אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה למחאה: מהפכות לא קורות בפייסבוק

הרבה דברים קרו מאז קיץ 2011, המון התחלות משמחות והמון המשכים. וגם דבר אחד רע קרה. יותר ויותר פעילים החלו ללקות ב“טרפת המחאה”. רגב קונטס מתכונן למחאה החדשה

תגובות

לפני שנה בדיוק, בבוקר 14 ביולי 2011, פירסמתי בעכבר העיר טור הקורא לכל מי שיכול ורוצה להצטרף אלינו באותו ערב להקמת אוהלים בשדרות רוטשילד, במחאה על מחירי הדיור. הנושא בער עמוק בעצמותי, ובאובר דרמטיות אופיינית התנפלתי אז על המקלדת חדור תחושת שליחות היסטורית, וכאילו אני כותב נאום לצ’רצ’יל ולא טור קט במקומון תל אביבי. הקלדתי: “הכירו את ההומלסים החדשים! יש לנו לפטופ, ואנחנו לא מפחדים להשתמש בו. אבל אנחנו יודעים שמהפכות לא קורות בפייסבוק. המהפכה הצרפתית התפשטה אמנם בזכות מהפכת הדפוס, אך הוכרעה בכיכר. והערב, שבצירוף מקרים נפלא נופל על יום המהפכה, נעבור לגור באוהל ברוטשילד. במקום כיכר הבסטיליה תהיה לנו כיכר הבימה, ובמקום גיליוטינה - אוהל, אך הסיסמה ‘חירות, שוויון ואחווה’ תישאר רלוונטית מתמיד. ויאללה - ויווה לה רבולוסיון!”.

הרבה דברים קרו מאז ולא אכפת לי מה אומרים הסקפטים - רובם מצוינים. המון התחלות משמחות והמון המשכים. אבל דבר אחד רע כן קרה. יותר ויותר פעילים (כולל לצערי הח”מ) החלו ללקות במחלה מוזרה, שאני קורא לה “טרפת המחאה”. הסימפטומים, כמה משונה, משלבים דיכאון עם מאניה, ובו זמנית ערעור תחושת הזמן והמרחב, איבוד תיאבון ונדודי שינה, המשתלבים בשיגעון גדלות (“… ואני רוצה לקרוא מכאן לנשיאת האיחוד האירופי וליו”ר קרן המטבע העולמי, אל תיתנו ידכם ל…”, כתב אחד הפעילים בקומנט מספר 112 בתגובה לסטטוס באחת ממאות הקבוצות שקמו), יחד עם זעם קדוש ותאוות נקם בלתי נשלטת.

מניסיון, לרשת יש חלק עיקרי בגרימת המחלה, מכיוון שלמחות בפייסבוק זה בערך כמו לצרוח בתוך תא טלפון. הצעקות שלך מהדהדות בעוצמה לתוך אוזניך, והחלון האטום של התא, שרק מדגיש כמה כולם מתעלמים ממך, מגביר את החשדנות כלפי מה שקורה גם ב”תאי טלפון” אחרים. וכך, בשילוב עם מחסור כרוני בשעות שינה, עם קשיי קיום (וגם, עדיין - יוקר המחיה), אתה לאט לאט פשוט יוצא מדעתך. אז אני רוצה לנצל את הטור הזה כדי להזכיר לעצמי ולכל מי שרוצה, שהפייסבוק הוא בסך הכל טלפון משוכלל שאמור לקשר בין כולם כדי שבסופו נקבע להיפגש. אז בואו איתנו במוצאי שבת לעצרת השנה להתעוררות האזרחית שלנו, בואו ננטוש קצת את הסטטוסים והאינבוקסים, היתה לכולנו שנה קשה והגיע הזמן שנחזור להיאבק ביריבים האמיתיים של העם והמחאה (והם רבים כל כך) ולא האחד בשניה. ויאללה - ויווה לה רבולוסיון!

*#