלי, יש רק שתי מילים שיוכלו לתאר את המצב: משבר אמון. צפוי לצאת במהלך נובמבר (יפתח אילון)

» טימבלנד מתרגלים הפנוזת ישבניפ בקליפ חדש

כבר לא מאמינים לך. טימבלאנד (צילום: AP)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ