סאל פי מגיע למיסשייפס:"במוזיקה של היום חסרה אותנטיות"

ממש מתחת לרדאר שלכם מגיע סאל פי, אגדה פוסט ניו יורקית שהיה חבר בהרכב המיתולוגי ליקוויד ליקוויד, לתקלט במיסשייפס

יוני שרוני, עכבר העיר
יוני שרוני, עכבר העיר

אתם מרגישים שהאדמה רועדת? לא? ובכן, קצת חבל שאישיות כמו זו שהולכת לנגן בשישי הקרוב במרתפי רוטשילד, בליין המיסשייפס, לא מקבלת את היחס שהיא ראויה לו. זאת בניגוד ללא מעט רעש שיש פה סביב כל מיני להקות שיבואו (או שיבטלו ברגע האחרון). הדמות שמגיעה לכאן השבוע היא אגדה. בעצם לא. אגדה זה לא מונח ראוי מספיק כאשר מדברים על אחד מהאנשים הכי משפיעים אי פעם במוזיקה.הפרסונה המדוברת היא סאלבטורה פרינצ'יפאטו - או בפשטות, סאל פי - ווקאליסט ולעתים פרקשניסט באחת מהלהקות הגדולות בתולדות המוזיקה, ליקוויד ליקוויד. הלהקה, שהוקמה בשלהי שנות ה־70, גישרה בין שלוחות שונות של סצנות ניו יורקיות, בעיקר בין רוק הניו־ווייב ובין הפאנק האוונגרדי. חברי ההרכב, שמקוטלג כפוסט פאנק או כפוסט דיסקו, לא פעלו הרבה זמן. במשך שש שנים שבהן יצרו הוציאו בסך הכל שלושה אלבומי אי.פי, אבל הגישה האמנותית שלהם, הדרך שבה הם יצרו והסצנה שנוצרה בניו יורק בתחילת ה־80 העניקו להם את הכבוד והתהילה הראויים.ההערכה כלפי ליקוויד ליקוויד הגיעה גם מקרב אנשי מוזיקה שלא ממש היו קשורים בצורה ישירה לסאונד שלהם, כמו למשל תארסטון מור (סוניק יות) ולארי לבאן, או אפריקה באמבאטה, שזינק לבמה בזמן הלהיט שלהם "Cavern" בהופעה. "הייתי קצת מעוצבן מזה באותו הזמן, אבל היום אני מבין שזה די מצחיק", התבטא בסיסט ליקוויד ליקוויד ריצ'רד מקגווייר באחד מראיונותיו. אגב, אותו להיט הפך להיות עמוד השדרה של להיט אחר, ששייך לגראנדמאסטר פלאש, "White Lines"."יצרנו שיר מוצלח אם הוא הצליח לגרום לך לזוז". Cavern:ליקוויד למעשה יצרו חיבור למוזיקת המועדונים. גוף היצירה שלהם הוא משהו שהוא יותר טראק משיר - גם בצורת הבנייה שלו, גם בכלים שבהם הם נעזרו (למשל המרימבה הנודעת) וגם בוואקליות המינימליסטית של סאל, שהיא יותר כלי מוזיקלי מאשר שירה. ליקוויד ליקוויד היו חתומים בלייבל ניין ניין רקורדס (לצד הרכבים כמו ESG), שגם הוא פעל זמן קצר - ארבע שנים בלבד – אך הצליח להשפיע מאוד על מוזיקאים רבים. "ידענו ששיר שיצרנו הוא מוצלח אם הוא הצליח לגרום לך לזוז", אומר לי סאל פי בראיון קצר לקראת הגעתו לתל אביב.אתה מסתכל על מוזיקה היום בצורה אחרת מזו שבימי ליקוויד ליקוויד?"האמת שלא יותר מדי. הפכתי לקצת יותר כוללני, לכזה שמצפה ליותר ממוזיקה אבל שומע גם דברים שלא תואמים לחלוטין את האסתטיקה שלי".אז אתה מרגיש שמשהו חסר במוזיקה החדשה של היום?"כן, בטח. אותנטיות. יש תחושה כאילו הסאונד נתקל במשהו, ולא מחושב לכדי קיום".הדיסקו Fאנק מת?"אם שופטים לפי כמות הלהקות שעדיין קיימות ושאפשר לתייג אותן תחת הקטגוריה הזו - אז אני אגיד שלא. אבל מן הסתם דברים תמיד צריכים להתקדם".אוקיי, ולשאלה הנצחית: מה היא המהירות הנכונה לנגן את "UFO" של ESG?(צוחק) "גילים 25-12: 78 rpm; גילים 40-25: 45 rpm; 40 ומעלה: 33 rpm. יש להתייחס למידע הנמסר כאן כייעוץ בלבד".בשישי הזה יעלה סאל פי, שידוע בסטים המסקרנים שלו, עם מיטב הקטעים מהתקליטייה הפרטית. הבן אדם, שידוע בטעמו המוזיקלי המעניין, כנראה ישלוף שם בין היתר כמה פנינים ששמורות עמוק אצל אנשי סצנת ניו יורק של אז. אל תתנו לאירוע כזה לעבור לכם מתחת לאף. אדמה, תרעדי כבר.

» סאל פי (Liquid Liquid). ו' 26.8, 23:00. ברקפסט/מילק. 50-30 שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ