אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממושבה קטנה עד לעיר הרביעית בגודלה בישראל

דגל ישראל הראשון, ראש העיר האישה הראשונה, היקב המודרני הראשון. לקראת חגיגות ה-130 לעיר - הנה כמה עובדות היסטוריות שלא ידעתם על העיר החלוצה שלכם

תגובות

היא אחת הערים הגדולות בארץ, שבשנים האחרונות סוחפת אחריה לא מעט זוגות צעירים שבוחרים להקים בה את משפחתם. אבל מה באמת אנחנו יודעים על ראשון לציון? מתברר שהעיר, שחוגגת בימים אלה לא פחות מ-130 שנים להיווסדה, מחזיקה בלא מעט תארים ציוניים מרשימים. כמתנה יום הולדת אנחנו מגישים לכם 10 עובדות מעניינות על העיר הרביעית בגדולה בישראל. מזל טובחגיגות 130 לראשון לציון  - כל הפרטים כחול ולבן ישראל בלקינד ופאני מאירוביץ', מאנשי ביל"ו, יצרו לראשונה בעולם דגל כחול לבן עם מגן דוד. וזה קרה, ניחשתם נכון, בראשון לציון. הדגל עוצב והונף לראשונה ביום הולדתה השלישי של המושבה ביולי 1885. 12 שנים לאחר שנוצר והונף לראשונה בראשון-לציון, קבע הקונגרס הציוני הראשון את דגל הכחול לבן עם מגן דוד כדגל התנועה הציונית. לאחר הקמת המדינה נבחר דגל זה כדגלה של מדינת ישראל .תיקוותינוראשון לציון נמצאת גם ברקע של יצירת ההמנון הלאומי שלנו. נפתלי הרץ אימבר ושמואל כהן (איכר צעיר מראשון-לציון) יצרו את "התקוה" ללא כל שיתוף פעולה ביניהם; אימבר חיבר את המילים וכהן התאים לשיר מנגינה. אימבר התגורר בראשון-לציון במשך שלושה חודשים בשנת 1884, וביקר בה עוד מספר פעמים, אך את הגרסה הראשונה של השיר "תקוָתינו", כתב אמבר  ברומניה בשנת 1877. שמואל כהן התאים לשיר "תקוָתינו" מנגינה של שיר עגלונים מולדבי. מורי בית הספר העברי הראשון, מרדכי לובמן, דוד יודילוביץ' וישראל בלקינד ערכו תיקונים במילות השיר בהסכמת אימבר ו"התקוה" פילס את דרכו אל מעמדו כהמנון הלאומי באופן טבעי וללא כל גושפנקא רשמית.

חינוך עבריבית הספר העברי הראשון בעולם (כיום בית הספר "חביב") נוסד בראשון-לציון  1887/8 ב-על ידי מרדכי לובמן ודוד יודילוביץ'. לובמן, מנהלו הראשון של בית הספר, החל ללמד חלק מהמקצועות בשפה העברית. דוד יודילוביץ', שהיה מחסידי משנתו של אליעזר בן יהודה, נתמנה למורה בבית הספר והחל ללמד את כל המקצועות בשפה העברית על פי השיטה "עברית בעברית" מבית מדרשו של בן יהודה. יודילוביץ', שבהמשך נתמנה למנהל בית הספר, הקים בשנת 1897 את גן הילדים העברי הראשון ששכן במרתף בית הכנסת הגדול. 

בית ספר "חביב" בשנותיו הראשונות (צילום: באדיבות המוזיאון העירוני ראשון לציון) קרן קימת בשנת 1889, נוסדה בראשון-לציון אגודה בשם "קרן קיימת" שמטרתה הייתה רכישת קרקעות עבור יהודים בארץ ישראל. היה זה 12 שנים לפני ייסוד "קרן קיימת לישראל" של ההסתדרות הציונית. את השם "קרן קיימת" הציע דב חביב לובמן, כורם ואיש ציבור מראשון-לציון. התזמורתבשנת 1895 נוסדה בראשון לציון  "האוֹרְקֶסְטְרה של ראשון". המנצח הראשון היה בוריס אוסוביצקי, יינן היקב. האורקסטרה ניגנה בבית העם והנעימה מנגינות בקבלות פנים לאישים חשובים בשדרות הדקלים שבגן המושבה ולמרגלות בית הכנסת וקידמה בנגינתה את פניו של תאודור הרצל בביקורו בראשון לציון בשנת 1898. .בית העם בית העם העברי הראשון נחנך בראשון לציון בשנת 1898. הוא הוקם ביוזמת איכרי המושבה ומכספם, ונערכו בו ערבי קריאה, הרצאות, קונצרטים של האורקסטרה, נשפים ומחזות עבריים ראשונים. מעל בימתו של בית העם נאמו גדולי העם והעולם בינהם, הרצל, ביאליק ואיינשטיין.

היקב עם גיבוש המדיניות החקלאית והתמקדות בגידול הגפן, הברון רוטשילד ופקידיו החלו בהקמת היקב. היה זה היקב הגדול במזרח התיכון עם תשלובת תעשייתית משוכללת שפעלה במיטב הטכנולוגיה של התקופה. תכולתו של היקב הגיעה ל-7.3 מיליון ליטר יין בשנה ועובדו בו ענבי המושבות ראשון- לציון, פתח-תקוה, נס ציונה, רחובות וגדרה. ביקב הועסקו רבים מעולי תימן ואירופה שהתיישבו במושבה וכן רבים מפועלי העלייה השנייה, בהם דוד בן גוריון .

היקב המודרני הראשון (צילום: באדיבות עיריית ראשון לציון)

שביתת הפועלים הראשונהמחאה חברתית ושביתה היא לא המצאה חדשה. ביקב, שהיה מקום העבודה הגדול ביותר בארץ ישראל ובו הועסקו כ-150 פועלים בעונת הבציר, נערכה שביתת הפועלים הראשונה בארץ ישראל. בעקבות השביתה הושגו תנאים מפליגים וזכויות סוציאליות שהיוו פריצת דרך עבור מעמד הפועלים בארץ- ישראל.

זכות בחירה לנשים  למזלנו הזמנים השתנו, אבל פעם לנשות המושבה, כמו לרוב הנשים ברחבי העולם, לא הייתה הזכות לבחור או להיבחר. בשנת 1919, לאחר מאבק שבראשו עמדו נחמה פוחצ'בסקי (איכרה, הסופרת העברייה הראשונה ופעילת ציבור) ועדינה כהנסקי (נציגת אנשי העלייה השנייה), קיבלו הנשים זכות הבחירה. בבחירות לוועד המושבה שנערכו בדצמבר 1919 השתתפו גם הנשים. נחמה פוחצ'בסקי נבחרה ברוב קולות לכהן כיו"ר ועד המושבה ועדינה כהנסקי נבחרה לכהן כסגניתה. ראש עיר אישה לראשונה האישה הראשונה שכיהנה כראש עירייה בתולדות המדינה הייתה חנה לוין, שנבחרה בשנת 1956, והחזיקה בתפקיד עד 1960.

העיר הגדולהראשון לציון שהתחילה כמושבה קטנה ב 1882 הלכה והתפתחה וכיום היא העיר הרביעית בגודלה בישראל עם 250,00 תושבים.

*#