אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלדד יניב: עוד קורבן של אקסטרים מייק-אובר

תחפושת של קאובוי היתה כנראה טו מאץ', אז אלדד יניב השיל את מדי הכריש והלך על סטייל של פידל קסטרו. אלא שבמקום לעשות מהפכה, הוא בחר לעבור מהפך

תגובות

הרבה לפני פרק המהפך של "היפה והחנון", הרעיון של מייק־אובר העסיק אותנו באופן ניכר. מ”הברווזון המכוער”, דרך "הגלגול" של קפקא ועד הסרט "מ. באטרפליי" (ספוילר: בסוף יש בולבול) התרבות שלנו די אובססיבית על הרעיון של טרנספורמציה, של מטמורפוזה. באופן ספציפי, בתרבות העכשווית, הטרנספורמציה הזו מתמקדת בדרך כלל בהתאמת הנושא שלה (או הקורבן, אם תרצו) למערכת של קודים חברתיים "הולמים" יותר. אם נשנה את החיצוניות של מישהו, אולי האישיות שלו, המצב שלו - ובאופן כללי כל עולמו - ישתנו יחד עם המלתחה/הפיגורה/התספורת.  כך צמחו להן מיני מפלצות שכל מהותן מניפולציה חזותית. טריני וסוזנה הן רק עוד אבן דרך בסדרה ארוכה של סדרות מהפך, ובהן "טאץ' עליז לסטרייט שיעיז", “הברבור" (שלקח את הרעיון הזה לקיצוניות מסוג אחר לגמרי, על גבול הפושעת), "לרדת בגדול" ו"Pimp My Ride” של MTV. אפילו "הטופ מודל הבאה של אמריקה", שמתבססת על ליהוק של בנות מאוד יפות גם ככה, עושה להן מייק־אובר במהלך העונה כדי לוודא שנוסף להיותן יפות, הן יהיו גם "fierce".אני ואת נשנה את העולם, או לפחות נעשה לו מהפך. טריני וסוזנה (צילום: גיא קרן)בסוף התהליך הזה תמיד יש מראה. הווילון מוסט, המראה נחשפת, ויחד איתה הנושא שעומד מולה – נחשף לעצמו ("או מיי גוד! אני לא מאמין שזה אני!"). לפעמים המראה הזו היא קרוב משפחה או בן זוג. לפעמים המראה הזו היא העולם כולו. בסוף כל מייק־אובר יש פיגמליון שמחכה בקוצר רוח לראות את הפנטזיה שלו קורמת עור וגידים. הבעיה עם הרעיון הזה היא שלרוב אין שום קשר בין החזון של אותו פיגמליון (בין שיהיה מאפר מקצועי, הקהל בבית או פרחה בריטית מעצבנת) ובין הפרסונה של נושא המהפך. אם לחזור רגע ל"יפה והחנון" – היפות מלבישות ומספרות את החנונים (לפעמים אף מורטות את שיער גופם) לפי מודל היופי שהן גדלו עליו. או במילים אחרות – הן שמות אותם בתוך תחפושת של ערסים. חנון שמחופש לערס הוא לא חנון שמממש את הפוטנציאל שלו, הוא פשוט בדיחה מהלכת. העולם שבתוכו החנון מתפקד לא יקבל אותו עם שיער מחומצן וחולצת כפתורים פתוחה, בדיוק כשם ששאר העולם לא קיבל אותו עם מכנסיים גבוהים ושלייקס.נראה כמו אדם חדש. אלדד יניב (צילום: טל כהן)מוסר ההשכל הוא שיש לחשוב תמיד על קהל היעד. יש לשאול עבור מי המהפך מתבצע. אלדד יניב, עוד קורבן של אקסטרים מייק־אובר, כנראה השקיע מחשבה בדיוק בשאלה הזו. כאשר השיל את מדי הכריש ועטה תחפושת של אלמר פאד, כולל כובע ציידים, הוא דימיין לנגד עיניו קהל בוחרים שצמאים לראות מישהו שש אלי קרב שנלחם על העקרונות שלהם. תחפושת של קאובוי היתה כנראה טו מאץ', אז הוא הלך על פידל קסטרו. במקום לעשות מהפכה, הוא בחר לעבור מהפך. השאלה, במקרה של יניב, היא האם המהפך הושלם, או שבדומה למקרה של החנון, הוא פשוט מנסה להתמקם בתוך עולם אחר, עם חוקים ויזואליים שונים, שאינם תואמים את המהות שלו. כמו הרבה דוגמניות ועקרות בית לפניו, גם יניב יצא מאחורי הווילון, והופ! הוא נראה כמו אדם חדש. השיער גולח, החליפה היקרה הושלכה לאשפה (/נתרמה לצדקה?/אוכסנה בבוידם ליתר ביטחון או למקרה של בר מצווה?), הכובע הונח על הראש והזיפים קיבלו לגיטימציה להשתולל. אפילו מסגרת המשקפיים הוחלפה. האם הקהל מרוצה מהמייק־אובר של יניב? בוודאי, הקהל מת על מהפכים, הוא חי עבור הרגע הזה שבו הווילון מוסט, הרגע הזה שבו רואים שהוא "עבר את השינוי". זה לא אומר שזה מחזיק. החנון חוזר להיות חנון, הדוגמנית חוזרת להיות נטולת סטייל ועקרת הבית משמינה מחדש. אם יניב ייכנס לכנסת יש יסוד סביר להניח שהוא ישתחל מחדש לתוך חליפה מחויטת. פוליטיקה, כמו טלוויזיה, היא בלוף עטור רייטינג. גם עם כובע ציידים.

*#