עיר החטאים: יש דברים שעליהם אי אפשר לסלוח - לילה - הארץ

עיר החטאים: יש דברים שעליהם אי אפשר לסלוח

גברים שנרדמים אחרי סקס ונשים שמאבדות את שפיותן לפני מחזור - יום כיפור זו הזדמנות מצוינת לבקש סליחה מהמין השני על החטאים הגנריים שמוטבעים לכולנו בדי.אנ.אי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יעל רון, עכבר העיר

אם גם את, בדיוק כמוני, נושאת בגופך קמצוץ של גנים פולניים, אין ספק כי יש בליבך חיבה גדולה למילה הנהדרת סליחה. מעבר לצליל הנעים, יש בה את כל הדרוש בכדי להפוך נפש סעורה וכועסת למקשה מסופקת ורגועה, ובמידה שהיא מלווה במבט מיוסר מרגשות אשם, ההנאה מכופלת וכפולה.» עיר החטאים - כל הכתבות

אני באופן אישי משתמשת בה המון. כל דלת שנטרקת בכעס, התקף דרמטי או שרשרת שאלות והטחות שלא היו מביישות את האינקוויזיציה בכבודה ובעצמה, זוכות לאחר תקופת רגיעה לאותה סליחה חיונית בצירוף חשבון הנפש המתבקש וההבטחה להיות בת זוג נסבלת שלא גורמת לו לרצות להתאבד. לאותה סליחה בדיוק אני מצפה גם במקרים הפוכים של פיזור מכסי המילקי בכל רחבי הבית משל היה זה מיצג אמנותי, התבהמות הגיינית או סתם מצב של אדישות קיומית. ואם היא מגיעה בתוספת זר כריזנטמות לבנות או עדי יקר, הרי זה משובח. תיכף מתרחש עלינו יום הכיפורים ואיתו הזדמנות נהדרת לכווץ את הקיבה ולהכין את הגוף למצב שריפת שומנים. מכיוון שחשבון נפש מעולם לא היה כוס התה שלי, כינסתי טובים מחברי (נכנה אותם חז"ל, למרות שהם עדיין בחיים), זכרים זכריים ונקבות לוהטות למשימה המתישה. על שולחן הדיונים פרשתי שעוונית עמידה ועליה פנכות עם כיפלי, במבה אדומה וגם מיץ תותית. המשימה היתה פשוטה: ענו את נפשותיכם ככל שידרש, נתחו, חפרו ודשדשו במטרה לתת פומביות לכל אותם חטאים גנריים אותם חוטא כל אחד מהמינים. בסופו של אותו סשן חפירתי יצאנו עם קלקול קיבה, רשימת סליחות גנריות מרשימה וגם כמה תובנות על הסיבות, הגורמים והתירוצים לכל אותם נגעים. אז בין אם אתם הולכים לחרף את קיבתכם בצום ובין אם אתם הולכים למלא את זמן הסליחות ב"דקסטר", "האוס" או "איש משפחה" תוך טחינת מיני תופינים, הרשימה הבאה עלולה להיות רלוונטית גם עבורכם. כך תוכלו גם אתם לטהר נפש מיוסרת ללא כל שימוש בתעניות או אתגור שרירי הפולקע של תרנגולים אומללים. מתנצלים מראש בשם כל המין הגברי (מתוך: "מטורף, טיפש, מאוהב")

סליחה שאחנו לא מודעים השמנתן, נעלבתן מאיתנו או מחברה טובה, עשיתן גווני שמש, עיצבתן את הגבות בזווית חדישה, עשיתן פראנצ' או רבתן עם הבוס, אבל אנחנו, אטומים שכמונו, היינו עסוקים בהתעלמות גסה ולא הבנו שפשר הפרצוף+שתיקה הוא תמרור אזהרה לחוסר שביעות רצון שלכן מאיתנו, בני הזוג הכושלים. נכון, לא תמיד אנחנו עולים על כל אותן דקויות ושינויים, באותה מידה שלרוב אנחנו לא מבחינים אם הפירורים הפריכים על החומוס הם קרדיות האבק או צנוברים, אבל אותה אסטרטגיה נשית הפועלת על מסרים תת הכרתיים תוך תקווה שיום יבוא ונדע לקרוא מחשבות, גם היא לא ממש מועילה או עוזרת לנו להבין. אם תפנימו את העובדה ששיחה אחת טובה עדיפה על פני עשרות "איך לא שמת לב??" נעלבים, נוכל סוף סוף לזנוח את מאגר התירוצים. הלו, תתעורר (מתוך "אישה יפה")סליחה שאנחנו לא החברות הכי טובות שלכן אנחנו מאוד אוהבים אתכן וגם עבורנו מערכת יחסים זה קודם כל להיות חברים, לשתף, להתייעץ, לייעץ ולשמוע סיפורים. העניין הוא שיש נושאים שעבורם בדיוק הומצא המוסד יקר הערך "חברות הכי טובות" ופלטפורמת הלירלורים הבלתי סופיים. גם אם באמת נרצה ונכוון לכך כל אפיק של אינטליגנציה רגשית, לא באמת נוכל לעזור לכן להחליט איזה לק הכי מהמם או להבין למה את והיא כועסות על זאתי שהתנהגה כמו כלבה והתקמצנה על טיפ/טרמפ/מתנה להיא השלישית. זה לא שאנחנו לא רוצים, זה פשוט לא משהו שנמצא אצלנו בדי.אן .איי. קצת רחמים. 

בקשת מחילה, הגרסה הנשית סליחה שאנחנו כאלו חסרות ביטחון אבל בטוחות שהבעיה היא בכם ובחוסר היכולת שלכם להחמיא, לכרכר סביבנו ללא הרף, לספק חיזוקים תמידיים, ובאופן כללי לגרום לנו להרגיש היפה בנשים. סליחה שאנחנו זורקות חדשות לבקרים את המשפט "אתה לא אוהב אותי" ומלוות בפרצוף נעלב במטרה לקבל קצת יותר תשומת לב או אישוש ממוקד יותר על כך שאתם באמת חולים, שרופים, מתים ואוהבים אותנו אהבה של פעם בחיים. אה, וסליחה אחת מרוכזת וגדולה על כל אותם טריקים זולים וסחיטות רגשיות שאנחנו מפעילות בעתות מצוקה. אנחנו בסך הכל רוצות שתסתכלו עלינו באותה הערצה שהמוסכניק שלכם מסתכל על הפוסטרים שתלויים לו על הקיר. סליחה שאנחנו הורמונליות זה מטוס? זה ציפור? לא! זהו רק הורמון סורר שהולך להרוס לכם את החיים. מדובר בכרוניקה של אסון ידוע מראש: לא משנה כמה זמן אנחנו ביחד וכמה טוב ומקרוב אתם מכירים את אותם ימי טרום מחזור המסוכנים, שנייה של חוסר תשומת לב וגם אתם הולכים להפוך לשק חבטות, ולחוות על בשרכם את המושג הרפואי "הורמונים בלתי מאוזנים". האמינו לנו, לו הייתם חווים שלושה ימים של מצבי רוח הנעים סביב שני רצונות בלבד: לאכול ולהרוג כל מה שזז, סביר מאוד שגם אתם הייתם בוכים מכל דבר. כולל פרסומות לביטוחים מקיפים. זה לא שאנחנו מתכוונות להיות בלתי נסבלות ולבלוס ללא הכרה משל היינו דיירות בית הדור הבא, בכל זה הם אשמים. אם תשכילו בימים קשים אלו לשמור מרחק ולהגיב ב"כן ממי" על אוטומט, חייכם יהיו קלים יותר ובטוחים.אתם באמת רוצים שנפסיק להיות הורמונליות? (מתוך "מה נשים רוצות")סליחה שאנחנו מצפות ונתלות בתאריכים עד לאותו יום בו נכנסנו בקורת הזוגיות האמנו באמת ובתמים שוולנטיין הוא גוי משוקץ, שיום האהבה עושה נחת בעיקר למשווקים ושאפשר לחגוג את רגעי האהבה גם בלי קאווה, בונבוניירה או דובוני פרווה. מאז אותו שינוי סטטוסי מבורך, הפכנו באופן אוטומטי לחסידות נלהבות של כל חג, תאריך, מועדים וצומות. לא מדובר בהתקרבות אל הדת, אלא דווקא בהתחזקות האמונה שאתה, הגבר של חיינו, הולך להעלות עבורנו בהפתעה גמורה את הפקת חייך שלא הייתה מביישת אפילו את אירית רחמים. כל זאת במטרה להביע את אהבתך. לא ברור מה גרוע יותר: הרמזים שאנחנו מפזרות לכל עבר (יואו, חלמתי שאנחנו טסים לטוסקנה בשבוע הבא) או ים הציפיות שאנחנו מפתחות, תוך העלאת סף החרדות והפחד מאכזבה.נ.ב- מעתה נשתדל לחשוף מבעוד מועד את הפנטזיות כדי ליישר קו ולתת לכם זמן להתכונן ולהזמין כרטיסים מראש.

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ